ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
סיון, תש"ן
שאלה
האם יש כוח בידי קהילה לאסור על אחד מחבריה לעלות לתורה, כיוון שלא שילם את מיסי החבר החודשיים?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
413 - אי תשלום מיסי חבר לבית הכנסת
414 - אי תשלום מיסי חבר לבית הכנסת
415 - אימתי מותר לאסור על יהודי להכנס לבית הכנסת
טען עוד
א. אדם הנמנע מלשלם מיסי חבר לביהכ"נ, רשאי הגבאי להימנע מלהעלותו לתורה, במקום שאינו "חיוב" ע"פ המנהג 1 , אפילו הוא 2 בן ת"ח וכד', שיש לו קדימות בדרך כלל 3 .
ב. ואף בשעה שיש לאותו אדם "חיוב", נראה, שבהתקיים התנאים המאפשרים לאסור כניסת אדם לביהכ"נ 4 , ניתן אף לצמצם את הסנקצייה כלפי אותו אדם לכך שלא יקבל עליות 5 . התנאים המאפשרים לעשות זאת, הם:
1. ביהכ"נ שהוא בבעלות פרטית של גוף מסויים (ולא בבעלות ציבורית כלל עולמית), שבסמכותו לאסור כניסת אנשים לרכושו 6 .
2. ביהכ"נ בעל "אופי סגור". דהיינו, שכל חבר בביהכ"נ משלם דמי חבר ובהם הוא שוכר — למעשה — את שירותי ביהכ"נ. הרי, שאם אינו משלם — ניתן לאסור עליו את השימוש בביהכ"נ.
ג. היה, לכאורה, מקום לומר, שגם ללא שיתקיימו התנאים דלעיל, כיוון, שאחזקת ביהכ"נ מוטלת על הציבור 7 וזה מהדברים שבני העיר כופין זה את זה 8 , הרי, במסגרת כפיה זו, ניתן להטיל עליו סנקצייה זו, שלא יעלה לתורה 9 . (והוא, שתכליתה לאלצו לפרוע חובת המס לביהכ"נ).
אך נראה לסייג השימוש בהיתר זה: מכיוון שמס של ביהכ"נ מיועד לתשלום משכורתו של החזן, הרב, ושאר צרכי הדת, הרי שמעיקר הדין היה צריך להיות מוטל גם לפי "ממון" (קרי: שיהיה פונקצייה של מידת אמידותו של כל חבר וחבר בקהילה) ולכל הפחות בחלק מסויים של התחשיב 10 . ומכאן, שאדם הממעיט לשלם מפאת מצבו הכלכלי הדחוק — אין להימנע מלהעלותו לתורה (אא"כ התמלאו התנאים שבסעיף ב'), כאשר יש לו "חיוב", על פי המנהג 11 .
הערה: תשובתנו היא מתוך הנחה שמדובר במיסי חבר, שהם תמורה לשימוש בביהכ"נ. ולא במיסי חבר בקהילה, שייעודם לכל מיני תכליות אחרות 12 .
_________________________________________________________
1 ועיין באריכות, בענין מנהגי החיובים בביאור הלכה למשנה ברורה, או"ח, סי' קל"ו.
2 עיין שו"ע או"ח סי' קל"ו.
3 שאינו גרוע ממקום שמוכרים העליות, ונופלים המעות לצדקה, שהקונה מכבד למי שירצה (ובלבד שיקרא לכל אחד לפי כבודו). עיין במשנה ברורה שם, ס"ק ד', ואף כאן נותן עליה למי שנותן תמורה לאחזקת הקדש ביהכ"נ.
4 שהרי במקום שמגרשו, בעקיפין נמנע ממנו פירעון "חיובו".
5 והוא, שנהנה בקביעות משירותי ביהכ"נ, ומסרב לשלם. דבאקראי יש לתת לבעל "חיוב" לעלות, אף שאינו "בן העיר".
6 רמ"א או"ח, ס' קנ"ג סעיף ט"ז. אמנם, באין שם ביהכ"נ אחר, נסתפק הביאור הלכה, עיין שם.
7 שו"ע או"ח, ס' נ"ג, סעיף כ"ג, וברמ"א שם.
8 רמ"א חו"מ, ס' קס"ג, סעיף א'.
9 בדומה לדין, שמנדים מי שאמרו לו בי"ד ליתן ואינו נותן (שו"ע יו"ד, ס' של"ד, סע' כ"ד). ונידוי זה אף בכוחו להביא לגירושו מביהכ"נ (רמ"א שם סעיף י"א).
10 מסקנת הציץ אליעזר, חלק ב', ס' כ"ב.
11 ומכל מקום, נראה ודאי, שאדם שאינו משלם דמי חבירות שלו לביהכ"נ, יידון כ"אינו עירוני" (שאינו בן העיר) שבנסיבות מסויימות, אף שיש לו "חיוב", חיובו נדחה מפני חיובים אחרים שיש לבני העיר. ועיין במש"כ לעיל הערה 1.
12 עיין להלן גם בתשובה י"ב.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
הלכות נתינה בפורים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
