ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
קיטו אקוודור Quito, Ecuador
אדר ב' תשנ"ב
שו"ת "במראה הבזק" (606)
מתוך העלון חמדת ימים
607 - קריאת מגילה ברמקול
608 - זמן מצוות מתנות לאביונים-לפי הנותן או המקבל
609 - חלב בפסח מבהמה שהאכילוה חמץ
טען עוד
זמן מצוות מתנות לאביונים-לפי הנותן או המקבל
שאלה
במקומנו אין אפשרות לקיים מצוות מתנות לאביונים, כי אין עניים (יהודים), שלחתי כסף לארץ שיתנו את הכסף בשליחותי בפורים-האם צריך להקפיד על הפרשי השעות (7 שעות)?
תשובה
אין צריך שיהיה יום י"ד אצל משלח המעות, ודי שיהיה יום י"ד אצל העני המקבל1.
ונוהגים לתת את המתנות לאביונים אחר קריאת המגילה בשחרית2, ועדיף שלא לחכות עד אחר הצהריים, כדי שהעני יוכל להשתמש במעות לסעודת פורים. (אם יתנו את המעות בארץ בפורים בבוקר, אזי בקיטו כבר יהיה אור לי"ד אדר, ואף המשלח כבר נמצא בתאריך פורים).
^ 1.
מצאנו שעיקר הקפידא אצל פוסקים היא באשר לקבלת העני את המעות ביום שהוא חוגג את הפורים, ו"עיניהם של עניים-נשואות למקרא מגילה", (מגילה ד ע"ב), ועל כן כתבו שאפשר לשלוח על ידי שליח קודם י"ד, כדי שיגיע אל העני ביום י"ד-"ערוך השולחן" אורח חיים סי' תרצד, ב, וכן שלא לתת המעות לעני קודם יום י"ד-"ביאור הלכה" סי' תרצד ד"ה ליתן לפחות, ובקיום המצוה הולכים אחר הזמן הנוהג במקום עשיית המצוה-עיין "ילקוט יוסף" ח"ה "מועדים" עמ' רלא, לגבי הדלקת נר חנוכה, ו"מנחת יצחק" ח"ח סי' נ לגבי ספירת העומר.^ 2.
"מגן אברהם" שו"ע אורח חיים סי' תרצד, ב, "כף החיים" סי' תרצד ס"ק יח וס"ק כו, "משנה ברורה" סי' תרצד ס"ק ד.
מצאנו שעיקר הקפידא אצל פוסקים היא באשר לקבלת העני את המעות ביום שהוא חוגג את הפורים, ו"עיניהם של עניים-נשואות למקרא מגילה", (מגילה ד ע"ב), ועל כן כתבו שאפשר לשלוח על ידי שליח קודם י"ד, כדי שיגיע אל העני ביום י"ד-"ערוך השולחן" אורח חיים סי' תרצד, ב, וכן שלא לתת המעות לעני קודם יום י"ד-"ביאור הלכה" סי' תרצד ד"ה ליתן לפחות, ובקיום המצוה הולכים אחר הזמן הנוהג במקום עשיית המצוה-עיין "ילקוט יוסף" ח"ה "מועדים" עמ' רלא, לגבי הדלקת נר חנוכה, ו"מנחת יצחק" ח"ח סי' נ לגבי ספירת העומר.^ 2.
"מגן אברהם" שו"ע אורח חיים סי' תרצד, ב, "כף החיים" סי' תרצד ס"ק יח וס"ק כו, "משנה ברורה" סי' תרצד ס"ק ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
