ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע הוא עורך דין שנשכר על ידי הנתבעים לייצג אותם בתביעה כנגד חברת ליסינג. הצדדים סיכמו שהתובע יקבל שכ"ט בשיעור 20% ממה שייפסק לטובת הנתבעים, או את הסכום שמעל 40,000 ₪ שייפסק לטובת הנתבעים, הגבוה מהשניים. התובע איתר את בעלי חברת הליסינג, הגיש כנגדם תביעה ובתאריך 8.5.16 ניתן פסק דין בבית המשפט המזכה את הנתבעים בכ-67 אלף ₪. בעקבות זאת, התובע תובע את שכרו בסך כ-27 אלף ₪ + מע"מ, קרי את הסכום שנפסק מעל 40 אלף ₪. לטענת הנתבעים כיון שהסכום לא נגבה עדיין, הרי שלא מגיע לתובע תשלום.
פסק הדין: הנתבעים ישלמו 30,400 ₪ לתובע.
נימוקים בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
239 - תוקף ערבות להסכם שיפוי על תביעה להגדלת מזונות
240 - עורך דין התובע את שכרו על בסיס סיכום בדוא"ל
241 - הפחתת שכר דירה בגלל בעיות במושכר
טען עוד
בית הדין קיבל את עמדת התובע כי השכר הובטח לו עבור הזכייה במשפט, ולא עבור גביית התשלום, והדבר נאמר במפורש בדוא"ל ובה הצעת המחיר של התובע שאושר על ידי הנתבעים. בית הדין לא קיבל את הטענה שהנתבע לא שם לב לכך שפרט זה נכתב בדוא"ל, וזאת, על פי האמור בשולחן ערוך (חו"מ מה, ג), שאדם אינו נאמן לומר שלא שם לב לפרט מסוים בהסכם עליו חתם.
ב. האם הנתבע ביקש מהתובע להפסיק את עבודתו, והאם יש לכך משמעות?
לטענת הנתבעים בשלב מסוים ביקשו מהתובע להפסיק את עבודתו, אולם, התובע טען כי לאחר מכן סוכם על המשך עבודתו של התובע. בנוסף במקרה זה התובע הוא בגדר קבלן המקבל שכר במקרה שיצליח בעבודתו (ולא עובד המקבל שכר על זמן העבודה שלו).
לגבי קבלן נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שלד, א) שמזמין עבודה אינו יכול לבטל את החוזה איתו לאחר שנעשה מעשה קניין, בפתחי תשובה (שם, ב) כתב שאפילו שטר ללא עדים שנכתב בכתב ידו של המזמין נחשב כמעשה קניין לעניין זה. לדעת בית הדין יש להתייחס לדוא"ל ובו הצעת המחיר שאושר על ידי הנתבעים בדוא"ל חוזר, כשטר בכתב ידו. כיוון שננעשה מעשה קניין המזמין, קרי הנתבעים, אינו יכול להפסיק את עבודת הקבלן ללא הסכמת הקבלן.
בנוסף השלב בו התבקש התובע להפסיק את עבודתו היה כ-5 חודשים לאחר התחלת עבודתו, ופחות מחודשיים ממועד פסק הדין. שלב שלא מצדיק הפסקת תשלום לתובע.
לפיכך, נפסק שהתביעה התקבלה במלואה.
דיינים: הרב אלעזר שנקולבסקי, הרב ידידיה לביא, הרב ניר ורגון
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
