ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
הטענות של התובעת הוצגו על ידי העובדת הסוציאלית. לטענתה אין לתובעת יכולת להבין את החוזה עליו חתמה. כמו כן, הנתבעת לא נתנה שום שירות עבור הכסף ששולם. התובעת פנתה בעבר למנהל הנתבעת שלא ענה לפניותיה, עד שהיא איימה עליו בתביעה. בשיחה איתה טען מנהל הנתבעת שהאח נפגש עם אישה שהוצעה לו על ידו. בהמשך, העובדת הסוציאלית הסבירה למנהל הנתבעת את מצבה של התובעת וביקשה לבטל את החוזה אולם הוא סירב.
לטענת הנתבעת, בכתב התביעה לא עלתה שום טענה על איכות השירות שקיבלה התובעת עבור התשלום ששילמה. לכן בית הדין איננו יכול לעסוק בטענות שלא עלו בכתב התביעה, כמו שכתב הרמ"א (חו"מ יז, יב) לגבי טענות שלא נטענו על ידי הצדדים. בנוסף, הנתבעת טענה שלפי ההלכה אדם החתום על חוזה חזקה שקרא אותו.
פסק הדין: הנתבעת תחזיר לתובעת 2,672 ₪ וכן החזר הוצאות משפט.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
279 - מחלוקת בין קבלן למזמין עבודה שהיה בעבר פועל של הקבלן
280 - תביעה של אשה בעלת צרכים מיוחדים כנגד משרד שידוכים
טען עוד
1. מעמדו של סעיף בהסכם הקובע כי התשלום לא יוחזר בשום מצב
בית הדין עסק בסעיף זה של חברה זו בפסק דין קודם (תיק מס' 73064), וקבע כי לא ניתן לפרש סעיף זה כפשוטו שהרי ברור לשני הצדדים שהלקוח התכוון לקבל תמורה בעד התשלום, ולכן, במקרה שהלקוח לא קיבל תמורה הולמת, יש להשיב את התשלום. מצד שני, נקבע באותו פסק דין כי הנתבעת לא התחייבה להצליח ולגרום לכך שהזוג יינשא, אלא התשלום בשידוכים הוא עבור המאמץ.
במקרה זה, הנתבעת טענה שהיא נתנה שירות, אך בפועל לא נראה שניתן שירות וכמעט לא הוצעו שידוכים לאחי התובעת.
2. האם לבית הדין סמכות הלכתית לעסוק בטענה שלא הופיעה בכתב התביעה?
הנתבעת טענה כי אין לו לבית הדין לעסוק בשאלה האם הנתבעת מילאה את חלקה משום שטענה זו לא עלתה על ידי התובעת בכתב התביעה.
בית הדין סבר כי אין בטענה זו כדי למנוע מבית הדין לדון בטענת התובעת. הבסיס לדברי הנתבעת הוא דברי הרמ"א (חו"מ יז, יב) שכתב: "בעל דין שתבע חבירו בעד דבר מועט, והדיין רואה שיתחייב לו על פי הדין יותר ממה שתבע, אין לו לדיין לפסוק יותר ממה שתבע".
הסמ"ע כתב שדברים אלו נאמרו אך ורק במקום בו יש לתובע אפשרות לבחור באחד משני סעדים, והוא בחר בסעד אחד שמעניק לו פחות כסף. במקרה כזה, אל לו לבית הדין לפסוק לתובע את הסעד השני על פיו הוא יקבל יותר. אבל במקום שהדיינים רואים שבעל הדין אינו תובע סעד משום שאינו יודע את הדין, הרי שבית הדין רשאי לפסוק גם סעד שלא נתבע. הש"ך (ס"ק טו) הביא את דברי הלבוש (עיר שושן) שכתב שאין לפסוק לטובת התובע במקרה שיש לחשוש שאולי התובע מתכוון לגבות את הכסף מהנתבע בדרך אחרת.
מקרה זה אינו דומה כלל לדברי הרמ"א, זאת משום שכאן התובעת ביקשה לקבל את הכסף, והדיון הוא רק בנימוקי התביעה. זאת, בשונה מדברי הרמ"א שעסק במצב בו התובע כלל לא ביקש לקבל כסף שבית הדין פסק לטובתו. כאשר התובע מבקש לקבל סכום כסף מסוים, הרי שגם אם הנימוק שלו אינו נכון, ובית הדין מוצא נימוק אחר – בית הדין רשאי לחייב את הנתבע (כפי שנפסק בפסק דין 76045-1 של הרשת). גם בהחלטת הערעור 76045-2 התקבלה קביעה זו, אף שנפסק שם שבית הדין אינו יכול לטעון טענות עובדתיות עבור התובע אם הוא עצמו מכחיש אותן.
בנוסף לכל האמור, בכתב התביעה התובעת כלל לא פירטה את כל טענותיה, ובדיון השני היא בעצמה העלתה את השאלה הזו.
על כן, הטענה לחוסר סמכות הלכתית לעסוק בטענות אלו – נדחתה.
3. הכשירות המשפטית של התובעת
העובדת הסוציאלית טענה כי התובעת אינה מבינה משמעות של כסף. מנהל הנתבעת תהה על כך, ואמר שהיא דיברה לעניין, ולא הזכירה זאת כשהיא חתמה על החוזה.
בית הדין קבע כי אף שהתובעת כשירה מבחינה משפטית, הרי שטענת מנהל הנתבעת כי הוא לא היה יכול לדעת את מצבה, חוטאת לאמת, וזאת משום שמסתבר שהוא שוחח עם התובעת, ויכול היה לעמוד על מצבה, או לפחות להעלות סימני שאלה, כפי שעלו גם בבית הדין תוך השיחה הקצרה שהתנהלה במהלך הדיון.
לכן, בית הדין סבר שהחוזה לא בטל, אלא שהיה על מנהל הנתבעת להפסיק מיד את הגבייה מהתובעת לאחר שבית הדין הורה לו לעשות כן. לכן בית הדין הטיל על הנתבעת את כל אגרת הדיון, ובנוסף חייב אותה להחזיר את רוב הכסף שגבתה מהתובעת.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
