ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
בעל הספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'אמרי נועם': "וימאן" ראשי תיבות הפסוק המופיע ב"שיר השירים" מ'ה י'פית ו'מה 'נעמת א'הבה בתענוגים.
סגולת השבת משפיעה על האדם קדושה עצומה ואהבת ה' שבכוחה לבטל ממנו הרהורים ואהבות זרות.
וזוהי הכוונה 'אהבה בתענוגים' שבתוך תענוגי עולם הזה נסתר אהבה של הבורא ברוך הוא. ממילא כשנתעורר אצל האדם אהבה לתאווה גשמית לא ילך שולל אחר החיצוניות, אלא יתבונן כי בתוך אהבה הזו גנוזה נקודה המחיה את זו אהבה, וירים אותה למקורה הטהור שהיא אהבת ה'.
האדמו"ר הזקן מחב"ד זיע"א מפרש את הפסוק 'אסובבה בעיר בשוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי' באופן הבא:
מושג 'אהבה' מתנוסס היום ברחובות בכל מיני צורות נמוכות ומזויפות, בשירים, בתמונות וכו' וכו', האדם צריך ללמוד לעצמו מכך קל וחומר, אם הנושא העיקרי בימינו הוא צימאון לאהבה, ממילא, אוצרות של אהבה לה' ולתורה ומצוות נפתחו, מפני שכלל מונח בידינו-'זה כנגד זה עשה אלוקים', ואם מ'צד הרע' מדברים על 'אהבה' בצורה חופשית בלי סינון נורמלי ובריא, זהו סימן שמוכרח שיש גם ב'צד הטוב' שפע אהבה עצומה לבורא ולבורא אותנו, ועלינו רק להתחבר לשורש אהבה האמתית, להשתמש בה ולעלות אותה לנתיב המקורי שלה- אהבת ה'.
אנו נכנסים לימי חג האורים חג החנוכה, ומובא במסכת סופרים "מה יפית ומה נעמת זה נר חנוכה". ללמדנו, שימי חנוכה מסוגלים שנתחבר בהם לאהבת ה', שנרגיש בהם הנעימות והיופי בעבודת ה', ימים שיכולים אנו לטעום מתיקות ושמחה בתורה הקדושה- 'ומה נעמת' בגימטריה 'תורה'.
כידוע, היונים לא רצו לבטל את התורה, אלא שאיפתם הייתה שהתורה תישאר בגדר 'חכמה חיצונית', ולא תורה שמאירה את החיים באור של שמחה ועונג רוחני, היונים רצו לעקור את הקשר הפנימי ואת חיבור הלב למצוות ולאמונה בהקב"ה
ולכן, כשאנו רוצים להתגבר ולנצח את מלכות יון, עלינו לקיים את רצון ה' לא רק מתוך עשיה טכנית של מעשי המצוות, אלא בעיקר להכניס בתוך כל מצווה ולימוד תורה חשק והשתוקקות, לכסוף ולהתגעגע לאבא בשמיים, להתלהב ולשמוח על הזכות הנפלאה 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו'.'
בהדלקת נר חנוכה יהודי מכריז ומודיע בכל העולמות את רצונו הטהור להיות שייך ומקושר באור אין סוף ברוך הוא, בהדלקת נר חנוכה יהודי מצית את אור להביות הלב שממלא ומאיר אותו ואת המציאות באור יקרות, בחום ואהבה של קדושה.
ולכן, טעם הנגינה בטעמי המקרא שמופיע על 'וימאן' הוא 'שלשלת' שעולה בגימטריה 'יפית נעמת', להורות שעל ידם אפשר למאן בעבירה, ולהיות דבוק ומקושר כשלשלת של ברזל בה' יתברך בקשר אמיץ וחזק בל יימוט לעולם, במחשבה דיבור ומעשה.
עלינו לנצל ימים מיוחדים אלו שבת קודש עם חג החנוכה, שאפשר להרגיש חיבור ליופי ולנעימות שיש בעבודת ה', יש לנו הזדמנות להתחדש, להדליק מחדש את התשוקה לקרבת אלוקים, להצית מחדש את לפיד האש של הנשמה שבקרבנו המשתוקקת ומייחלת לחזות באור פני מלך חיים.
מהי העצה שיכולה לתת ליהודי (ובפרט לנוער הצעיר) את היכולת להיות שלם ברוחניות שלו, לתת לו את הכוח ל'מאן בעבירה' למאן בכל פיתויי הרחוב?
התשובה היא - 'נר איש וביתו' תרגיש נוח ביהדות כמו בבית הפרטי שלך, תרגיש את החיבוק החם והאוהב של הקב"ה בכל מעשה טוב שאתה עושה. כשאנו מדליקים נר חנוכה אנו מודיעים לעצמנו ולאחינו היקרים שבחוץ חזרו הביתה, קר בחוץ, פה יש לב חם, לב אוהב, פה יש בית.
כי כשהאדם יזכור את תכלית בריאתו 'והאדם לא נברא רק להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו', כשהאדם יכניס חשק והתלהבות בתוך המצוות, ירגיש בשבת את התענוג ואהבה שצפים מתוך שירת וזמרת שירי קודש ברינון הלב, בריקודים של שמחה, אז כבר מעצמו לא יימשך לרצונות שפלים ונמוכים.
מי שמרגיש סיפוק ושמחה בחיים הרוחניים אינו צריך יותר מזה, הוא זכה לטעום מעץ החיים שמלא ברעננות ואש קודש, ומתוך כך יוכל 'למאן' בניסיונות, כי לא יחפש תענוגים נמוכים ואהבות מזויפות במקומות זרים, אלא מקבל חיות ושמחה מהדבקות בה' יתברך, מאושר הוא מחיים מלאי סיפוק ומשמעות, חיים ערבים ומתוקים, חיים יפים ונעימים, חיים אמתיים ונצחיים.
! שבת שלום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















