ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ומובא בספרים הקדושים שהכוונה שעשו אותנו לאנשים רעים, ואמרו עלינו שיש לנו מחשבות רעות לעשות דברים רעים.
פרעה הרשע שמסמל את היצר הרע בעולם, ידע היטב שבשביל שעם ישראל יתרחקו מאביהם שבשמים, עליו להחליש את רוחם כדי שיאבדו תקווה, ואז יהיה ביכולתו לנצח אותם ולהעבירם מחיק היהדות.
לכן רצה פרעה להכניס בהם ייאוש שלא יאמינו בעצמם על ידי שיחשבו שהם ביסודם אנשים רעים, וממילא כבר אין להם סיכוי להשתנות. כי גם אם הם עושים איזה מעשה טוב, זה בדרך מקרה, והרי שוב יחזרו לטעותם. וזו הכוונה 'וירעו אותנו', היינו, שעשו אותנו כאילו אנו רעים באופי שלנו.
את הפסוק "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" (ישעיה נה, ז) מבאר הצדיק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א בספרו "חשבה לטובה" (מאמר לחודש אלול), שיעזוב את המחשבה שרשעות היא דרכו ואין לו ברירה ואופן לשנות את עצמו, ושזה כאילו כל מהותו להיות רשע. אלא יעזוב את הרעיון הפסול הזה. רק ידע, שהמעשה לא טוב, אבל לא הוא עצמו, כי הפנימיות של יהודי הוא קודש לה' ועצמותו הוא כולו טוב.
אנו מתקרבים לימי ראש השנה, ובתפילות החג מבקשים "ותעביר ממשלת זדון מן הארץ". בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם הרמח"ל זיע"א (מאמר החכמה) שהכוונה לממשלת עמלק.
ה'אמרי אמת' זיע"א כותב ש'עמלק' סופי תיבות הפסוק "רק' רע' כל' היום'" (בראשית ו, ה). כי כל עניינו של עמלק לגרום לאדם שיסתכל על עצמו בעין רעה ממש, ושיחשוב שכאילו כל מהותו היא רעה, וכך לקרר אותו מעבודת ה', מפני שלא יאמין שיש לו ולמעשים הטובים שלו ערך וחשיבות, וזו השיטה של עמלק לגרום לאדם להתרשל מקיום מצוות.
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (שלח, תר"ס) בשם הזוהר הקדוש המבאר את הפסוק "וידו אוחזת בעקב עשו" (בראשית כה, כו), שחודשי 'תמוז אב אלול' היו בחלקו של עשו הרשע, ויעקב אבינו חטף את חודש אלול מחלקו. וזו הכוונה "וידו אוחזת בעקב עשו", שיעקב אבינו אחז בחודש אלול שהוא 'עקב'- סוף חודשי השנה.
כותב 'הלקח והלבוב': "ומן הנראה שלא היה זה רק לשעתו, אלא בכל שנה יש מלחמה זו. עשו הרשע רוצה שאלול יהיה בחלקו, ויעקב אבינו נלחם עמו, ומלחמה זו נערכת באדם עצמו כל שנה בבוא חודש אלול. וצריך האדם לידע שנדרשת בזה מלחמה, כי אם לא ילחום באלול אזי יתגבר כוח הרע ועשו ישלוט חס ושלום על 'אלול' שלו".
ומסביר, שיסוד המלחמה שבין עשו הרשע ליעקב אבינו הוא בעיקר על צורת ההסתכלות של האדם על עצמו. עשו בא להילחם עם יעקב אבינו "וארבע מאות איש עמו" (בראשית טו, יג), ופירש רבינו בחיי שמספר ארבע מאות עולה בגימטריה 'רע עין', וזה כוחו של עשו, שהאדם יסתכל בעין רעה ושלילית על עצמו ועל חברו.
מנגד, יעקב אבינו מגלם את מידת 'עין טובה', כפי שאמר "יש לי כל" (בראשית לג, יא), רוצה לומר שיש לו מידת ההסתפקות, כפי שפירש רש"י 'כדי סיפוקי', שיש לו כל מה שצריך וזה נובע מעין טובה.
ימי חייו של יעקב אבינו היו קמ"ז שנה, וכותב הגר"א זיע"א על הפסוק (משלי כב, ט) "טוב עין הוא יבורך", שימי חייו קמ"ז עולים בגימטריה כמניין 'טוב עין', וכן 'יש לי כל' עולה בגימטריה ארבע מאות, שזהו הכוח של הקדושה של מספר ארבע מאות לבטל כוח הטומאה של עשו.
כשיהודי רוצה בחודש אלול לעשות תשובה, עלולה קליפת עמלק- עשו לגבור עליו. היא מזכירה לו את העבר הלא ראוי שלו, ונותנת לו "הוכחות" כמה הוא כולו רע ואין לו שום סיכוי לתקן את עצמו, ושאין שום סיבה שהקב"ה ימחל לו על עוונותיו, ובאלו פנים הוא ניגש בראש השנה להכתיר ולהמליך את מלך מלכי המלכים- אביו שבשמיים.
החיזוק הוא, ללכת בדרכו של יעקב אבינו ולהיות בעל 'עין טובה', עין טובה על עצמו.
כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', לפי דבריו נלמד שעבודת האדם להתבונן ולמצוא בעצמו נקודות טובות ששם אינו רשע, כפי שכותב רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה רפב) על הפסוק בתהילים (לז, י) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו".
שצריך למצוא גם ביהודי הרחוק 'מעט' טוב ששם הוא בחינת 'ואין רשע', ואז ממילא 'והתבוננת על מקומו ואיננו', כי העלית אותו מכף חובה לכף זכות, על ידי שהוצאת אותו ממעגל הרוע ופתחת לו פתח שיוכל להוציא את עצמו מהדימוי העצמי השלילי שלו על עצמו, וכמובן שזה סובב ופועל גם על האדם עצמו.
עוד נאמר בפרשתנו (כו, ה) "ארמי אובד אבי". בהגדה של פסח כתוב "בקש לבן לעקור את הכל, שנאמר ארמי אובד אבי". והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים, ושמכניס במוחו מחשבות שכביכול כל הקומה והאישיות שלו היא רעה לחלוטין.
אבל באמת, כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן מלך, והוא יודע את מעלתו וערכו, זוכר שמונחת בתוכו נשמה אלוקית, חלק אלוק ממעל, נשמה טהורה שהקב"ה נפח בו והיא תמה ונקיה ללא רבב, על ידי ידיעה זו יהודי יכול להרים ולחזק את עצמו מכל מקום שיהיה.
ובימים אלו שיהודי בא לתקן את מעשיו, עליו לדעת שמה שגרם לו לטעות וליפול שוב ושוב באותו חטא הוא, שגמר בדעתו שבחטא הזה הוא 'רשע' ואין באפשרותו לצאת ממנו, ועיקר התשובה היא להתנתק מהחותמת שהדביק על עצמו, להפנים ולהאמין בלב שלם שהוא ביסודו ובמהותו טוב וצדיק גמור, ומתוך אמונה זו יוכל לתקן ולרומם את המעשים הצריכים תיקון ולזכות לתשובה שלמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

















