ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
קכ"ה יַעַן כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת יַלְדֵי פֶּשָׁ"ע 3 יַרְבֶּה שפ"ע רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שַׁבָּת פִּיזּוּר עֲנָוָה לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע 4 .
קכ"ו שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּכָל הַפְּרָטִים וּלְעַנְּגוֹ כְּפִי כֹּחוֹ בְּכֹל זֶה יוֹעִיל לְכַפֵּר חַטּאוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וְכוּ' שֹׁמֵר שַׁבָּת 5 וְכָךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵנוּ 6 אֲפִילּוּ עֲבַד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ וּבִשְׁמִירָתוֹ מְיַחֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וִיתוּקַּן אֲשֶׁר גָּרַם לִהְיוֹת נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף 7 חַס וְשָׁלוֹם.
קכ"ז פִּזּוּר. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיּוֹנִים צִדְקָתו עֹמֶדֶת לָעַד 8 . יַרְבֶּה בִּצְדָקָה כְּפִי כֹּחוֹ יוֹם יוֹם וְלֹא יַעֲבוֹר יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא יִתֵּן צְדָקָה אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה וּבָזֶה מְיַחֵד שֵׁם הַמְּיוּחָד הוי"ה בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זצ"ל וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת אֶבְיוֹנִים וּבָזֶה יַעֲלוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה אֲשֶׁר פִּיזֵּר וְהוּא רָמַז הַפָּסוּק פִּזַּר כְּלוֹמַר אִם פִּיזֵּר נִצוּצֵי קְדוּשָּׁה אִם נָתַן
לָאֶבְיוֹנִים צדקת"ו עוֹמֶדֶת לָעַד מְתַקֵּן הַשְּׁכִינָה וּזְכוּת הַצְּדָקָה עָמְדָה וְנִשֶׂא"ת 9 לְהָגֵין עָלָיו.
קכ"ח יִהְיֶה עָנָיו בֶּאֱמֶת וּבְזֶה יִהְיֶה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וְיַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב כֹּל הַקָּרְבָּנוֹת וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ נִמְאֶסֶת וּמִמֵּילָא רַוְוחָא לְהָשִׁיב נִדָּחָיו 10 וְיַרְבֶּה שֶׁפַע.
קכ"ט עוֹד יִזָּהֵר לִבְכּוֹת כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וּבִפְרָט בְּאוֹמְרוֹ שָׁחַתְנוּ זֶרַע קוֹדֶשׁ כֹּל עַצְמוֹתָיו יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד 11 בְּמָרָ"ה אִיפְקוֹד 12 שִׁבְעִים תְּמָרִי"ם 13 וּמֵאָה צְעַרִי"ם 14 .
ק"ל יְלַמֵּד פּוֹשְׁעִים דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ וְחַטָּאִים אֵלָיו יָשׁוּבוּ 15 וְהָיָה תְּמוּרַת אֲשֶׁר פִּיזֵּר נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה עַתָּה יְחַבֵּר נֶפֶשׁ הַחוֹטְאִים אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ וְאֵין קֵץ לְשָׂכָר מְזַכֵּי לְחַיָּיבָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּבַקּוּנְטְרֵס מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע
וְהֶאֱרִיכוּ הַרְבֵּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְאַתְיָא מִכְּלָלָא יְתוּקַּן אֲשֶׁר פָּגַם בְּחֵטְא זֶה וּתְשוּבָת"וֹ הָרָמָתָ"ה 16 .
קל"א יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִילּוּ אַחַר תְּפִלָּה בְּשׁוּם אוֹפֶן לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה שָׁם וְיִהְיֶה תִּקּוּן לְמָה שֶׁפָּגַם בִּכְבוֹדָהּ.
קל"ב יִזָּהֵר לִטְרוֹחַ בְּלִישַׁת מַצַּת מִצְוָה בְּכֹחַ גָּדוֹל וְכֵן כְּשֶׁמְּקַיֵּים מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים לִקְבּוֹר מֵתִים וְלַחְפּוֹר קֶבֶר וְכַיּוֹצֵא וְהַזֵּיעָה שֶׁמַּזִּיעַ תּוֹעֶלֶת לְחֵטְא זֶה לְתַקֵּן אֲשֶׁר פָּגַם.
קל"ג יַשְׁלִים בְּכָל יוֹם צ' אַמֶּנִים ד' קְדוּשׁוֹת י' קַדִּישִׁים ק' בְּרָכוֹת רָאשֵׁי תֵּיבוֹת צַדִּיק וְהוּא אֶחָד מִתִּקּוּנֵי צדי"ק יסו"ד עול"ם 17 .
דק"ל יִטְרַח בְּמַחֲשָׁבָה וְדִיבּוּר וּמַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בְּפֶה רַךְ מְחֶמְאָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ וְיַרְבֶּה שָׁלוֹם וּבוֹ יִהְיֶה מַתְחִיל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ שָׁלוֹם עִם מַכִּירָיו וְאוּלַי יִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יֵצֶר הָרַע וּבֵין יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁיֵּהָפֵךְ הָרַע לְטוֹב וְיֵעָשֶׂה שָׁלוֹם מִתּוֹךְ חומ"ר שֶׁבּוֹ 18 מְכַלְכֵּל אֶת הצור"ה 19 וּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתוֹ 20 .
קל"ה יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בְּבֵית הַכְנָסַת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְכַמָּה הֶאֱרִיכוּ בַּזֹּהַר תְּרוּמָה דַּף קל"א הַהוּא קַדְמָאָה דְּאִשְׁתַּכַּח בְּבֵי כְנִישְׁתָּא קָיְימָא בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק עַיֵּין שָׁם בְּאוֹרֶךְ.
קו"ל יִתְגַּבֵּר לְקָנֹאת לִכְבוֹד ה' בְּכָל כֹּחוֹ לְאַפְרוּשֵׁי מֵאִיסּוּרָא בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וְנַחַת רוּחַ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ בָּזֶה וְאֵין סָפֵק אֲשֶׁר יִשָׂ"א בַּיּוֹם הַהוּא 21 קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נָקִי מֵחֵטְא זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר 22 וִידַבֵּק בְּיוֹצְרוֹ.
קל"ז לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה וּתְנַן 23 וְהַכֹּל לְפִי רוֹב הַמַּעֲשֶׂה וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת מִצְוַת בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְיִתְרַחֵק מִכֹּל חֵטְא אוּלַי יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה רוּבּוֹ זְכִיּוֹת.
קל"ח כְּבָר שָׁנִינוּ וְשִׁלַּשְׁנוּ עַל עִנְיַן הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וְיִהְיֶה שְׁגוּרָה בְּפִיו תָּדִיר מִשְׁנַת רַבִּי לְוִיטָס מְאֹד מְאֹד הֲוֵי שְׁפַל רוּחַ 24 .
קל"ט יֶאֱהַב צְדָקוֹת לִהְיוֹת עוֹשֶׂה וּמְעַשֶּׂה יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים 25 וּכְתִיב צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב 26 וִיפַיֵּיס הֶעָנִי.
ק"מ יָרוּץ לִדְבַר מִצְוָה בֵּין בְּלֶכְתּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ בֵּין בְּלֶכְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם אוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים דִּכְתִיב בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב 27 וּכְשֶׁיָּרוּץ לֹא יִהְיֶה בְּאוֹפֶן שֶׁיַּלְעִיגוּ עָלָיו רַק בְּדֶרֶךְ בֵּינוֹנִי.
קמ"א יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וְיִתְרַחֵק מִתַּחְבּוּלוֹת וּמִרְמוֹת דִּכְתִיב מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק 28 בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל יוֹדְעָיו יֹאמְרוּ שֶׁהוּא בַּר לֵבָב.
קמ"ב לְעוֹלָם יִלְמַד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל כְּלָל וּפְרָט יַצְדִּיק יִשְׂרָאֵל וְיִלְמוֹד עֲלֵיהֶם זְכוּת וְגִדְעוֹן נִגְלָה עָלָיו ה' בַּעֲבוּר שֶׁלִּמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 29 .
^ 1.תקנת השבים (משנה גיטין ה ה)
^ 2.וכל מעשיך בספר נכתבים (אבות דרבי נתן ל"ב)
^ 3.הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר (ישעיהו נז ד)
^ 4.דניאל ט כד
^ 5.ישעיהו נו ב
^ 6.שבת קיח:
^ 7.משלי טז כח
^ 8.תהלים קיב ט
^ 9.קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת (יבמות קח.)
^ 10.לְבִלְתִּי הָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ (שמואל ב יד יג)
^ 11.שמות טו טו
^ 12.רבינו בחיי שמות טו כה
^ 13.וְשִׁבְעִים תְּמָרִים (שמות טו כז) וכאן במשמעות של מרירות – "תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת" (ירושלמי מגילה ג הלכה ב)
^ 14.מֵאָה שְׁעָרִים (בראשית כו יב)
^ 15.אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: (תהלים נא טו)
^ 16.וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ (שמואל א ז יז)
^ 17.וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (משלי י כה)
^ 18.אמר אביי מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו הקלת עליו בסופו (חגיגה כב:)
^ 19.מקלקלת את השורה (בראשית רבה וירא פרשה נה)
^ 20.אמר רבי אלעזר בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו אחת אומרת לו בא בשלום ואחת אומרת הולך נכחו ואחת אומרת לו יבא שלום ינוחו על משכבותם (כתובות ק.)
^ 21.יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ... (ישעיהו ג ז)
^ 22.שמות כז כ
^ 23.משנה אבות ג טו
^ 24.משנה אבות ד ד
^ 25.משנה אבות ה יג
^ 26.תהלים יא ז
^ 27.משלי יח י
^ 28.משלי כ ז
^ 29.תנחומא שופטים ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
