חומרא דאתי לידי קולא | הרב פרופ' נריה גוטל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
שמיטה
הכנה מעשית לשמיטה

קטגוריה משנית

110

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בחודש מרחשוון שנת תשי"ב, פורסמה בעיתון 'הצופה' הודעה תחת הכותרת "חנויות שמיטה". בהודעה זו נאמר כך: "אצל המפקח על המכון ישנה רשימה מיוחדת של 'חנויות שמיטה' בעיר. בחנויות הללו נמכרים ירקות ופירות ללא כל חשש של איסור שמיטה... אכן כן נאה וכך יאה לשלטון עברי במדינת ישראל".
רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שבימים אלה מלאו 40 שנה להסתלקותו, נזעק מיידית להגיב. פחות משבוע אחר כך, בכ"ד במרחשוון, פורסמה שם תגובתו התקיפה, תחת הכותרת "לכבודה של תורה ולאמיתה": "הידיעה ב'הצפה' מי"ט בחשון, על החנויות שבהם 'נמכרים ירקות ופירות ללא כל חשש של איסור שמיטה', מטילה פגם של חשש איסור על שאר הירקות והפירות אשר בשווקינו בארץ. על כך יש להעיר, כי יבול הארץ, שהטיפול בו מסתדר על פי הרבנות הראשית על יסוד הוראותיהם של הגאונים רועי ישראל... כמובן שאין לחשוב עליו פגם של חשש איסור... ובזה להדגיש כי כך נאה ויאה לשלטון עברי במדינת ישראל" (לנתיבות ישראל).
אין זו אלא רק אחת מהתייחסויותיו הרבות מאוד של הרב צבי יהודה לביסוסו של היתר המכירה. והנה, עברו 70 שנה ודבר לא השתנה. אדרבה, דומה שהמצב רק החמיר. חדשות לבקרים רואה כל אחד מאיתנו מודעות שעליהן כיתוב בולט: "שמיטה לחומרא", "שמיטה למהדרין". כך הגיעה לידיי לאחרונה טבלת כשרות של אחת מהמועצות הדתיות בעיר חשובה, ובה הבחנה בין "מהדרין – שמיטה לחומרה" מזה ולעומת זאת "רבנות – היתר מכירה" מזה.
הגדיל לעשות "הרב א"ש - הרב הפוסק של רבנות...", שהצהיר בלי כחל וסרק כי בעירו "הכשרות המהודרת תכלול פירות וירקות ללא קדושת שביעית, כמו לדוגמה... מירדן, מיבול נוכרים, ומערבים בארץ שיש להם קושאן... הסוג השני יהיה כשרות רגילה - מהערבה הצפונית... או פירות שגודלו על ידי ערבים גם אם אין להם קושאן". ולבסוף: "בעלי מרכולים שיבחרו להביא פירות של היתר מכירה, יצטרכו להציג תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית ולא מטעם רבנות העיר. אני לא סומך על היתר מכירה"!
תצילנה האוזניים: "הוא לא סומך" על הגלריה המפוארת של מצדדי ההיתר, שאותה מנה הרב צבי יהודה: ר' יצחק אלחנן, ר' יהושע מקוטנא, ר' יהושע ליב דיסקין, האדר"ת, ר' אברהם מסוכאצ'וב, ר' שמואל מוהליבר, ר' יעקב שאול אלישר, ר' יוסף ענגל ואאמו"ר הרב זצ"ל, ועוד ועוד. הוא גם לא סומך על... הרבנות הראשית לישראל.
אלא שכאמור, הוא אינו יחיד - הוא מייצג, והכיתובים הנ"ל מבטאים זאת באותיות קידוש לבנה. כפי שהסיק הרב צבי יהודה, משמעות הכיתובים ברורה לחלוטין: "אנחנו מחמירים" בעוד שאתם מקילים; אנחנו "מהדרין" בעוד שאתם "סתם כשרים"; אנחנו שומרי הלכה, לפי שאיננו מסתמכים על היתר המכירה.

מי מתהדר בכתר חומרא?
כאן צריכה האמת – שאינה ביישנית ואינה פחדנית – להיאמר: בכיתובים אלה ובהצהרות אלה אין ולו גם בדל אמת. האמת הברורה היא שאמירות אלה הן – חד וחלק - שקר וכזב. האמת היא שבתוצרת שמיטה אין ולו גם שיטה אחת שיכולה לומר על עצמה שהיא "מחמירה ומהדרת". כל אחת מהגישות השונות נאלצת לאמץ פסיקות שנתונות במחלוקת ואינן מוסכמות, ובהתאם לכך בוודאי שאינה רשאית להכתיר עצמה בתארים מופרכים.
מסגרת מכווצת זו אינה מאפשרת פרטנות, אך ככלל ניתן לסווג את התוצרת הנצרכת בשמיטה (ובשנה שאחריה) לקטגוריות הבאות (הסדר אקראי): היתר המכירה, אוצר בית דין, יבול שגודל לפי הנחיות החזון איש, יבול נוכרי – אם מהארץ ואם מחו"ל, איסום שישית, וכן יבול שגדל בערבה (הצפונית והדרומית). חוגים דתיים שונים מתעדפים תוצרת שונה. הדבר נכון לא רק ביחס להתפלגות בין חרדים לציוניים־דתיים, אלא גם בתוך הציונות הדתית עצמה יש ויש. עם זאת ניתן לקבוע חד־משמעית שהכיתוב "שמיטה לחומרא" ו"שמיטה למהדרין" אינו רשום אף פעם על תוצרת היתר המכירה ואוצר בית דין. הוא מופיע אך ורק על תוצרת שכוללת - גם - יבול נוכרי (לצד איסום ששית ויבול מהערבה).
היעדר כיתוב כזה מיבול היתר המכירה ואוצר בית דין אכן מוצדק. גם אם רבנים רבים וחשובים צידדו זה כבר כמאה וחמישים שנה בהיתר המכירה והצדיקו אותו, עדיין אין לכחד שרבנים רבים יצאו נגדו חוצץ. לכן הוא אומנם בוודאי "כשר", אך אינו "חומרא" ואינו "מהודר". וכך גם אוצר בית דין – יש מהפוסקים שסבורים שדעת הרמב"ם אינה מאמצת אותו, ויש שסבורים שאופן יישומו כיום חורג לא מעט מהמנגנון שעליו הצביעו התוספתא והרמב"ן. לכן גם הוא בוודאי "כשר", אך גם אותו אי אפשר להכתיר כ"חומרא" וכ"הידור".
בדיוק אותו דבר ביחס למהלכים בעקבי החזון איש. החזון איש פיתח קולות מופלגות ביותר ביחס לדרכי הטיפול בתוצרת שביעית. הוא עשה זאת בשל הסתייגותו מהיתר המכירה ולאור הירתמותו לטובת מיישבי הארץ. בהתאם, הוא הכריע שאיסור ספיחין לא יחול על גידול שנעשה ב"שינוי מחזור זרעים"; הוא פסק שאיסור ספיחין לא יחול על ירקות שנזרעו לפני ראש השנה, הגם שנלקטו בשמיטה; הוא התיר לחקלאים "לקיים" את האילנות גם לטובת הפירות ולא רק לטובת העץ, וכך עוד הרבה (לפני כ־20 שנה פרסמתי מאמר שעניינו "קולי החזון איש וחומרי הראי"ה קוק בשמיטה", ובו מניתי דוגמאות מקילות רבות כאלה). הקלות אלה אינן רק חידושים מופלגים, אלא שכולן נתונות במחלוקת, ויש מהן כאלה שהחזון איש הוא דעה יחידאית. מיותר לומר שכתפיו של החזון איש חזקות די הצורך כדי להעמיס עליהן את הכרעותיו, ולכן בוודאי שהתוצרת כשרה, ואולם האם ניתן לומר עליה שהיא "מהודרת", שהיא "חומרא"?!

קולא בחיזוק האויב
כל זה הוא כאין וכאפס יחסית לתוצרת היותר־בעייתית: יבול נוכרי. נקדים ונאמר בהוגנות וביושר שאין מקום לשלול בשביעית את מה שמתקיים בכל השנים כולן באין פוצה פה ומצפצף. דוגמה בולטת – החיטה. בכל השנים רוב החיטה הנצרכת בארץ מיובאת. תהא זו אם כן צביעות לבקר את יבוא החיטה בשמיטה. על דרך זו – גם אם בכמות פחות מוקצנת – תוצרת חקלאית נוספת שנהוג לייבאה, כמעשה שבשגרה. ואולם, ברוב התוצרת החקלאית לא זה המצב, ואנחנו נסמכים בראש ובראשונה על יבול ישראלי.
דא עקא, עובדות מתועדות מלמדות שבשתי שנים, שביעית ושמינית, כמות היבול הנוכרי גדלה בכ־30 אחוזים! ממשלת ישראל מעודדת ואף תומכת כלכלית בגידולי נוכרים אלה. הנה, לקראת השמיטה הנוכחית בישרה מנכ"לית משרד החקלאות כי "נחתם הסדר מיוחד ליבוא תוצרת חקלאית מירדן לישראל" ונקבעו "מכסות ייבוא מיוחדות מירדן וממדינות נוספות". אתר משרד החקלאות אף מכיל פנייה ישירה לציבור שאינו יהודי לקבל תמיכה לצורך הרחבת חממות, בהתניה שהאינו־יהודי ימציא אישור שיש בידיו חוזה התקשרות עם "גוף שומר שמיטה" שמתחייב מראש לקנות את התוצרת.
מצער שמשרד החקלאות נמנע מפרסום נתונים מלאים שנוגעים לשמיטה הנוכחית, אך בכל זאת ניתן ללמוד משמיטות קודמות. ובכן, בשמיטה הקודמת הוקמו בעבר הירדן המזרחי חוות חקלאיות בשטח של כ־50,000 דונמים בתמיכה כלכלית של משרד החקלאות. חווה חקלאית ענקית נוספת הוקמה בדרום מזרח ירדן, כדי לשווק תוצרת חקלאית של יבול נוכרי. מיותר לומר שאותן חוות לא נסגרו אחר השמיטה והן מתחרות בחקלאות היהודית בארץ. בשמיטה הקודמת גם ייבאה מדינת ישראל תוצרת חקלאית מעזה בשיעור ניכר של אלפי טונות. לא בכדי פשטה הלצה אודות סוחר ערבי שפנה לרבנות הראשית וביקש שתכריז על שנת שמיטה... אחת לשנתיים.
על תמיכה ביבול נוכרי והעדפתו על יבול יהודים זעק הראי"ה קוק כבר לפני יותר ממאה שנה. באיגרת שהפנה מיפו לרבה של ירושלים הרב חיים ברלין כתב הרב קוק: "עטי תרעד בידי למעשה הנבלה אשר נעשתה כעת לאחינו יושבי המושבות... חותרי מחתרת יעצו בסתר לקנות דווקא מהגויים, ולהרים קרן צרינו השוחקים על משבתנו. אנחנו בעצמנו רודפים את אחינו בני בריתנו, אי שמים" (אגרות הראיה א, איגרת שטז).
החרה־החזיק אחריו לפני שנים אחדות הרב זלמן מלמד: "אסור באיסור חמור לממשלה לחזק את אחיזתם של אינם יהודים בארץ ישראל, ואיך אפשר לבקש מהממשלה להרחיב את מכסת החקלאות הערבית?... הייתכן שבשנת השמיטה נחזק את ידי המחבלים והטרור הערבי? הרי ידוע לכול שחלק מהכסף שמרוויחים תושבי יו"ש הערבים הולך למימון פעולות הטרור... מי ייתן וגדולי הדור ישמיעו דעתם לאסור פירות של נוכרים בארץ ישראל משום 'לא תחנם'".
הלכה למעשה נכון להעדיף תוצרת אוצר בית דין והיתר המכירה, איסום שישית וגבולות עולי מצרים. יש לשלול על הסף יבול נוכרי כאשר הוא מתוגבר בשנת השמיטה. גם החולק על כך וכן צורך יבול נוכרי, בשום פנים ואופן אינו יכול לומר שתוצרת זו "מהודרת" ושצרכן זה הוא "מחמיר". ההפך הגמור הוא הנכון - יש הסוברים שצרכן כזה הוא... עבריין.
מהדר אמיתי הוא אותו חסיד שעליו כתב הרמח"ל: "הבא להתחסד חסידות אמיתי, צריך שישקול כל מעשיו לפי התולדות (כלומר, התוצאות) הנמשכות מהם, ולפי התנאים המתלווים להם... ואין הדברים מסורים אלא ללב מבין ושכל נכון" (מסילת ישרים פרק כ).

מתוך העיתון בשבע

הכנה מעשית לשמיטה

הרב פרופ' נריה גוטל

רב 'קהילת רדליך', ירושלים ראש מערך המחקר - מרכז תורה ומדינה, נשיא-אמריטוס מכללת 'אורות ישראל' לשעבר.

אור יקרות
הפרדה מגדרית במסיבת נישואין
בחינה הלכתית*
כסלו תשע"ח
אור יקרות
מחנכים באמונה
כסלו תשע"ח
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
משפטים - הם הם מהות החיים
גליון מס' 119 בהוצאת "בית הרב"
אלול תשס"ט
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מסע המושבות - לדורנו ?
גליון מס' 171
כסלו תשע"ד

הכנה מעשית לשמיטה

27 דק'
הכנה מעשית לשמיטה
השמטת הפירות וצורת אכילתם המותרת
שמיטה הלכה למעשה
הרב רואי מרגלית | ה' תמוז תשפא
28 דק'
הכנה מעשית לשמיטה
גזירת ספיחין ופירות שאין עליהם קדושת שביעית
שמיטה הלכה למעשה
הרב רואי מרגלית | כ"ח סיוון תשפ"א
31 דק'
הכנה מעשית לשמיטה
קדושת שביעית בגבולות הארץ
שמיטה הלכה למעשה
הרב רואי מרגלית | ב' אלול תשפא
22 דק'
הכנה מעשית לשמיטה
שימוש וסחורה בפירות שביעית
שמיטה הלכה למעשה
הרב רואי מרגלית | י"ט תמוז תשפא

הכנה מעשית לשמיטה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד חי הכהן
הרב יעקב שפירא
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב חיים דרוקמן
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב משה אליה

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו