ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
במסכת ברכות (דף מא ע"א) מובא מדרש הלכה מוכר: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – התורה אינה מפרטת דברים בסדר אקראי. אם התורה בחרה לפרט את הפירות בסדר המסוים הזה, יש לכך סיבה. הסיבה היא שכל המוקדם בפסוק, מוקדם לברכה'. יש להקדים ולברך על הפרי הקרוב יותר למילה 'ארץ'. (על פי הפשט זה סדר הופעתם בשדה בכל שנה חקלאית).
לאחר מכן הגמרא מספרת על רב המנונא, שהיו לפניו תמרים ורימונים, ורב חסדא תלמידו ישב שם. הוא בירך על התמר. רב חסדא שאל אותו מדוע הקדים את התמר, כאשר הרימון מוקדם בפסוק. רב המנונא הסביר לו שהכלל אינו המוקדם בפסוק, אלא הקרוב למילה 'ארץ'.
לכאורה משמע שהלכה כרבי יהודה. שהרי הברייתא הדנה בהקדמת שבעת המינים מניחה שיש קדימה לשבעת המינים, ורב חסדא מקשה על רב המנונא מתוך הנחה שוודאי שהוא פוסק כמותה.
הרמב"ם פוסק את הברייתא, אך אומר שהיא חלה רק כאשר אין לאדם העדפה של פרי אחר, אחרת החביב קודם.
אך הרא"ש אומר שלכאורה זה לא פותר את הקושי – מדוע רב חסדא מקשה על רב המנונא, ואינו מניח שרב המנונא פשוט מעדיף את התמרים על הרימונים?
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
43 - חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
44 - חמדת השבת: קדימה בין פירות שבעת המינים
45 - חמדת השבת: שלג כמוקצה בשבת
טען עוד
אך מכוח הקושיות הבה"ג והרא"ש פוסקים כרבי יהודה, וכך פוסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ריא סעיף א).
הקדמת 'בורא פרי הגפן'
מן הדברים עולה שלכל הפחות בהעדר העדפה אישית, יש להקדים את הקרוב למילה 'ארץ' בפסוק.
אך למדנו שיקול אחר: העדפה של ברכה מסוימת יותר. אם כך, לכאורה תהיה הבחנה בין ענבים ויין. התמר קודם לענב, מכיוון שהוא שני למילה 'ארץ' השנייה ואילו הענב שלישי למילה 'ארץ' הראשונה. אך ברכת 'הגפן' מסוימת יותר מברכת 'העץ' של התמר.
לאור זאת רבינו פרץ פוסק שיש להקדים את הברכה על היין לברכה על התמר.
הבית יוסף מצטט הערה (שהופיעה במהדורות מסוימות של הסמ"ק) על דברי רבינו פרץ. ההערה היא שבפועל "מנהג העולם" להגיש במסיבות ואירועים שונים פירות מאכלים ויין, ולברך על הפירות לפני היין, השאלה היא מדוע הם אינם נוהגים כדברי רבינו פרץ?
הבית יוסף מפלפל ביחס בין מנהג העולם ודברי רבינו פרץ. מסקנתו היא שמנהג העולם מבוסס על הסדר בו מקובל להוציא את המאכלים השונים, ולא על קריטריון הלכתי. כלומר: על פניו רבינו פרץ צודק. בפועל, בנסיבות ומסיבות רבות סדר ההגשה או התעדוף האישי משפיע על סדר האכילה, וממילא על סדר הברכות.
למעשה הרמ"א (אורח חיים סימן ריא סעיף ד) פוסק את דברי רבינו פרץ, ואילו הבית יוסף אינו פוסק את דבריו בפסקיו בשולחן ערוך.
הבן איש חי לא התרגש מכך. מכיוון שבבית יוסף משמע שדברי רבינו פרץ צודקים, יש לקבל בכך את פסיקת הרמ"א כדבריו.
אך הרב עובדיה (בספרו הליכות עולם) אומר שדברים בגו. אמנם בלמדנות הבית יוסף הצדיק את שיטת רבנו פרץ יותר משיטת העולם. אך למעשה העולם אינו נוהג כך, אלא נוהג לברך על מאכלים אחרים לפני שתיית היין.
נראה שיש כאן מחלוקת כיצד לחשוב על "מנהג העולם". אמנם בדיון הפנימי של הבית יוסף נראה שהוא מיישב את מנהג העולם רק לפי מציאות מסוימת, ועקרונית ההלכה אמורה להיות אחרת. לכן הבן איש חי פוסק כך. אך הרב עובדיה אומר: אם יש מנהג שכזה, גם אם לא הצלחנו ליישב אותו בכל מציאות, אל לנו לבטל מנהג קדום. כשיטה כללית עלינו להיזהר משינוי מנהגים קדומים, רק בגלל שבלמדנות שלנו אנו מסיקים מסקנות אחרות מהנהוג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
