ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ז)
ירושלים, ישראל Jerusalem, Israel
סיוון תשס"ז
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
587 - שימוש בפועל שאינו יהודי להכנות מקודש לחול
588 - שיפוצים, דינם בתשעת הימים
589 - כניסה לבית מורחב בתשעת הימים
טען עוד
שיפוצים, דינם בתשעת הימים
שאלה:
אנו עומדים לשפץ את דירתנו הקיץ. כנראה שבתקופת שלושת השבועות, כולל תשעת הימים, נהיה בשלבי ההריסה.
האם יש מגבלות הלכתיות על העבודות בתקופה זו?
תשובה:
1. בתשעת הימים נאסרה בניית "בנין של שמחה", ובכלל זה כל בניה שהיא להרווחה ולא לצורך 1 .
2. אם מדובר בקבלן נוכרי, והסכם העבודה נחתם עמו קודם ר"ח אב, העבודה מותרת 2 .
3. אם מדובר בשלב ההריסה בלבד, ניתן לבצעו גם בימים אלו 3 .
^ 1. במשנה (תענית פרק ד משנה ו) נאמר: "משנכנס אב ממעטין בשמחה", ובגמרא (יבמות מג ע"א) הובאה הברייתא הכוללת בדין זה גם בנייה ונטיעה. בירושלמי (תענית פרק ד הלכה ו) נאמר כי איסור זה כולל רק "בנין של שמחה". מושג זה מופיע במשנה (תענית פרק א) ביחס לתעניות על עצירת גשמים, שם מבואר בגמרא (יד ע"ב): "איזהו בנין של שמחה? זה הבונה בית חתנות לבנו". ובירושלמי נאמר על דין זה: "הדא דתימא בנין של שמחה, אבל אם היה כותלו גוהה (מט ליפול) – סותרו ובונהו", ומכך למד הר"ן (תענית ה ע"ב מדפי הרי"ף), שלא רק בית חתנות נאסר, אלא גם כל בניין "שאינו צריך, דאינו נעשה אלא לנוי ולהרוחה בעלמא". דברי הר"ן הובאו להלכה ב"בית יוסף" (טו"ר או"ח סי' תקנא), ב"מגן אברהם" וב"משנה ברורה" שם (ס"ק יב).
אם כן, יש לבחון בכל מקרה של שיפוץ דירה את מידת הצורך: האם מדובר בהרווחה או בצורך הדירה. הגדרת המושג "צורך" לעומת "הרווחה" איננה ברורה ומפורשת בדברי הפוסקים. מצאנו שהתירו הוספת חדרים בשל הצפיפות בבית (שו"ת "ויברך דוד" סי' סז), ויתכן שגם שיפור התפקוד של הבית ייכלל בכך. ומכל מקום, דברים שהם לשיפור המראה והאסתטיקה, אף שגם הם נצרכים להרחיב דעתו של אדם – הוגדרו בהלכה כהרווחה, ונאסרו.
^ 2. ב"משנה ברורה" (שם) הובאו דברי ה"ב"ח" וה"אליה רבה", שהשוכר את הנוכרי בקבלנות לעבודה קודם ר"ח – מותר בכל, ואפי' בט' באב עצמו, וטעמם "דנכרי אדעתא דנפשיה עביד". כלומר: כיוון שסוכמו ביניהם התשלום והעבודה, כעת העבודה הנעשית היא ביוזמת הקבלן הנוכרי, החפץ לסיים את עבודתו, ואין הוא כשליח של היהודי. אמנם ב"משנה ברורה" (שם) כתב שאם יכול לפייסו שימתין תבוא עליו ברכה.
יש להדגיש כי היתר זה תלוי בכך שהקבלן הוא נכרי, ולא די בכך שהפועלים הם נוכריים.
^ 3. לא מצאנו התייחסות מפורשת בדברי הפוסקים לשאלה אם שלב ההריסה הקודם לבנייה כלול באיסור או לא, אך נראה לומר מסברה שאין בהריסה משום שמחה של בניין. ואף-על-פי שלעניין מלאכות שבת סתירה על מנת לבנות חשובה כמלאכה, אין זה אלא לגבי איסור שבת, המתייחס למשמעות המלאכה, אבל לגבי רגש השמחה שבבנייה – מסתבר שאין שמחת הבניין קיימת אלא בשלב הבנייה. כך גם הסכימו מו"ר הגרז"נ גולדברג והגר"א נבנצל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
