ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשובה מט
בולוניה, איטליה Bologne, Italy
טבת תשנ"ב
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
591 - כניסה לבית מורחב בתשעת הימים
592 - אופן הכשרת כלי- חרסינה טרפים ששהו י"ב חודש בלא שימוש
593 - תפילת מנחה אחר השקיעה
טען עוד
אופן הכשרת כלי- חרסינה טרפים ששהו י"ב חודש בלא שימוש
שאלה
כלי- חרסינה (פורצלאן בלע"ז) הבלועים באיסור, האם יש סברה להתיר שימושם לאחר י"ב חודש במקום הפסד מרובה?
תשובה
לעניין הכשרת כלי-חרסינה (-פורצלאן) שנבלע בהם איסור, והם שהו בלא שימוש י"ב חודשים, אם האיסור נבלע בצונן (שרייה וכדו') ניתן לסמוך על שהות י"ב חודש להתיר את הכלי לשימוש 1 .
אם האיסור נבלע בחמין, מכיוון שרוב תשמישם של כלי-פורצלאן הוא בכלי שני הרי שבמקום הפסד מרובה 2 יש להתיר כלים ששהו בלא שימוש י"ב חודש על-ידי הגעלה שלוש פעמים ברותחין 3 , ויש שהצריכו להחליף את מי-ההגעלה בכל פעם 4 .
^ 1. שו"ע יורה דעה (סי' קלה, טז). והטעם, משום שכלה כל לחלוחית האיסור שבו- "נודע ביהודה" (מהדורה תנינא יורה דעה סי' נא). וכן נפסק בספר "סידור פסח כהלכתו" (הרב גרוסמן) (ח"א פרק ו סעיף י) לעניין שימוש בכלי כזה בפסח כשבלוע בו חמץ, והוא הדין אפילו בכלי חרס.
ואף ניתן לצרף להיתר את הדעה שכלי- פורצלאן נחשבים לכלי- זכוכית שאינם בולעים כלל- "כנסת הגדולה" (יורה דעה סי' קכא ס"ק כו), "שיירי כנסת הגדולה" (אורח חיים הל' פסח סי' תנא על בית יוסף סעיף ל), שו"ת "שאילת יעבץ" (ח"א סי' סז), בשם אביו. ונהגו להחמיר, ולדמותם לכלי- חרס, ולא מדינא, רק לגבי פסח, ולא בשאר איסורים.
וגם בעל "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' מג וח"ג תשובה כז) צירף דעה זו כסניף להקל.
^ 2. ואם כלי- החרסינה מהווים מערכת שלימה, נחשב הדבר לכולי עלמא להפסד מרובה- "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' מג ענף ז).
^ 3. "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' מו), שהתיר משום הפסד מרובה ותקנת השבין. ספר "משיב מלחמה" להרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן, (ח"ג סימן קנ).
(ואף אם נשתמש בהם בדבר חם בגוש, שנחשב לדעת המהרש"ל ככלי ראשון, הובא בש"ך (יורה דעה סי' קה ס"ק ח) והסכים כך להלכה הט"ז, מכל מקום יש לסמוך על דעת רשב"א, ו"דרכי משה" (יורה דעה סי' קה, ד), והגר"א (שם בס"ק יז), שחולקים על מהרש"ל וסוברים, שבדבר גוש נחשב ככלי שני – הרב גורן שם, עמ' שסה- שסו).
^ 4. "חזון איש" (הל' פסח סי' קכב סק"ג), שמה שנאמר ג' פעמים בהגעלה, היינו להחליף המים בין הגעלה להגעלה, ובלא זה אין על זה שם הגעלה ג' פעמים. וב"דרישה" (מובא בחזו"א שם) כתב הטעם, כדי לפרסם- דבעלמא אין הגעלה לכלי- חרס.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כל ההתחלות קשות
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשר קצר ולעניין!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
