ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
קראקאס, ונצואלה Caracas, Venezuela
תמוז, תשנ"א
שו"ת "במראה הבזק" (603)
מתוך העלון חמדת ימים
627 - גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
628 - שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
629 - טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
טען עוד
שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
שאלה
במדינת ונצואלה קיים מצב של עוני הגורם להתפתחות של אלימות וגנבות ברחובות העיר. הנוהג הוא שאנשים אינם מסתובבים ברגל ממקום למקום, אלא ברכב, שמא יבוא גנב ובדרך אלימות יפגע באדם (מדובר בפגיעות פיזיות, מכות, אקדח, סכין).
היהודים גרים בשכונה אחת בה נמצאים בתי הכנסיות ובנין הקהילה. גם בשכונה זו מרובים מקרי הפשיעה. בשכונה זו קיים פארק אשר בתוכו נמצאים חמישה בנינים המגודרים היטב ושומרים מפני פריצות ומעשי אלימות. רוב התושבים בבניינים אלו הם יהודים.
מכיוון שיש חשיבות רבה לגור בבניינים המוזכרים, השמורים ומוקפים בגדר, יש קושי רב להשיג בהם דירות.
משפחה מצאה דירה בקומה 15. מבחינה מעשית יש קושי גדול לעולות ולרדת מספר פעמים בשבת ויו"ט עם הילדים לבית הכנסת וכן יש קושי לארח אורחים אשר ימנעו מלבוא לקומה זו.
יש לציין עוד שלמגורים בבניינים אלו יש חשיבות גם מבחינת האפקט הפסיכולוגי למשפחה, כך הם מרגישים יותר מוגנים ובטוחים.
האם יש דרך להתיר עליה וירידה במעלית (במיוחד עליה) על ידי אמירה לגוי (בהתחשב במצב הבטחוני)? ואם לאו, האם אפשר להכנס למעלית לאחר כניסתה של העוזרת הגויה ללא אמירה של ישראל.
תשובה
בתחילת דברינו נציין ששימוש במעלית כולל שני חלקים:
א. הפעלתה; ב. השימוש בה לאחר הפעלתה, וכדלהלן.
בהפעלת מעלית בשבת נעשות בדרך כלל שתי פעולות אסורות. הראשונה – הדלקת הנורות שבמנגנון ההפעלה (ואם יש בהן חוט-להט יש בהדלקתן מלאכה דאורייתא – מבעיר בשבת) 1. והשניה – הולדת זרם ויצירת ניצוצות אשר לרוב הפוסקים אין בהן אלא איסור דרבנן. 2 ההבחנה הנ"ל חשובה בקשר לשאלתך, שכן אמירה לגוי באיסור דרבנן במקום מצוה מותר, 3 וזהו הנקרא "שבות דשבות במקום מצוה" שהותרה. 4
אמנם יש מן הפוסקים שכתב, שאמירה לגוי במקום מצוה מותר אפילו באיסור דאורייתא כשיש בה צורך גדול, אך דבריו לא נתקבלו להלכה, 5 ואמירה לגוי במקום מצוה מותרת אך ורק באיסור דרבנן. על כן יש לבדוק, אם בהפעלת המעלית ובהמשך הפעלתה לא נעשית שום מלאכה דאורייתא, כי אז תהא מותרת האמירה לגוי, אך כאמר – לצורך הליכה לבית-הכנסת או דבר מצוה אחר בלבד.
ונציין שיש נוריות הפועלות על ידי הזרמת מתח חשמלי לתוך חומר כימי מסויים שעל ידי כך הוא מאיר (LEDS) ובהדלקתן של אלה יש רק איסור דרבנן, 6 שמותרת בו אמירה לגוי במקום מצוה. זהו מצד הפעלת המערכת.
וישנן בעיות נוספות בהמשך הפעלתה, כלומר בעצם השימוש במעלית וכדלהלן.
העליה והירידה במעלית, אפילו במעלית שבת אוטומאטית, עוררו בעיות הלכיות רבות.
כאן נציין את תמצית ההלכה, וראה הערה. 7
לדעת רוב הפוסקים העלייה מותרת שהרי אין משקלו של האדם משתתף בהעלאת המעלית. 8 ואולם לגבי הירידה דעת רבים מן הפוסקים היא להחמיר, אם לא הותקנו במעלית התקנים מיוחדים המתגברים על הבעיות ההלכיות הכרוכות בשימוש בה, דבר שוודאי לא נעשה בנידון דידן, שכן לדיירים לא היה וגם עתה אין עניין לעשות זאת, ומה עוד שזה עולה כסף רב.
להלן בעיות נוספות שישנן בשימוש במעלית כמתואר בשאלתך, אף כשהפעולה תיעשה על ידי גוי:
א.
מתקני-שקילה לעומס מלא ועומס יתר שישנם במרבית המעליות המופעלים על ידי כניסת האדם במעלית ועמידתו בה.
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
נציין שבמעלית השבת המצויה מתגברים על בעיה זו על ידי ביטולם של כמה מנגנונים למשך השבת, דבר שלא שייך בנידון שאלתך.
בשל מכלול הבעיות שהוזכרו, נראה כי יש לאסור את השימוש במעלית הנ"ל שלא הותקן בה שום התקן הלכי, אף על ידי אמירה לגוי, גם אם הוא לצורך הליכה לבית הכנסת, ובפרט כשאפשר לילך לבית הכנסת שלא על ידי הנ"ל, אף אם זה גורם טירחה רבה.
כל דברינו לעיל אמורים במקום שהגוי מפעיל את המעלית באמירת הישראל, והישראל נכנס ראשון, כי אז מתעוררות הבעיות שהוזכרו לעיל.
שונה הדבר כאשר הגוי נכנס ללא אמירה, והישראל יכנס במעלית אחריו, כי אז יש מקום להקל בהליכה לבית הכנסת ולדבר מצוה אחר. שכן, במקרה זה הגוי הנכנס תחילה מפעיל את המנגנוים השונים שהזכרנו (התקן שקילה, עין פוטואלקטרית), והישראל הנכנס אחריו אינו מפעילם מחדש אלא ממשיך את הפעלתם, ואף אם הוא מגביר או מחליש את הזרם שבמנגנון על ידי כניסתו, ניתן להקל בזה. (ראה הערה 8).
נדגיש שצריך לנקוט משנה זהירות, להכנס במעלית מייד אחרי הגוי או, בדרך חלופית, כאשר הגוי מכסה את העין הפוטואלקטרית על דעת עצמו וכדו'.
^ 1.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
עיין שם ותמצא מקורות רבים שעסקו בשאלה זו.^ 8.
עיין מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי, בתוך: "ברקאי" כרך ה, בעניין שימוש ברמקול בשבת; וכמו כן "תשובת העורך", "ברקאי" כרך ו עמ' 287, ובמובאות שם, וכמו כן ב"תחומין" כרך ב עמ' 44 מאמרו של פרופסור זאב לב בעניין זרם חשמל והחלשתו בשבת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












