ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
קראקאס, ונצואלה Caracas, Venezuela
תמוז, תשנ"א
שו"ת "במראה הבזק" (606)
מתוך העלון חמדת ימים
627 - גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
628 - שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
629 - טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
טען עוד
שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
שאלה
במדינת ונצואלה קיים מצב של עוני הגורם להתפתחות של אלימות וגנבות ברחובות העיר. הנוהג הוא שאנשים אינם מסתובבים ברגל ממקום למקום, אלא ברכב, שמא יבוא גנב ובדרך אלימות יפגע באדם (מדובר בפגיעות פיזיות, מכות, אקדח, סכין).
היהודים גרים בשכונה אחת בה נמצאים בתי הכנסיות ובנין הקהילה. גם בשכונה זו מרובים מקרי הפשיעה. בשכונה זו קיים פארק אשר בתוכו נמצאים חמישה בנינים המגודרים היטב ושומרים מפני פריצות ומעשי אלימות. רוב התושבים בבניינים אלו הם יהודים.
מכיוון שיש חשיבות רבה לגור בבניינים המוזכרים, השמורים ומוקפים בגדר, יש קושי רב להשיג בהם דירות.
משפחה מצאה דירה בקומה 15. מבחינה מעשית יש קושי גדול לעולות ולרדת מספר פעמים בשבת ויו"ט עם הילדים לבית הכנסת וכן יש קושי לארח אורחים אשר ימנעו מלבוא לקומה זו.
יש לציין עוד שלמגורים בבניינים אלו יש חשיבות גם מבחינת האפקט הפסיכולוגי למשפחה, כך הם מרגישים יותר מוגנים ובטוחים.
האם יש דרך להתיר עליה וירידה במעלית (במיוחד עליה) על ידי אמירה לגוי (בהתחשב במצב הבטחוני)? ואם לאו, האם אפשר להכנס למעלית לאחר כניסתה של העוזרת הגויה ללא אמירה של ישראל.
תשובה
בתחילת דברינו נציין ששימוש במעלית כולל שני חלקים:
א. הפעלתה; ב. השימוש בה לאחר הפעלתה, וכדלהלן.
בהפעלת מעלית בשבת נעשות בדרך כלל שתי פעולות אסורות. הראשונה – הדלקת הנורות שבמנגנון ההפעלה (ואם יש בהן חוט-להט יש בהדלקתן מלאכה דאורייתא – מבעיר בשבת) 1. והשניה – הולדת זרם ויצירת ניצוצות אשר לרוב הפוסקים אין בהן אלא איסור דרבנן. 2 ההבחנה הנ"ל חשובה בקשר לשאלתך, שכן אמירה לגוי באיסור דרבנן במקום מצוה מותר, 3 וזהו הנקרא "שבות דשבות במקום מצוה" שהותרה. 4
אמנם יש מן הפוסקים שכתב, שאמירה לגוי במקום מצוה מותר אפילו באיסור דאורייתא כשיש בה צורך גדול, אך דבריו לא נתקבלו להלכה, 5 ואמירה לגוי במקום מצוה מותרת אך ורק באיסור דרבנן. על כן יש לבדוק, אם בהפעלת המעלית ובהמשך הפעלתה לא נעשית שום מלאכה דאורייתא, כי אז תהא מותרת האמירה לגוי, אך כאמר – לצורך הליכה לבית-הכנסת או דבר מצוה אחר בלבד.
ונציין שיש נוריות הפועלות על ידי הזרמת מתח חשמלי לתוך חומר כימי מסויים שעל ידי כך הוא מאיר (LEDS) ובהדלקתן של אלה יש רק איסור דרבנן, 6 שמותרת בו אמירה לגוי במקום מצוה. זהו מצד הפעלת המערכת.
וישנן בעיות נוספות בהמשך הפעלתה, כלומר בעצם השימוש במעלית וכדלהלן.
העליה והירידה במעלית, אפילו במעלית שבת אוטומאטית, עוררו בעיות הלכיות רבות.
כאן נציין את תמצית ההלכה, וראה הערה. 7
לדעת רוב הפוסקים העלייה מותרת שהרי אין משקלו של האדם משתתף בהעלאת המעלית. 8 ואולם לגבי הירידה דעת רבים מן הפוסקים היא להחמיר, אם לא הותקנו במעלית התקנים מיוחדים המתגברים על הבעיות ההלכיות הכרוכות בשימוש בה, דבר שוודאי לא נעשה בנידון דידן, שכן לדיירים לא היה וגם עתה אין עניין לעשות זאת, ומה עוד שזה עולה כסף רב.
להלן בעיות נוספות שישנן בשימוש במעלית כמתואר בשאלתך, אף כשהפעולה תיעשה על ידי גוי:
א.
מתקני-שקילה לעומס מלא ועומס יתר שישנם במרבית המעליות המופעלים על ידי כניסת האדם במעלית ועמידתו בה.
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
נציין שבמעלית השבת המצויה מתגברים על בעיה זו על ידי ביטולם של כמה מנגנונים למשך השבת, דבר שלא שייך בנידון שאלתך.
בשל מכלול הבעיות שהוזכרו, נראה כי יש לאסור את השימוש במעלית הנ"ל שלא הותקן בה שום התקן הלכי, אף על ידי אמירה לגוי, גם אם הוא לצורך הליכה לבית הכנסת, ובפרט כשאפשר לילך לבית הכנסת שלא על ידי הנ"ל, אף אם זה גורם טירחה רבה.
כל דברינו לעיל אמורים במקום שהגוי מפעיל את המעלית באמירת הישראל, והישראל נכנס ראשון, כי אז מתעוררות הבעיות שהוזכרו לעיל.
שונה הדבר כאשר הגוי נכנס ללא אמירה, והישראל יכנס במעלית אחריו, כי אז יש מקום להקל בהליכה לבית הכנסת ולדבר מצוה אחר. שכן, במקרה זה הגוי הנכנס תחילה מפעיל את המנגנוים השונים שהזכרנו (התקן שקילה, עין פוטואלקטרית), והישראל הנכנס אחריו אינו מפעילם מחדש אלא ממשיך את הפעלתם, ואף אם הוא מגביר או מחליש את הזרם שבמנגנון על ידי כניסתו, ניתן להקל בזה. (ראה הערה 8).
נדגיש שצריך לנקוט משנה זהירות, להכנס במעלית מייד אחרי הגוי או, בדרך חלופית, כאשר הגוי מכסה את העין הפוטואלקטרית על דעת עצמו וכדו'.
^ 1.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
עיין שם ותמצא מקורות רבים שעסקו בשאלה זו.^ 8.
עיין מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי, בתוך: "ברקאי" כרך ה, בעניין שימוש ברמקול בשבת; וכמו כן "תשובת העורך", "ברקאי" כרך ו עמ' 287, ובמובאות שם, וכמו כן ב"תחומין" כרך ב עמ' 44 מאמרו של פרופסור זאב לב בעניין זרם חשמל והחלשתו בשבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
