ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מגילת אסתר
כלומר, בוודאי שיש דברים שאפשר לסמוך עליהם - יהיו מצוות החג ומצוות זכירת מחיית עמלק מדור לדור, אך האם יהיה מותר להתכנס? האם נחגוג מתוך תחושה עילאית של ניסים גלויים או מתוך תחושת החמצה ששוב נכתבו הרבה מילים בעיתונות ואנחנו נאלצים להמתין לסיבוב הבא מול רשעי הדור? ואולי נחגוג מתוך הבנה עמוקה שאנחנו מצווים לחגוג גם מתוך האי־ידיעה - אי־ידיעה מה יהיה או אי־הבנה של פעולת ה' במציאות?
מתוך ההבנה שכנראה לא נצליח לנחש ולהחזיק בידיעה גמורה את הנעשה בעולם הנגלה, אנחנו נאלצים ממש כמו אסתר לפעול בתוך הסתר פנים ולקבל את העובדה שדעתנו מוגבלת. במקביל אנחנו נדרשים גם לפעול בכל הכוח בעולמו של הקדוש ברוך הוא, וגם לקבל את העובדה שאנחנו לא מבינים עד הסוף איך העולם הזה פועל.
בין חוקי הארמון לקול הנצח
מרדכי מצווה על אסתר ללכת לפני אחשוורוש ולבקש את ביטול רוע הגזרה, והיא עונה לו שבעולם הפרסי היא אינה שווה דבר, מלכה שנשכחה בארמון מיד אחרי שנבחרה במעין תחרות מלכת היופי. פרק ד' במגילה מצייר פער בלתי פתיר בין אסתר למדרכי. לרגע אסתר מאבדת את שמה ונקראת רק "המלכה", שם המבטא את סכנת ההיעלמות בתוך ארמונו של אחשוורוש. בתגובה לפער בינה ובין מרדכי, אסתר שולחת לו בגדים חדשים במקום בגדי האבלות שהוא לובש. מרדכי מצידו מצווה עליה ללכת ולהתחנן לפני המלך. השיחה ביניהם רק מעצימה את המרחק הגדל בין הארמון ובין שער המלך, בין אסתר למרדכי, בין עם ישראל לעצמיותו. ואז מרדכי פונה אליה בדיבור אחר.
המדרש מספר שברגע הזה המן הרג את התך, שהיה המתווך בין מרדכי לאסתר, ובת קול התחילה לשמש ביניהם. המדרש מתאר את זה כפתרון לשאלה כיצד מרדכי ואסתר דיברו ביניהם כשהם רחוקים כל כך מבחינה פיזית. בעיניי, זה היה הרגע שבו הבת־קול לימדה את מרדכי לדבר אחרת לאסתר. מרדכי מדבר מתוך הנבואה ולא מתוך המציאות או נקודת מבטו שלו, ומלמד את אסתר לדבר גם היא בשם אותה בת קול. הוא אומר לאסתר: יש עוד ודאות חוץ מהוודאות של גזרת השמד שמאיימת כעת על עם ישראל. בעומק המציאות יש מציאות פנימית, והיא הוודאות האמיתית. לעם ישראל יש תפקיד בעולם, והוא להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. תפקידו לשמש כמרכבה לשכינה ולשאת את שמו של ה' בעולם. הוא עם של נצח ואחראי על תיקון העולם מרגע מתן התורה לדורות.
לכן, גם כשאותה אומה מתחילה את המגילה בהשתתפות בסעודתו של אותו רשע, כשכלי המקדש הם התפאורה לסעודת הרשעים, גם אם גיבוריה אינם משתמשים בשמם העברי, ולרגע אפילו נאבדים בתוך המציאות הגשמית של מלכות פרס ובתוך הפחד הקיומי, עם ישראל יינצל, יחזור לעצמיותו ויקרא בשם ה'. גם כששמו כל כך נסתר. מרדכי פונה אל אסתר ושואל אותה האם היא מוכנה להיות חלק מהתנועה הזאת. האם היא מוכנה לעזוב את הדעת ולא לאחוז בחוקי העולם הזה, להפסיק לנסות להבין, לפעול בתוך הממלכה הפרסית ולהיות חלק מנצחיותו של עם ישראל.
לגלות את הלב מתוך אי־הידיעה
במסכת מגילה אומר רבא שאדם חייב להתבסם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. שאלות רבות נשאלו על המאמר הזה, אחת מהן היא השאלה האם הוא התכוון להתבסם עד הרגע שאדם מאבד את דעתו, או עד מצב של אובדן הדעת. השאלה הזאת קשורה לשאלה פנימית יותר על דעתו של אדם. מצד אחד אנחנו עם של דעת, הדרך שלנו להיות עובדי ה' היא ללמוד את תורתו ולקיימה. מתוך שותפות, מתוך לימוד ומתוך הבנה. הדעת היא כל כך חשובה, לא ייתכן שרבא יציע לשתות ולאבד את הדעת.
מהצד השני, אולי רבא רוצה שנכיר את מגבלות הדעת. השכל, שהוא הכלי שבאמצעותו אנחנו לומדים את תורתו של בורא העולם, עלול לספר לנו סיפור שהבנו את הכול, שאת העולם הזה אפשר להשיג באמצעות דעתנו, שמה שהמציאות הגשמית והרוחנית היא מה שאנחנו משיגים בשכלנו. מול התודעה הזאת מגיע רבא ומבקש פעם בשנה, בפורים: אבדו את דעתכם. לא במובן המסוכן שעליו תספר הגמרא בהמשך, אלא במובן ששם סימן שאלה על הדעת פעם אחת בשנה, כדי לעשות משהו מעבר לדעת. כדי להיות במסירות נפש. כדי להיות במציאות של "הדור קיבלוה".
אסתר גם היא שומעת את אותה בת קול. "ותלבש אסתר מלכות" - לא המלכות לובשת אותה והיא נקראת רק "המלכה", אלא היא זו שלובשת את המלכות ומכוונת את צעדי המגילה מתוך תחושת שליחות ומסירות נפש. רגע לפני כניסתה אל המלך היא מבקשת מעם ישראל לצום עליה, והפעם כתיקון שלם גם היא ונערותיה צמות בארמון המלך. לרגע אין חציצה בין פנים הארמון ובין חצר המלך. אין מלבושים שונים למציאות, מה שקורה במקום הכי פנימי באומה הישראלית קורה גם בכלל־ישראל. האהבה ומסירות הנפש של כלל האומה מתגלות, ואסתר נכנסת אל המלך.
זה הרגע שבו עם ישראל כולו אומר: אנחנו מבקשים תורה מאהבה. "הדור קיבלוה". עד עכשיו היינו מחויבים ב"נעשה ונשמע". עכשיו, דווקא לאחר אובדן הדעת, אנחנו זוכים לגלות את הלב, לגלות שגם בלי החיוב שריבונו של עולם כפה עלינו ב"נעשה ונשמע" אנחנו פשוט רוצים להיות עובדי ה'.
אם נחזור לראשית דברינו, אולי היינו רוצים שלא יהיה הסתר פנים. ואולי היינו שמחים לחיות בעולם הנגלה עם ודאות תמידית. ואולי היינו שמחים גם שהמגילה לא תהיה מגילת גלות ושהיא תסתיים בירושלים ולא בשושן. לצד זאת יש משהו במגילת אסתר, דווקא בתוך כל החושך שלה, שמאפשר לנו לקרוא בשם ה' כמו שלא קראנו כאומה בעבר. לשבת בזמן קריאת המגילה ולהשלים בליבנו את הפסוק למרדכי: רווח והצלה יבוא ליהודים מריבונו של עולם! מתוך איבוד שכלנו ודעתנו אנחנו הופכים לרעים אהובים, שמבקשים להמליך את המלך מתוך אהבה גדולה ואי־ידיעה גדולה. לא משנה לנו איך יסתיים הסיפור הפרטי שלנו, אנחנו רק מבקשים לקרוא בשם ה'.
הכותבת היא ראש מדרשת נשמת
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
