ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. עיקר קריאת המגילה הוא ביום, והקריאה ביום מדברי קבלה ובלילה מדרבנן . ולכן מי שיש לו אפשרות לשמוע רק פעם אחת מגילה בלילה או ביום יבחר לשמוע ביום . ואם לא קרא המגילה בלילה אין לו תשלומים ביום .
ג. זמן קריאת המגילה בלילה הוא מזמן צה"כ וזמן צאת הכוכבים י"א 25 דק' לאחר השקיעה (בחורף) . וי"א 13.5 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג הספרדים . וי"א 18-20 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג חלק מהאשכנזים . ואפי' שהקהל התפלל ערבית מבעו"י ימתינו עד אחר צה"כ לקרא המגילה . ולכתחילה יש לקוראה תיכף אחר צה"כ דזריזין מקדימין למצוות .
ד. הטעם שלא מברכים שהחיינו על כתיבת המגילה כיון שאינה נעשית מחדש בכל שנה . שמברכים שהחיינו על מגילה חדשה וכיון שהרבה פוסקים נסתפקו בזה לכן טוב שיברך על בגד חדש ויפטור את המגילה. או בברכת שהחיינו שעל הקריאה יכוון גם על קנייתה .
ה. קריאת המגילה של לילה זמנה כל הלילה . והטעם שלא אמרו לקראתה עד חצות כמו ק"ש א' שלא חששו לגזירת שמא יפשע כיון שחביבה עליו קריאת המגילה . ב' משום שעיקר קריאת המגילה ביום .
ו. סוף זמן קריאת המגילה של לילה יש אומרים עד הזריחה . וי"א עד עלות השחר (72 דק' קודם הזריחה) וכן הלכה . ולכתחילה אין לאחר קריאת המגילה של לילה יותר מחצות הלילה .
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
2 - הלכות תענית אסתר
3 - חיוב קריאת המגילה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
טען עוד
ח. זמן קריאת המגילה של היום מהזריחה ואם קראה מעלות השחר יצא י"ח ואם הוא אנוס קצת, יכול לקרא המגילה לכתחילה מעלות השחר .
ט. סוף זמן קריאת המגילה של היום בשקיעה . ובבין השמשות (תוך יג' דק' וחצי מהשקיעה) יקרא את המגילה ללא ברכות .
י. מבטלים ת"ת אף של רבים כדי לשמוע מקרא מגילה . בציבור .
יא. מצוה רבה לשמוע מקרא מגילה בלילה וביום ברוב עם (בציבור גדול). ואם יש לו מניין קטן אם רגיל להתפלל בו בכל השנה יקרא עמהם, ואם לאו יקרא עם הציבור הגדול .
יב. מניין קטן המתקיים בבית אף שהוא קבוע ילכו לשמוע בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם . וכ"ז במניין של אדם פרטי שאם הוא לא נמצא לא מתקיים המניין, אבל אם הוא בקביעות גם אם בעה"ב לא נמצא, רשאים לקרא שם המגילה, וכן אם המניין שייך לאיזה ת"ח שאינו יכול לילך לביהכנ"ס הגדול אף שמניינו שלא בקביעות, יקראו המגילה במניינו משום כבוד התורה .
יג. ביהכנ"ס המקיים את מניינו רק בשבתות וימים טובים ויש מנין גדול באזור המתקיים בכל ימות השבוע, לכתחילה לא יקראו המגילה בביהכנ"ס שפתוח רק בשבתות אלא יקיימו הקריאה בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם הדרת מלך .
יד. מת מצוה שאין לו קוברים כדי צרכו דוחה את מקרא מגילה וכל זה שיש שהות ביום גם לקבורה וגם למקרא מגילה אבל אם אין שהות לשניהם, מקרא מגילה קודם ואם התחילו להוציא את המת ואין שהות לשניהם לא יפסיקו את הוצאתו וכדי צרכו האמור במת, שיהיו י' אנשים לקדיש וברכת אבלים .
טו. אם יש לפניו ברית מילה וקריאת המגילה אם אפשר לעשות שניהם, מגילה קודמת ואם א"א וכגון שאין שהות ביום י"א מגילה קודמת כיון שיכול למול למחר . וי"א ברית מילה קודם וכן הלכה . וברית מילה הנערכת בבוקר מתי יעשוה עיין לקמן סי' תרצג' סעי' כא'.
טז. השומר את המת חייב במקרא מגילה אם יכול לסוגרו במקום שאין עכבר וחולדה יכולים ליכנס או שיניח שמירתו לאחר שיצא כבר י"ח .
יז. המשמש חולה שיש בו סכנה ואין אחר שיחליפנו, פטור משמיעת המגילה ומכל מצוות היום .
יח. אם איחר בבוקר ומצא הציבור לפני המגילה, ע"פ הפשט אם יכול לקרא רק ק"ש לפני שיתחילו המגילה יברך ברכות התורה ויקרא ק"ש קודם, וישמע המגילה ואח"כ יחזור על ק"ש בברכותיה. ואם לא יספיק, ק"ש תמיד קודמת למקרא מגילה, אבל תפילה, שיתפלל ואח"כ יקרא המגילה ביחיד . וי"א שישמע המגילה ואפי' בלא ברכות התורה (אם לא יספיק לברכם) ואח"כ יברך ויתפלל וכן הלכה . וע"פ הקבלה תמיד הסדר הוא קריאת המגילה אחרי ק"ש ותפילה ולא קודם התפילה . והנוהגים תמיד על פי הפשט ינהגו כפי הפשט והנוהגים ע"פ הקבלה ינהגו ע"פ הקבלה.
יט. אם יש לפניו מקרא מגילה ותפילת מנחה, מקרא מגילה קודם אף שיפסיד תפילת מנחה לגמרי על ידי כך שהרי מבטלין קרבן התמיד של בין הערביים כדי לשמוע מגילה .
כ. לכתחילה אין לצאת החוצה באמצע קריאת המגילה אף שאינו יוצא י"ח בקריאה זו .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
