ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מגילת אסתר
כלומר, בוודאי שיש דברים שאפשר לסמוך עליהם - יהיו מצוות החג ומצוות זכירת מחיית עמלק מדור לדור, אך האם יהיה מותר להתכנס? האם נחגוג מתוך תחושה עילאית של ניסים גלויים או מתוך תחושת החמצה ששוב נכתבו הרבה מילים בעיתונות ואנחנו נאלצים להמתין לסיבוב הבא מול רשעי הדור? ואולי נחגוג מתוך הבנה עמוקה שאנחנו מצווים לחגוג גם מתוך האי־ידיעה - אי־ידיעה מה יהיה או אי־הבנה של פעולת ה' במציאות?
מתוך ההבנה שכנראה לא נצליח לנחש ולהחזיק בידיעה גמורה את הנעשה בעולם הנגלה, אנחנו נאלצים ממש כמו אסתר לפעול בתוך הסתר פנים ולקבל את העובדה שדעתנו מוגבלת. במקביל אנחנו נדרשים גם לפעול בכל הכוח בעולמו של הקדוש ברוך הוא, וגם לקבל את העובדה שאנחנו לא מבינים עד הסוף איך העולם הזה פועל.
בין חוקי הארמון לקול הנצח
מרדכי מצווה על אסתר ללכת לפני אחשוורוש ולבקש את ביטול רוע הגזרה, והיא עונה לו שבעולם הפרסי היא אינה שווה דבר, מלכה שנשכחה בארמון מיד אחרי שנבחרה במעין תחרות מלכת היופי. פרק ד' במגילה מצייר פער בלתי פתיר בין אסתר למדרכי. לרגע אסתר מאבדת את שמה ונקראת רק "המלכה", שם המבטא את סכנת ההיעלמות בתוך ארמונו של אחשוורוש. בתגובה לפער בינה ובין מרדכי, אסתר שולחת לו בגדים חדשים במקום בגדי האבלות שהוא לובש. מרדכי מצידו מצווה עליה ללכת ולהתחנן לפני המלך. השיחה ביניהם רק מעצימה את המרחק הגדל בין הארמון ובין שער המלך, בין אסתר למרדכי, בין עם ישראל לעצמיותו. ואז מרדכי פונה אליה בדיבור אחר.
המדרש מספר שברגע הזה המן הרג את התך, שהיה המתווך בין מרדכי לאסתר, ובת קול התחילה לשמש ביניהם. המדרש מתאר את זה כפתרון לשאלה כיצד מרדכי ואסתר דיברו ביניהם כשהם רחוקים כל כך מבחינה פיזית. בעיניי, זה היה הרגע שבו הבת־קול לימדה את מרדכי לדבר אחרת לאסתר. מרדכי מדבר מתוך הנבואה ולא מתוך המציאות או נקודת מבטו שלו, ומלמד את אסתר לדבר גם היא בשם אותה בת קול. הוא אומר לאסתר: יש עוד ודאות חוץ מהוודאות של גזרת השמד שמאיימת כעת על עם ישראל. בעומק המציאות יש מציאות פנימית, והיא הוודאות האמיתית. לעם ישראל יש תפקיד בעולם, והוא להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. תפקידו לשמש כמרכבה לשכינה ולשאת את שמו של ה' בעולם. הוא עם של נצח ואחראי על תיקון העולם מרגע מתן התורה לדורות.
לכן, גם כשאותה אומה מתחילה את המגילה בהשתתפות בסעודתו של אותו רשע, כשכלי המקדש הם התפאורה לסעודת הרשעים, גם אם גיבוריה אינם משתמשים בשמם העברי, ולרגע אפילו נאבדים בתוך המציאות הגשמית של מלכות פרס ובתוך הפחד הקיומי, עם ישראל יינצל, יחזור לעצמיותו ויקרא בשם ה'. גם כששמו כל כך נסתר. מרדכי פונה אל אסתר ושואל אותה האם היא מוכנה להיות חלק מהתנועה הזאת. האם היא מוכנה לעזוב את הדעת ולא לאחוז בחוקי העולם הזה, להפסיק לנסות להבין, לפעול בתוך הממלכה הפרסית ולהיות חלק מנצחיותו של עם ישראל.
לגלות את הלב מתוך אי־הידיעה
במסכת מגילה אומר רבא שאדם חייב להתבסם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. שאלות רבות נשאלו על המאמר הזה, אחת מהן היא השאלה האם הוא התכוון להתבסם עד הרגע שאדם מאבד את דעתו, או עד מצב של אובדן הדעת. השאלה הזאת קשורה לשאלה פנימית יותר על דעתו של אדם. מצד אחד אנחנו עם של דעת, הדרך שלנו להיות עובדי ה' היא ללמוד את תורתו ולקיימה. מתוך שותפות, מתוך לימוד ומתוך הבנה. הדעת היא כל כך חשובה, לא ייתכן שרבא יציע לשתות ולאבד את הדעת.
מהצד השני, אולי רבא רוצה שנכיר את מגבלות הדעת. השכל, שהוא הכלי שבאמצעותו אנחנו לומדים את תורתו של בורא העולם, עלול לספר לנו סיפור שהבנו את הכול, שאת העולם הזה אפשר להשיג באמצעות דעתנו, שמה שהמציאות הגשמית והרוחנית היא מה שאנחנו משיגים בשכלנו. מול התודעה הזאת מגיע רבא ומבקש פעם בשנה, בפורים: אבדו את דעתכם. לא במובן המסוכן שעליו תספר הגמרא בהמשך, אלא במובן ששם סימן שאלה על הדעת פעם אחת בשנה, כדי לעשות משהו מעבר לדעת. כדי להיות במסירות נפש. כדי להיות במציאות של "הדור קיבלוה".
אסתר גם היא שומעת את אותה בת קול. "ותלבש אסתר מלכות" - לא המלכות לובשת אותה והיא נקראת רק "המלכה", אלא היא זו שלובשת את המלכות ומכוונת את צעדי המגילה מתוך תחושת שליחות ומסירות נפש. רגע לפני כניסתה אל המלך היא מבקשת מעם ישראל לצום עליה, והפעם כתיקון שלם גם היא ונערותיה צמות בארמון המלך. לרגע אין חציצה בין פנים הארמון ובין חצר המלך. אין מלבושים שונים למציאות, מה שקורה במקום הכי פנימי באומה הישראלית קורה גם בכלל־ישראל. האהבה ומסירות הנפש של כלל האומה מתגלות, ואסתר נכנסת אל המלך.
זה הרגע שבו עם ישראל כולו אומר: אנחנו מבקשים תורה מאהבה. "הדור קיבלוה". עד עכשיו היינו מחויבים ב"נעשה ונשמע". עכשיו, דווקא לאחר אובדן הדעת, אנחנו זוכים לגלות את הלב, לגלות שגם בלי החיוב שריבונו של עולם כפה עלינו ב"נעשה ונשמע" אנחנו פשוט רוצים להיות עובדי ה'.
אם נחזור לראשית דברינו, אולי היינו רוצים שלא יהיה הסתר פנים. ואולי היינו שמחים לחיות בעולם הנגלה עם ודאות תמידית. ואולי היינו שמחים גם שהמגילה לא תהיה מגילת גלות ושהיא תסתיים בירושלים ולא בשושן. לצד זאת יש משהו במגילת אסתר, דווקא בתוך כל החושך שלה, שמאפשר לנו לקרוא בשם ה' כמו שלא קראנו כאומה בעבר. לשבת בזמן קריאת המגילה ולהשלים בליבנו את הפסוק למרדכי: רווח והצלה יבוא ליהודים מריבונו של עולם! מתוך איבוד שכלנו ודעתנו אנחנו הופכים לרעים אהובים, שמבקשים להמליך את המלך מתוך אהבה גדולה ואי־ידיעה גדולה. לא משנה לנו איך יסתיים הסיפור הפרטי שלנו, אנחנו רק מבקשים לקרוא בשם ה'.
הכותבת היא ראש מדרשת נשמת
מתוך העיתון 'בשבע'

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.













