^ 1.
עבודה זרה (מט ע"א) שם מבואר שבהמה שניזונה מצמחים של עבודה זרה בשרה וחלבה נאסרים באכילה שהרי זו הנאה מאיסורי הנאה. אומנם אם בהמה זו אכלה גם דברים אחרים הרי שבשרה וחלבה מותרים בהנאה מדין "זה וזה גורם" כך פסקו המחבר (שו"ע יו"דסי' קמב סע' א, ורמ"א (שם סי' ס סע' א), הש"ך (שם ס"ק ה) וב"פרי מגדים" שם.^ 2.
כיון שברור שהבהמות אכלו גם דברים שאינם חמץ, וגם הגרעינים ששרו אותם במים לא ברור שכולם נתחמצו.^ 3.
גם אם יש חשש רחוק שכל המאכלים שאכלו היו חמץ, ניתן בדיעבד לסמוך על דעת "שערי תשובה" (שו"ע יו"ד סי' תמח ס"ק יז) שהתיר לצרוך חלב של בהמת נכרי שהאכילה רק חמץ בפסח מכיון שלגבי הנכרי החמץ איננו איסור הנאה.^ 4.
עיין עוד "אגרות משה" (או"ח ח"א סי' קמז) שהאריך לדון ולהתיר בנושא זה.