ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
19 במרץ – 16 באפריל 2026
המולד: יום רביעי 16:34 ו-13 חלקים
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ד' בניסן (21.3.2026), עד ליל ד', י"ד בניסן (31.3.2026)
שכח יוכל לברך בליל הסדר
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ה', ח' בניסן (25.3.2026), עד ליל ד', י"ד בניסן (31.3.2026).
תקופת ניסן: חצות ליל ד', כ"א בניסן (8.4.2026), שעה 24:00
ראש חודש ניסן, יום ה', א' בניסן (19.3.2026). תפילת ראש חודש.
בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ולא "יהי רצון" שאחר קריאת התורה ביום ב' וביום ה', ואין מזכירים נשמות בשבת ובחול, ואין אומרים בשחרית בשבת "אב הרחמים" ולא "צדקתך צדק" במנחה. אבל אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". ואין מתענים בניסן, מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח. מא' ועד י"ג בניסן נוהגים לומר בכל יום בפרשת נשא את פרשת הנשיאים נשיא ליום, וביום י"ג ממשיכים לקרא עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. (יש הנוהגים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות).
שבת פרשת ויקרא, ג' בניסן (21.3.2026). קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בישעיהו מג,כא "עם זו יצרתי" עד מד,כג "ובישראל יתפאר".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת צו, ואין אומרים "צדקתך צדק".
יום שישי ט' בניסן (27.3.2026) מעבר לשעון קיץ
שבת פרשת צו, י' בניסן, שבת הגדול (28.3.2026). פיוטים לשבת הגדול אם נהוג. מפטירים במלאכי ג,ד "וערבה" עד סוף הספר, וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח לכם".
במנחה קוראים שלשה בפרשת שמיני. מפסיקים לומר "ברכי נפשי". נוהגים לקרוא הגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו" (דעת הגר"א לא לאומרו).
במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש".
ערב פסח, יום ד' י"ד בניסן (1.4.2026)
בדיקת חמץ, אין להתחיל במלאכה או בסעודה כחצי שעה לפני לילה. מיד אחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור נר. לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ" ומכווין על הבדיקה והביטול שבלילה, על שרפת החמץ ביום, ועל הביטול שלאחר השריפה. אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה, ואם דיבר צריך לחזור ולברך (ונכון שלא ידבר עד גמר הבדיקה). יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ, כולל מכונית שיש לבודקה לאור פנס! אפשר למנות שליח לבדוק. אם השליח בודק מתחילת הבדיקה הוא המברך. אם השליח ממשיך או גומר בדיקה, אינו מברך. אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ולא ביערתיה, ליבטל וליהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה כעפר הארץ".
שחרית, משכימים להתפלל, אין אומרים מזמור לתודה, ולא למנצח... יענך. (ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה"). אוכלים חמץ עד שליש היום, ושורפים את החמץ עד סוף שעה חמישית. מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ, ויאמר בשפה שמבין: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דחמיתיה ודלא חמיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטל ולהוי כעפרא דארעא". בעברית: "כל חמץ שברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, ייבטל ויהיה כעפר הארץ". הבכורים מתענים, ונוהגים להקל ולאכול בסעודת מצוה, ולכן נהגו לסיים מסכת בסעודת מצווה. המתענה יאמר במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו", ואין נוהגים כבתענית ציבור.
אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה, אבל מותר לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה. יש המתירים רק עד 4 שעות ביום זמן היתר חמץ. לדעת ה"נודע ביהודה" מותר עד חצות, אך לא נהגו כמוהו.
אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח מ"ב ז' איזו מלאכה מותרת).
מקדימים להתפלל מנחה גדולה, ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה, סדר קרבן פסח.
בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי.
השנה מקיימים מצוות ביעור מעשרות.
מנהג יראים לאפות מצות מצווה אחר הצהרים באמירת הלל. מכינים את צרכי הסדר מבעוד יום. יש להדר לקחת חסה למרור ויש לבודקה מחרקים, או להשתמש בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים. לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי
האדמה, ויש המעדיפים את הירק ששמו "כרפס". מכינים חרוסת להטביל בה המרור, ומי מלח להטביל בהם את הכרפס. צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל הסדר), ומבשלים את הביצה. ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום.
בחו"ל צריך להכין ביום זה עירוב תבשילין כדי שאפשר יהיה לבשל ביום ששי (שהוא יו"ט שני) בשביל שבת.
א' פסח, יום ה', ט"ו בניסן (2.4.2026). מברכים לפני הדלקת הנרות "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו".
ערבית. תפילת יום טוב. לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם. אין מקדשים בבית הכנסת. מתחילים את הסדר כשהוא ודאי לילה, אבל לא יאחר מדי. נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר. המשתמש ביין שיש בו קדושת שביעית, יימנע מלהטיף יין בעשרת המכות, שהרי אסור להשחית יין שיש בו קדושה. חובה מהתורה לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון של פסח. נוהגים לאכול כשני זיתים בתחילה, אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית, ועוד כזית למצת כורך. האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה כשהוא שבע, קודם חצות, בשעה 12:43. אין לאכול אחר האפיקומן, אבל מותר לשתות. אין קוראים קריאת שמע על המיטה בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות), רק פרשה ראשונה וברכת "המפיל", להראות שהלילה הוא ליל שמורים.
שחרית של יום טוב, הלל שלם, קדיש תתקבל. "אין כמוך", אב הרחמים, אומרים י"ג מדות ו"ריבונו של עולם" של יום טוב, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בא "משכו" עד "צבאותם", חצי קדיש, ובשני למפטיר בפרשת פנחס "ובחודש הראשון". מפטירים ביהושע ה,ב "בעת ההיא" עד ו,א "אין יוצא ואין בא". י-ה אלי, אשרי, "יהללו", "לדוד מזמור". אחרי הכנסת הספרים להיכל פותחים הארון לתפילת טל, ומתחילים: "אלוהינו ואלוהי אבותינו טל תן לרצות ארצך" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש. יש אומרים תפלת טל בחזרת הש"ץ, מכריזים "מוריד הטל" לפני מוסף, מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים "מוריד הטל".
לא אמר "מוריד הטל" אינו חוזר. אמר "מוריד הגשם", אם לא סיים את הברכה, ולא אמר ברוך אתה ה' חוזר ל"אתה גבור", ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפילה, וכן עד 30 יום, המסופק אם אמר – חוזר.
שיר של יום: "בצאת ישראל ממצרים".
מנחה. תפלה של יום טוב.
א' חול המועד, יום ו' ט"ז בניסן (3.4.2026) (בחו"ל יום טוב שני). אין מאחרים תפילת ערבית כדי להתחיל בספירת העומר, כדי שיהיו "שבתות תמימות". תפילה של חול, "אתה חוננתנו", "ותן ברכה" (במקום "טל ומטר").
טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה יחזור לתחילת הברכה, (אמר בא"י, אומר: "למדני חוקיך"), עקר רגליו - חוזר לראש התפילה. המסופק, עד שלשים יום דינו כמו ב"משיב הרוח ומוריד הגשם".
"יעלה ויבוא", קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו, הבדלה ככל מוצאי יום טוב.
ספירה. לכתחילה יש לספור בעמידה, בתחילת הלילה, אחר צאת הכוכבים. כל הלילה סופר בברכה. אם שכח לספור ספירה בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ואם שכח גם ביום יספור בכל הלילות הבאים בלי ברכה. ראוי שישמע הברכה מאחר, ויכווין לצאת והמברך יכווין להוציאו. (המסופק אם ספר, סופר שאר הימים בברכה). אם ספר בין השמשות, לפני שעברו 17 דקות מהשקיעה, צריך אחר כך לספור עוד פעם בלי ברכה.
תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל, ראה דינם בחג הסוכות. יש נוהגים יום טוב רק לחומרה: אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור, שותים 4 כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון, והגדה אומרים בלי חתימה, או לפחות את הקטע "רבן גמליאל אומר: כל שלא אמר שלשה דברם אלה בפסח"... וכו'.
שחרית. אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה". תפילה של חול, "יעלה ויבוא", חצי הלל, קריאת התורה, מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשלושה בפרשת אמור: "שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל". בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם" (כח,יט) עד "לא תעשו" (כה.) חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מוסף של יום טוב, "והקרבתם", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: תהלים עח, משכיל לאסף, אין כאלקינו.
]בחו"ל: יום טוב שני של גלויות. כל התפילות של יום טוב. בשחרית הלל שלם, מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב, ובשני והקרבתם, מפטיר במלכים ב' כג,א "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כח)].
יום זה נקרא "יום הנף" שבו היו מניפים את העומר בבית המקדש. רק למחרת מותר לאכול מן התבואה החדשה. על כן המטיילים בארץ ייזהרו שלא יאכלו שיבולים הגדלים בשדות.
ב' חול המועד, יום שבת קודש, י"ז בניסן (4.4.2026). הדלקת נר. אין אומרים פרקי "לכו נרננה" ו"במה מדליקין", רק מזמור שיר ליום השבת. יש שמתחילים "מזמור לדוד" ואומרים גם כמה חרוזים מ"לכה דודי" כמו בחול המועד סוכות.
ערבית של שבת, "יעלה ויבוא", ספירת העומר.
שחרית של שבת, חצי הלל. קדיש תתקבל. קוראים שיר השירים, אם יש מגילה כשרה מברך: "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". קדיש יתום (יש שאין נוהגים לקרוא שיר השירים בבית הכנסת בציבור). אין כמוך, מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי" עד "בחלב אמו". חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם". מפטירים ביחזקאל לז,א: "היתה עלי יד ה'" עד לז,יד "נאם ה'". בברכות ההפטרה חותם של שבת בלבד. "יקום פורקן", אשרי, "יהללו", "ובנחה", חצי קדיש.
מוסף של יום טוב, ומזכיר של שבת: וביום השבת, ישמחו. קדיש תתקבל, אין כאלוקינו. שיר של יום: מזמור שיר ליום השבת. אדון עולם.
מנחה של שבת וקוראים לשלושה בפרשת שמיני. "יעלה ויבוא".
בערבית במוצאי שבת אומר: "אתה חוננתנו", "יעלה ויבוא", קדיש תתקבל. אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". ספירת העומר. הבדלה של מוצאי שבת. עלינו, קדיש יתום.
ג' חול המועד, יום א', י"ח בניסן (5.4.2026). שחרית: כתפילת א' בחול המועד. קריאת התורה בספר ראשון לשלושה בפרשת בא, שמות יג,ח: "קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה, ובספר השני לרביעי בפרשת פנחס: "והקרבתם".
מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהלים פ' - למנצח אל שושנים.
ד' חול המועד, יום ב', י"ט בניסן (6.4.2026). תפילה כאתמול. קריאת התורה: בספר ראשון שלשה בפרשת משפטים (כב,כד): "אם כסף תלוה" עד "בחלב אמו" (כג,יט). בספר שני לרביעי כאתמול. מוסף יום טוב. שיר של יום: תהלים קה, הודו לה' קראו
בשמו.
ה' חול המועד, יום ג', כ' בניסן (7.4.2026). תפילה כאתמול. קריאת התורה. בספר ראשון קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ". בספר שני לרביעי "והקרבתם". חצי קדיש, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהלים קלה,
יהללו.
שביעי של פסח, יום ד', כ"א בניסן (8.4.2026). בהדלקת הנר אין מברכים שהחיינו.
ערבית תפילת יום טוב, קדיש תתקבל, ספירת העומר, עלינו. בקידוש בבית אין אומרים "שהחיינו". נוהגים לומר שירת הים (על שפת הים) בשירה וריקודים.
שחרית יש נוהגים לומר שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה. את שירת הים אומרים פסוק בפסוק עם הש"ץ. חצי הלל, קדיש תתקבל, י"ג מדות ותפילת "ריבונו של עולם", מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת בשלח מתחילת הפרשה עד "אני ה' רופאך". נוהגים לעמוד בשירת הים. חצי קדיש, ובשני למפטיר "והקרבתם". מפטירים בשמואל ב,כב "וידבר דוד" עד סוף הפרק. הזכרת נשמות, אב הרחמים, מוסף של יום טוב. שיר של יום: תהילים יח - "למנצח לעבד ה'".
במנחה תפילה של יום טוב.
אסרו חג, יום ה', כ"ב בניסן (9.4.2026). מרבים קצת בסעודה. מוצאי יום טוב, בערבית "אתה חוננתנו", ספירת העומר והבדלה. בשחרית קוראים ל-3 אנשים בפרשת שמיני.
]בחו"ל: אחרון של פסח. תפילות יום טוב. בשחרית חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"כל הבכור" עד סוף הפרשה, בשני מפטיר "והקרבתם". מפטירים בישעיהו י,לב "עוד היום בנוב" עד יב,ו "קדוש ישראל". מזכירים נשמות, אב הרחמים, אשרי, "יהלל", חצי קדיש, מוסף כאתמול, "ותערב", ברכת כהנים, ממשיכים עד הסוף כרגיל. מנחה כנהוג ביום טוב.]
תיירים שדעתם לחזור, שומרים יום טוב אחרון כאנשי חו"ל, בצנעה, ראה בסוכות וא' חול המועד פסח, ונוהגים שלא לאכול חמץ.
אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח עד ל"ג בעומר ביום. יש נוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ומפסיקים ב ל"ג בעומר. ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון.
נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת, משקיעת החמה עד אחרי ספירת העומר. זמן הספירה מ-17 דקות אחרי השקיעה.
שבת פרשת שמיני, כ"ד בניסן (11.4.2026). קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ומפטירים בשמואל ב,ו "ויוסף עוד דוד" עד ז,יז: "אל דוד". מברכים חודש אייר שיחול ביום ו' וביום שבת קודש (16-17.4.2026). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף אייר ובתחילת סיוון).
המולד: יום שישי בבוקר בשעה 5:18 ו-14 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תזריע. אין אומרים "צדקתך צדק". מתחילים לומר בכל שבתות הקיץ פרקי אבות: פרק א'.
יום ג', כ"ז בניסן (14.4.2026), יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
יום ה', כ"ט בניסן (16.4.2026), ערב ראש חודש, אין אומרים יום כיפור קטן.
א' ראש חודש, יום ו', ל' בניסן (17.4.2026), ככל ראש חודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
