ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- תולדותיהם של צדיקים
הרב ר' אריה, שהגיע ל'מרכז' מישיבת 'היישוב החדש' שנים אחדות לפני מלחמת ששת הימים, זכה כשאר תלמידי הישיבה של אותן השנים לגדול תחת השפעתו הכבירה של ראש הישיבה מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, וגיסו הרב ר' שלום נתן רענן זצוק"ל. הר"מים בגמרא שהעמידו את תלמידי הישיבה על הרגליים באותן השנים היו הרב ר' מרדכי פרום זצ"ל, חתנו של הרב רענן, שנפטר בקיצור ימים, והרב ר' אברהם (ר' אברום) שפירא זצ"ל, שברבות השנים נהיה ראש הישיבה הדומיננטי, ולימים נתמנה להיות הרב הראשי, כידוע. מבחינה זו היה ר' אריה, ראשית כול, תוצר קלאסי של ישיבת מרכז הרב. לבני גילי היה ר' אריה מוכר בעיקר כראש מכון 'הלכה ברורה', ששכן אז, ושוכן עד היום, בקומת המרתף של בניין הישיבה.
אף שבשנות לימודיי ר' אריה לא היה ר"מ בישיבה, דמותו הנמרצת והתקיפה הייתה נוכחת באווירה הכללית שהייתה בישיבה. כל תלמיד, אילו רק רצה בכך, יכול היה לגשת אליו, לשאול ולברר, והיה נענה בשמחה. ההתנהגות בצניעות ובמאור פנים כלפינו, לצד האמירות הברורות והחתוכות בעניינים ציבוריים שעלו פה ושם בדבריו, היו מקור להשראה ולמודל כיצד תלמיד חכם בוגר הישיבה צריך להיראות.
כשעלה שמו של ר' אריה כמועמד למשרת רבה של ירושלים, ההתנגדות אליו הייתה בעיקר מצד העסקונה החרדית הליטאית, ולא מצד גדולי תלמידי החכמים, שרבים מהם הכירוהו באופן אישי כתלמיד חכם, למדן מובהק. כאשר נזקק היה יוצא ובא אצל גדולי האדמו"רים בירושלים כאישיות רצויה, וראשי הישיבות הליטאים הכירו אותו כחברם של תלמידי חכמים רבים שלמדו עימו בצעירותו בישיבת 'היישוב החדש'. מבחינה זו, ר' אריה לא חשב שתפקיד הרבנות מחייב ריענון, ושרב עיר צריך להיות בעל ראש שיווקי ולהעביר את מסריו לציבור בעזרת הרשתות החברתיות המקוונות. הוא ידע והבין היטב שכיסא הרבנות שעליו הוא עומד לשבת הוא כיסא שאך שנים לא רבות לפניו ישבו עליו הרבנים הגאונים שהכיר: הרב בצלאל ז'ולטי, שמפיו שמע שיעורים כבחור בישיבה, והרב יצחק קוליץ.
קודם כול, תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה
בימים אלו, שבהם עולה מדי פעם בפעם הציפייה לראות רבנים "שלנו" מכהנים במשרות רבניות, כדאי לשים לב היטב מה עומד מאחורי ציפייה זו: האם רב "ציוני" רואה את עצמו כממשיך שושלת הרבנות? או אפילו יותר מזה, האם הוא מחויב לקודים רבניים כלשהם שנהגו לפיהם הרבנים הקודמים לו באותה המשרה?
מי שיעשה עבודת חקר על אודות רבני המושבות והערים בארץ בעשרות השנים הראשונות שלאחר קום המדינה, יגלה כי מרביתם של הרבנים היו אוהדים מאוד את הרעיון הציוני, ראו במדינה ובמוסדותיה ערך נעלה, והם וגם בני משפחותיהם נשאו בעול ההתיישבות והשירות בצבא, כשותפים מלאים. במקומות רבים הרבנים כיהנו במשרותיהם במקומות עזובים מאוד מחיי תורה, ונאלצו להתמודד לא אחת עם עוינות רבה מצד הממסד העירוני החילוני, שנשלט על ידי מפלגות השלטון, מפא"י ולאחר מכן המערך, ומפלגת העבודה בגלגוליה השונים. אף על פי כן, מעולם לא עלה בדעתם שתפקידם כרב צריך להיות שונה באופיו מתפקיד הרב המסורתי, כפי שהכירוהו אצל הרבנים בדורות שקדמו להם.
רבה של ירושלים, ר' אריה, היה קודם כול תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה, שקוע במשך רוב שעות יומו, מצעירותו ועד זקנה ושיבה בהוויות דאביי ורבא, כפי שרב בעיר חשובה צריך להיות. ועל אחת כמה וכמה בפארן של ערי ישראל, ירושלים. עוד כבחור צעיר בישיבה היה הגאון ר' אריה ידוע כאחד מטובי הלמדנים בבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב, ובשנים שבהן היה ר"מ בישיבה, נודע בשיעוריו הבהירים ובכוח החידוש שניחן בו. בכל סוגיה וסוגיה שלימד היה לו מה לומר. וכאשר הועלתה מועמדותו של ר' אריה למשרת רבה של העיר, "כישלונם" הגדול של העסקנים החרדיים היה בעיקר בכך שלא הצליחו להעמיד מול מועמדותו תלמיד חכם גדול בשיעור קומה כשלו.
נכון הדבר שמידת הגדלות בתורה היא לא קנה המידה היחידי להצלחה של רב במשרת רבנות. לא פחות מכך, הרב צריך להיות שותף אמיתי עם כלל הציבור, על פלגיו השונים בעיר, כפי שהצהיר ר' אריה עם היבחרו להיות רבה של ירושלים. אך כל זאת לא יכול, ואסור שיבוא, על חשבון דרישת הסף הבסיסית של הרב. עובדה ידועה נוספת היא שגם אישיות תורנית גדולה וראויה מאוד, הראויה למשרה רבנית רמה, יכולה להיות "מחוסלת" על ידי העסקנות המקומית הקטנה, ובד בבד צריך גם לדעת "לעשות פוליטיקה", ומידה זו של "אחיו אני ברמאות" גם אותה למדנו מפיהם של חכמים. אך ראש לכול, צריך להעמיד תלמידי חכמים הראויים לשמם, הראויים למעמדם, שמידת מעורבותם עם הבריות אינה מעבירה אותם על דעתם. מי ייתן לנו תלמידי חכמים רבים כר' אריה לשעתו ולדורו.
הכותב הוא רב בעיר אריאל וחוקר בבית המדרש של 'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
