ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- תולדותיהם של צדיקים
הרב ר' אריה, שהגיע ל'מרכז' מישיבת 'היישוב החדש' שנים אחדות לפני מלחמת ששת הימים, זכה כשאר תלמידי הישיבה של אותן השנים לגדול תחת השפעתו הכבירה של ראש הישיבה מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, וגיסו הרב ר' שלום נתן רענן זצוק"ל. הר"מים בגמרא שהעמידו את תלמידי הישיבה על הרגליים באותן השנים היו הרב ר' מרדכי פרום זצ"ל, חתנו של הרב רענן, שנפטר בקיצור ימים, והרב ר' אברהם (ר' אברום) שפירא זצ"ל, שברבות השנים נהיה ראש הישיבה הדומיננטי, ולימים נתמנה להיות הרב הראשי, כידוע. מבחינה זו היה ר' אריה, ראשית כול, תוצר קלאסי של ישיבת מרכז הרב. לבני גילי היה ר' אריה מוכר בעיקר כראש מכון 'הלכה ברורה', ששכן אז, ושוכן עד היום, בקומת המרתף של בניין הישיבה.
אף שבשנות לימודיי ר' אריה לא היה ר"מ בישיבה, דמותו הנמרצת והתקיפה הייתה נוכחת באווירה הכללית שהייתה בישיבה. כל תלמיד, אילו רק רצה בכך, יכול היה לגשת אליו, לשאול ולברר, והיה נענה בשמחה. ההתנהגות בצניעות ובמאור פנים כלפינו, לצד האמירות הברורות והחתוכות בעניינים ציבוריים שעלו פה ושם בדבריו, היו מקור להשראה ולמודל כיצד תלמיד חכם בוגר הישיבה צריך להיראות.
כשעלה שמו של ר' אריה כמועמד למשרת רבה של ירושלים, ההתנגדות אליו הייתה בעיקר מצד העסקונה החרדית הליטאית, ולא מצד גדולי תלמידי החכמים, שרבים מהם הכירוהו באופן אישי כתלמיד חכם, למדן מובהק. כאשר נזקק היה יוצא ובא אצל גדולי האדמו"רים בירושלים כאישיות רצויה, וראשי הישיבות הליטאים הכירו אותו כחברם של תלמידי חכמים רבים שלמדו עימו בצעירותו בישיבת 'היישוב החדש'. מבחינה זו, ר' אריה לא חשב שתפקיד הרבנות מחייב ריענון, ושרב עיר צריך להיות בעל ראש שיווקי ולהעביר את מסריו לציבור בעזרת הרשתות החברתיות המקוונות. הוא ידע והבין היטב שכיסא הרבנות שעליו הוא עומד לשבת הוא כיסא שאך שנים לא רבות לפניו ישבו עליו הרבנים הגאונים שהכיר: הרב בצלאל ז'ולטי, שמפיו שמע שיעורים כבחור בישיבה, והרב יצחק קוליץ.
קודם כול, תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה
בימים אלו, שבהם עולה מדי פעם בפעם הציפייה לראות רבנים "שלנו" מכהנים במשרות רבניות, כדאי לשים לב היטב מה עומד מאחורי ציפייה זו: האם רב "ציוני" רואה את עצמו כממשיך שושלת הרבנות? או אפילו יותר מזה, האם הוא מחויב לקודים רבניים כלשהם שנהגו לפיהם הרבנים הקודמים לו באותה המשרה?
מי שיעשה עבודת חקר על אודות רבני המושבות והערים בארץ בעשרות השנים הראשונות שלאחר קום המדינה, יגלה כי מרביתם של הרבנים היו אוהדים מאוד את הרעיון הציוני, ראו במדינה ובמוסדותיה ערך נעלה, והם וגם בני משפחותיהם נשאו בעול ההתיישבות והשירות בצבא, כשותפים מלאים. במקומות רבים הרבנים כיהנו במשרותיהם במקומות עזובים מאוד מחיי תורה, ונאלצו להתמודד לא אחת עם עוינות רבה מצד הממסד העירוני החילוני, שנשלט על ידי מפלגות השלטון, מפא"י ולאחר מכן המערך, ומפלגת העבודה בגלגוליה השונים. אף על פי כן, מעולם לא עלה בדעתם שתפקידם כרב צריך להיות שונה באופיו מתפקיד הרב המסורתי, כפי שהכירוהו אצל הרבנים בדורות שקדמו להם.
רבה של ירושלים, ר' אריה, היה קודם כול תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה, שקוע במשך רוב שעות יומו, מצעירותו ועד זקנה ושיבה בהוויות דאביי ורבא, כפי שרב בעיר חשובה צריך להיות. ועל אחת כמה וכמה בפארן של ערי ישראל, ירושלים. עוד כבחור צעיר בישיבה היה הגאון ר' אריה ידוע כאחד מטובי הלמדנים בבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב, ובשנים שבהן היה ר"מ בישיבה, נודע בשיעוריו הבהירים ובכוח החידוש שניחן בו. בכל סוגיה וסוגיה שלימד היה לו מה לומר. וכאשר הועלתה מועמדותו של ר' אריה למשרת רבה של העיר, "כישלונם" הגדול של העסקנים החרדיים היה בעיקר בכך שלא הצליחו להעמיד מול מועמדותו תלמיד חכם גדול בשיעור קומה כשלו.
נכון הדבר שמידת הגדלות בתורה היא לא קנה המידה היחידי להצלחה של רב במשרת רבנות. לא פחות מכך, הרב צריך להיות שותף אמיתי עם כלל הציבור, על פלגיו השונים בעיר, כפי שהצהיר ר' אריה עם היבחרו להיות רבה של ירושלים. אך כל זאת לא יכול, ואסור שיבוא, על חשבון דרישת הסף הבסיסית של הרב. עובדה ידועה נוספת היא שגם אישיות תורנית גדולה וראויה מאוד, הראויה למשרה רבנית רמה, יכולה להיות "מחוסלת" על ידי העסקנות המקומית הקטנה, ובד בבד צריך גם לדעת "לעשות פוליטיקה", ומידה זו של "אחיו אני ברמאות" גם אותה למדנו מפיהם של חכמים. אך ראש לכול, צריך להעמיד תלמידי חכמים הראויים לשמם, הראויים למעמדם, שמידת מעורבותם עם הבריות אינה מעבירה אותם על דעתם. מי ייתן לנו תלמידי חכמים רבים כר' אריה לשעתו ולדורו.
הכותב הוא רב בעיר אריאל וחוקר בבית המדרש של 'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
