^ 1 בראשית טו יח - כא.
^ 2 בתוד"ה אשקלון.
^ 3 היעבץ מעיר שאמנם כבשו ישראל את אשקלון, אך הפלישתים שבו וכבשו אותה מישראל. ולכן הכיבוש לא מקדש. ויש להעיר על דבריו, נכון שהכיבוש לא החזיק מעמד, אבל מנין שהכיבוש התבטל! לא מצינו ביטול כיבוש אלא על ידי חורבן הבית. אבל כל זמן שהמצב היה נזיל עם ישראל כבש וקידש ואח"כ באו גוים וכבשו, והעיר הועברה מיד ליד לא בטל הקידוש. לכן סוברים התוספות שקדושת עולי מצרים באשקלון לא פקעה.
^ 4 חגיגה ג: חולין ז.
^ 5 לדוגמא, יש ביכ"נ גדול בעזה, ויש בית כנסת יפיפה בנירים, שאינם בגבול עולי בבל, אף על פי שהיה שם כנראה ישוב יהודי גדול.
^ 6 כתובות קיב.
^ 7 גיטין עו:
^ 8 גיטין מג:
^ 9 גיטין ח.
^ 10 פר' י
^ 11 מצוות עשה ד'
^ 12 תרומות פ"א ה"ב
^ 13 הישועות מלכו (ס' סז) מוכיח שעכו היתה אף מחוץ לגבולות עולי מצרים. לכן ברור מדוע אסור לגור שם.
^ 14 ע"ז יא:
^ 15 גיטין סז:
^ 16 גיטין מג:
^ 17 והסברו של הישועות מלכו לעיל שעכו לא נתקדשה כלל, אפילו על ידי עולי מצרים לא עונה על השאלה מדוע המוכר עבדו לחצי עכו שנתקדשה על ידי עולי בבל ג"כ יצא לחרות?
^ 18 כתובות קי ב ורמב"ם פ"ה מהל' מלכים
^ 19 ראיה לכאורה היא המשנה במסכת כלים (פ"א מ"ו ):" ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות; שמביאים ממנה עומר וביכורים. ואפשר לפרש שהבאת עומר ובכורים היא הסיבה לקדושה. אף שניתן לפרש את המשנה כסימן ולא כסיבה. וכן נראה מזה שמנו רק עומר וביכורים ולא תרומות ומעשרות. (עיין באור הגר"א למשנה זו).
^ 20 מהרי"ט ח"א ס' מז
^ 21 עין סוטה יד א ולכאורה מזה שהדגיש משה את המצוות התלויו"ב ולא את מצות הישיבה עצמה מוכח כהרמב"ם והתוספות. אך לדעת הכפו"פ והרמב"ן יש לומר אדרבה היא הנותנת מבחינת ישיבת הארץ הוא כבר היה בארץ וקיים מצוה זו אולם עדיין לא התחייהב במצוות התויו"ב לכן ביקש לעבור את הירדן ע"מ לקיימן.
^ 22 או"ח ס' שו
^ 23 יו"ד ס' תנד או' לב-לז.
^ 24 מהרי"ט יו"ד ס' כח
^ 25 ס' ר
26 במדבר כא כא

^ 26 קיום מצוות התלויות בארץ בעת בית שני היה מדרבנן. אם כן קשה שקדושת המצוות בארץ תהיה רק מדרבנן! ואכן ר' חיים מבריסק (בהל' שמיטה יובל פי"ב הט"ז) סובר כן. אבל מאביו ר' יושה בר בשו"ת "בית הלוי" (ח"ג ס' א) משמע אחרת, הקידוש של הארץ על ידי עולי בבל הוא מדאורייתא. שיש לחלק בין עצם הקידוש, שהוא מדאורייתא, לבין קיום המצוות שהוא מדרבנן, (בגלל שהיה פגם מסוים, שאין ביאת כולכם). נכון שאנו לא חייבים בתרו"מ מדאורייתא, אבל אין זה מתיחס לקידוש, שכדי שיהיה רב יושבה עלה יש צורך שישבו יהודים בארץ. ועוד, כל יהודי היושב בארץ מביא לחיוב של קיום המצוות, שתהיה ביאת כולכם.
^ 27 ע"ז כא.
^ 28 גיטין ח.
^ 29 גיטין שם תוד"ה כיבוש, וכן ע"ז כא. תוד"ה כיבוש.
^ 30 הרב ישראלי (בספרו ארץ חמדה) שואל הרי במפה סוריא נראית כחלק מארץ-ישראל המובטחת! ומחדש יסוד גדול מאוד, בארץ-ישראל עצמה יש מדרגות. וכשם שאי אפשר לכבוש את חו"ל, למשל אם דוד היה כובש את עירק לפני ארץ-ישראל, ברור שהכיבוש לא יחשב, כך גם בארץ-ישראל עצמה. ואי אפשר לכבוש את ארץ-ישראל המורחבת לפני שכובשים את ארץ-ישראל המצוצמת, גבולות ההתנחלות המופיעים בפרשת מסעי. שיש חלקים מארץ-ישראל המובטחת שלא נזכרים שם. למשל עבר הירדן וים סוף לא מוזכרים שם, אלא מנחל מצריים עד ים המלח ללא כל הערבה ומשם הירדן הוא הגבול עד ים כנרת. וזה מתאים לדברי התשב"ץ לעיל שאלו הגבולות של השראת שכינה בישראל ולכן משה התנגד לבני גד ובני ראובן, שרק אחרי שכובשים את ארץ-ישראל המערבית ניתן לנחול גם את עבר הירדן המזרחי, אבל קודם אין תועלת בכיבוש המזרחי. לכן סוריא שנכבשה לפני ירושלים לא נתקדשה. ולפי זה ייתכן לומר שגם מ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש לא אמר זאת אלא בסוריא, אך מחוץ לגבולות ההבטחה גם הוא יודה שכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש. ומאידך גם מ"ד כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש מחייב תרו"מ מדרבנן בסוריא בגלל היותה חלק מארץ-ישראל המובטחת, אך כיבוש יחיד מחוץ לגבולות ההטחה פטור לגמרי, אפילו מדרבנן.
^ 31 תרומות פ"ג ה"ג
^ 32 וקשה, הרי גם את עבר הירדן כבשו קודם שכבשו את ארץ-ישראל וירושלים? וניתן לתרץ ע"פ מה שכתב ה"טורי אבן" (חגיגה), שמצד אחד יש איסור בקרבן פסח לשבור בו עצם. אבל במציאות שיש מח בתוך העצם וצריך לשבור את העצם כדי לקיים מצוות עשה של אכילת קורבן פסח של המח. הגמ' בזבחים (צז.) שואלת מדוע לא נאמר שיבא עשה של אכילת קרבן הפסח וידחה ל"ת של שבירת עצם? ומתרצת מה שמתרצת. שואל ה"טורי אבן" על עצם השאלה, הרי שבירת העצם היא לפני האכילה, וזה לא בעידנא! אם כן כיצד ידחה? ואומר הטורי אבן, שמכיון שאי אפשר לשבור את העצם בשעת האכילה כדי לקיים את המצות העשה של אכילת מח העצם של הפסח, שהעצם היא עצם קשה, עצם של גדי. לכן שבירת העצם היא חלק מאכילת קרבן פסח. וכן מוכיח הטורי אבן ממקורות נוספים. יוצא שהכשר הכרחי למצווה נחשב כחלק מן המצווה. ומכיון שלא יכולנו לכבוש את ארץ-ישראל בלי לכבוש את עבר הירדן לכן הכיבוש של עבר הירדן נחשב כחלק מן הכיבוש של ארץ-ישראל.
^ 33 הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ח
^ 34 הל' תרומות פ"א ה"ב
^ 35 שם ה"ז
^ 36 או"ח ס' שו סק' כ
^ 37 הל' שבת פ"ו הי"א
^ 38 הל' תרומות פ"ב ה"ג
^ 39 הל' תרומות פ"א ה"ד
^ 40 הל' תרומות פ"א ה'
^ 41 ע"ז כא.
^ 42 בב"ק פ: , גיטין ח:
^ 43 רש"י בגיטין (ח) מסביר את ההיתר לקנות בית מגוי בשבת: "לגרש עובדי כוכבים", וטעם זה הוא על כרחנו בגלל קדושתה העצמית של ארץ-ישראל. ולדעתו צריך לומר שכיבוש יחיד מחיל על המקום קדושה עצמית. ויתכן לומר בהסבר טעמו של רש"י בגלל שסוריא היא חלק מארץ-ישראל המובטחת. אף על פי רש"י בפירושו לתורה (במדבר לג נג) מסביר את הפסוק "וירשתם את הארץ וישבתם בה" כהבטחה, ולא כמצווה כפרוש הרמב"ן, לדינא מודה לו שמצוות ישוב ארץ-ישראל היא בגלל קדושתה ולא בגלל מצוותה, ולכן יש מצווה בגירוש גוים, ואפילו מסוריא.
^ 44 כגון הרמח"ל, ואף הרמב"ם והרמב"ן גרו זמן מה בעכו.