ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
בתוך המעלות והמדות התרומיות שבהן הצטיין מרא דארעא דישראל הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק הכהן קוק (זצ"ל) – תופסת מקום מיוחד אהבתו לכל אדם מישראל ולכל עבודת ישוב ובנין של ארץ ישראל. במדת האהבה הזאת היה "משכמו ומעלה גבוה" מכל גדולי ישראל שבדורנו זה; ואני, אין מטרתי במאמרי זה לספר בשבחו של מרן וליזל ולחשוב כרוכלא את מדותיו ומעשיו הטובים על שדה בנין הארץ וישובה, אבל רוצה אני לדון כאן על פרט אחד,
מ ע ש ה ר ב , מה שסיפר לי ידידי הרב י. ל. הכהן פישמן , ולברר את העובדא הזאת מנקודת השקפת ההלכה.
והרי לפנינו "מעשה רב" של רבינו הגאון זצ"ל:
בהתאם להסכמת רבים מגדולי ישראל בדור הקודם ומתוך השקפתו ההלכית שנוסדה על יסוד דברי הראשונים היה רבנו הגדול הרב קוק מסדר בערב שנה של שביעית שטרי-מכירה כדי להתיר אי-אלו עבודות בשביעית על פי תנאים ידועים.
במשך הזמן כאשר הישוב התגדל והתרחב ובאו אנשים עם דעות זרות ונכריות להתנחל על אדמת ארץ ישראל , נמצאו בהם כאלה שלא חפצו בשום אופן לחתום על שטרי-המכירה. לא הועילה בזה גם השתדלות הסוכנות היהודית. הם עמדו בסרבנותם, ולבו הטהור של רבנו התכווץ מצער ומכאב ; והנה פעם אחת הזמין לביתו מספר רבנים ובתוכם גם את הרב פישמן, כדי להתייעץ בנידון זה. פתאום, בתוך השיחה התלהב רבנו, וקרא ואמר:
מוכרח אני לעשות את הצעד האחרון כדי להציל את הישוב מאיסור של פירות שביעית.
המוזמנים נבהלו וחשבו כי הרב רוצה להכריז שמתא על אלה הנקודות-של-הישוב העומדות בסרובן , אבל עוד טרם שהספיקו לעמוד על טיב כוונתו , והנה הוא המשיך את דבריו: "בכח התורה ועל פי הדין דהפקר בית-דין הפקר – הנני מפקיר את פירותיהם ונכסיהם של אלו הנקודות המסרבות לעשות שטר מכירה והן הפקר לכל מי שירצה לזכות. הנני זוכה בהם, בקרקעותיהם ובפירותיהם, והנני מוכר את הקרקע ואת האילנות שעל גביהם בהתאם לפסקי גדולי ישראל שקדמוני, ואז יעבדו בהיתר בשנת השמיטה..."
הרב ישראל מאיר בלומנפלד הי"ד (ורשה)
סיני, תרצז-ח
גבורי כח עושי דברו
רבו זאב שחור ז"ל, מיקירי ירושלים וידיד נאמן של מרן הרב קוק זצ"ל, מהדר גדול היה במצוות, ואף שומר שביעית היה. פרדס היה לו בסביבות פתח-תקווה, ובכל שנת שמיטה היה מפקיר פירותיו כהלכה, ואף טרח והעלה רוב הפירות לירושלים, ומסרם לחלקם לבני תורה שיזהרו באכילתם בקדושת שביעית.
והנה נקלע רבי זאב לתקופת משבר כלכלי, שפגע בו עד כדי סכנת התמוטטות.
השנה ההיא – ערב שנת השמיטה היתה, וחברו על ר' זאב קרובים וידידים, שהפעם לא יפקיר פירות פרדסו, אלא ישתמש בהיתר המכירה. והתמורה הנכבדה אשר יקבל עבור יבול הפרדס, תעזור לו לחלצו ממצבו הכספי הקשה.
אכן, הדבר היה מאד קשה לר' זאב. מצווה שהחזיק בה זה כמה שמיטות – עכשיו יוותר עליה? ורבתה מצוקתו הנפשית. אמרו לו קרוביו ידידיו שיעשה שאלת חכם, יפנה בשאלה זו אל מרן הרב זצ"ל, וכאשר יורה לו כך יעשה.
ברם, גם הצעה ישרה זו, עוררה חששות בלבו של ר' זאב, ראשית – זכר ר' זאב את הסערה שעוררו שוללי היתר המכירה, ומאבקו הנמרץ של הרב להוכחת יסודות ההלכה של ההיתר, והכרחו החיוני לפי המצב, ואם כן כמעט ברור מראש מה תהיה הוראתו של הרב ביחס לאפשרות השימוש בהיתר הכללי. שנית – חשש רבי זאב שימצאו בין קרוביו וידידיו שיקדימו אותו, וילכו אל הרב ויתארו לפניו את המצב הכספי שלו בצבעים שחורים, ותיאור מוגזם זה יכריע לצד היתר.
אולם לא היתה שום ברירה אחרת, בפני ר' זאב, והוא הלך אל הרב, ומסר לו על מצבו כמות שהוא.
והנה מספר ר' זאב: הרב הקשיב לדבריו בקשב רב, שאל כמה שאלות הבהרה, ואחר כך שקע במחשבה. לאחר כמה דקות של דומיה, קם הרב ממקומו, אחז בידי ואמר בהתרגשות: ר' זאב, עליך אמר הכתוב "ברכו ד' מלאכיו, גבורי-כוח עושי דברו לשמוע בקול-דברו" (תהילים קג, כ) כדרשת חז"ל בראש ויקרא-רבה: "בשומרי שביעית הכתוב מדבר"!, ולא בשבילך נתקן היתר מכירה. זכית ברוך השם להיות שומר שביעית בעבר, ותמשיך לשמור שביעית גם בעתיד, והקב"ה יקיים בך "וציויתי את ברכתי" (ויקרא כה, כא) וימלא חסרונך בדרכים אחרות.
תשובת הרב וברכתו – המשיך ר' זאב – חיזקו אותי וממש הכניסו בי רוח חדשה. ואמנם לא עברו ימים מועטים והסתדרתי עם כמה בעלי חובות קשים, המצב התחיל משתפר והולך בהדרגה ונתקיימה בי ברכתו של אותו צדיק. (מפי נכדו, ידיד נעורי הר"ר אלכסנדר זידקינד ברלין ז"ל). (הרב מ.צ. נריה, בשדה הראי"ה עמ' 286)
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
