ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
בתוך המעלות והמדות התרומיות שבהן הצטיין מרא דארעא דישראל הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק הכהן קוק (זצ"ל) – תופסת מקום מיוחד אהבתו לכל אדם מישראל ולכל עבודת ישוב ובנין של ארץ ישראל. במדת האהבה הזאת היה "משכמו ומעלה גבוה" מכל גדולי ישראל שבדורנו זה; ואני, אין מטרתי במאמרי זה לספר בשבחו של מרן וליזל ולחשוב כרוכלא את מדותיו ומעשיו הטובים על שדה בנין הארץ וישובה, אבל רוצה אני לדון כאן על פרט אחד,
מ ע ש ה ר ב , מה שסיפר לי ידידי הרב י. ל. הכהן פישמן , ולברר את העובדא הזאת מנקודת השקפת ההלכה.
והרי לפנינו "מעשה רב" של רבינו הגאון זצ"ל:
בהתאם להסכמת רבים מגדולי ישראל בדור הקודם ומתוך השקפתו ההלכית שנוסדה על יסוד דברי הראשונים היה רבנו הגדול הרב קוק מסדר בערב שנה של שביעית שטרי-מכירה כדי להתיר אי-אלו עבודות בשביעית על פי תנאים ידועים.
במשך הזמן כאשר הישוב התגדל והתרחב ובאו אנשים עם דעות זרות ונכריות להתנחל על אדמת ארץ ישראל , נמצאו בהם כאלה שלא חפצו בשום אופן לחתום על שטרי-המכירה. לא הועילה בזה גם השתדלות הסוכנות היהודית. הם עמדו בסרבנותם, ולבו הטהור של רבנו התכווץ מצער ומכאב ; והנה פעם אחת הזמין לביתו מספר רבנים ובתוכם גם את הרב פישמן, כדי להתייעץ בנידון זה. פתאום, בתוך השיחה התלהב רבנו, וקרא ואמר:
מוכרח אני לעשות את הצעד האחרון כדי להציל את הישוב מאיסור של פירות שביעית.
המוזמנים נבהלו וחשבו כי הרב רוצה להכריז שמתא על אלה הנקודות-של-הישוב העומדות בסרובן , אבל עוד טרם שהספיקו לעמוד על טיב כוונתו , והנה הוא המשיך את דבריו: "בכח התורה ועל פי הדין דהפקר בית-דין הפקר – הנני מפקיר את פירותיהם ונכסיהם של אלו הנקודות המסרבות לעשות שטר מכירה והן הפקר לכל מי שירצה לזכות. הנני זוכה בהם, בקרקעותיהם ובפירותיהם, והנני מוכר את הקרקע ואת האילנות שעל גביהם בהתאם לפסקי גדולי ישראל שקדמוני, ואז יעבדו בהיתר בשנת השמיטה..."
הרב ישראל מאיר בלומנפלד הי"ד (ורשה)
סיני, תרצז-ח
גבורי כח עושי דברו
רבו זאב שחור ז"ל, מיקירי ירושלים וידיד נאמן של מרן הרב קוק זצ"ל, מהדר גדול היה במצוות, ואף שומר שביעית היה. פרדס היה לו בסביבות פתח-תקווה, ובכל שנת שמיטה היה מפקיר פירותיו כהלכה, ואף טרח והעלה רוב הפירות לירושלים, ומסרם לחלקם לבני תורה שיזהרו באכילתם בקדושת שביעית.
והנה נקלע רבי זאב לתקופת משבר כלכלי, שפגע בו עד כדי סכנת התמוטטות.
השנה ההיא – ערב שנת השמיטה היתה, וחברו על ר' זאב קרובים וידידים, שהפעם לא יפקיר פירות פרדסו, אלא ישתמש בהיתר המכירה. והתמורה הנכבדה אשר יקבל עבור יבול הפרדס, תעזור לו לחלצו ממצבו הכספי הקשה.
אכן, הדבר היה מאד קשה לר' זאב. מצווה שהחזיק בה זה כמה שמיטות – עכשיו יוותר עליה? ורבתה מצוקתו הנפשית. אמרו לו קרוביו ידידיו שיעשה שאלת חכם, יפנה בשאלה זו אל מרן הרב זצ"ל, וכאשר יורה לו כך יעשה.
ברם, גם הצעה ישרה זו, עוררה חששות בלבו של ר' זאב, ראשית – זכר ר' זאב את הסערה שעוררו שוללי היתר המכירה, ומאבקו הנמרץ של הרב להוכחת יסודות ההלכה של ההיתר, והכרחו החיוני לפי המצב, ואם כן כמעט ברור מראש מה תהיה הוראתו של הרב ביחס לאפשרות השימוש בהיתר הכללי. שנית – חשש רבי זאב שימצאו בין קרוביו וידידיו שיקדימו אותו, וילכו אל הרב ויתארו לפניו את המצב הכספי שלו בצבעים שחורים, ותיאור מוגזם זה יכריע לצד היתר.
אולם לא היתה שום ברירה אחרת, בפני ר' זאב, והוא הלך אל הרב, ומסר לו על מצבו כמות שהוא.
והנה מספר ר' זאב: הרב הקשיב לדבריו בקשב רב, שאל כמה שאלות הבהרה, ואחר כך שקע במחשבה. לאחר כמה דקות של דומיה, קם הרב ממקומו, אחז בידי ואמר בהתרגשות: ר' זאב, עליך אמר הכתוב "ברכו ד' מלאכיו, גבורי-כוח עושי דברו לשמוע בקול-דברו" (תהילים קג, כ) כדרשת חז"ל בראש ויקרא-רבה: "בשומרי שביעית הכתוב מדבר"!, ולא בשבילך נתקן היתר מכירה. זכית ברוך השם להיות שומר שביעית בעבר, ותמשיך לשמור שביעית גם בעתיד, והקב"ה יקיים בך "וציויתי את ברכתי" (ויקרא כה, כא) וימלא חסרונך בדרכים אחרות.
תשובת הרב וברכתו – המשיך ר' זאב – חיזקו אותי וממש הכניסו בי רוח חדשה. ואמנם לא עברו ימים מועטים והסתדרתי עם כמה בעלי חובות קשים, המצב התחיל משתפר והולך בהדרגה ונתקיימה בי ברכתו של אותו צדיק. (מפי נכדו, ידיד נעורי הר"ר אלכסנדר זידקינד ברלין ז"ל). (הרב מ.צ. נריה, בשדה הראי"ה עמ' 286)
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
