ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
'מה הבעיה בלהיות יחד אם אני יודע שלא יקרה בינינו שום דבר?'. במבט חיצוני זה עשוי להיראות מיותר ואפילו מגוחך.
לעומת זאת מי שבוחן את המציאות בפתיחות וביושר מגלה את אחד הדברים המדהימים והחשובים ביותר שההלכה בהתבוננותה החודרת לעמקי נפש האדם ובמבטה המפוכח אל המציאות, מעניקה לנו. שמירה נאמנת על ההלכות הללו בונה ומעמיקה את מידת הצניעות בנפשנו, שומרת על האינטימיות שלנו לאנשים הנכונים ומצילה אותנו מלהיכשל באיסורים חמורים. זלזול ואי הקפדה בנושא מביאה לפגיעה בצניעות, במערכות נישואין ובקשרי אהבה, וגם פותחת מדרון חלקלק למגוון בעיות של הטרדות ופגיעות מיניות שמתרחשות כמעט תמיד וגם תלויות בסיטואציה של ייחוד.
(על פי שו"ע אה"ע סי' כב', קדושים תהיו עמ' 138)
מהו ייחוד?
היותם של איש ואישה יחד במקום מבודד.
הייחוד עצמו הוא האיסור ללא כל קשר למה שיקרה ביניהם באותו מקום. גם אם לא קרה שום דבר ביניהם - הם עברו איסור בעצם הייחוד.
ואפילו הם בטוחים בוודאות שלא יכשלו בשום איסור מפאת צדקותם, עקב מחלה, פער גילאים גדול ואף אם אינם מדברים כלל ביניהם.
האיסור חל בין על נשואים ובין על רווקים (ואפילו יותר). וכשמדובר בחברים וידידים יש להקפיד עליו אף יותר.
מקור האיסור
רוב הפוסקים סוברים שיחוד עם אישה נשואה הוא איסור מהתורה.
דוד ובית דינו גזרו אחרי מעשה אמנון ותמר גם על ייחוד עם פנויה.
טעם האיסור
א. חשש שהמציאות יחד תוביל להיכשל בעוון חמור יותר
ב. למנוע חשד הבריות שיחשדו עליהם שנכשלו בעבירה
ג. איסור עצמי. ההתבודדות יחד יוצרת קירבה אינטימית שהיא בעייתית בפני עצמה.
טעם האיסור
החשש לגלישה לדברים אסורים
לאדם נטייה להתקומם כנגד זה. 'מה, לא סומכים עלי?...'
חז"ל קבעו – אין אפוטרופוס לעריות. אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
אדם לא מכיר את עצמו בכל המצבים ובוודאי שלא את הצד השני, לא יכול לדעת בוודאות לאן יתגלגלו העניינים.
גם בתחומי החול עושים סייגות רבים ולא סומכים על אף אחד – בבסיס צבאי מסביב למחסן חומר נפץ אסור לעשן במרחק 50 מטר, למרות שיש גדר ועוד גדר, והכול נעול וסגור בקופסאות.
חשד הבריות
"והייתם נקיים מה' ומישראל". וגם לשמור על אווירה ציבורית-חברתית כללית של צניעות.
היחוד בעייתי מצד עצמו ללא קשר לשאלה למה יוביל.
שאלה להתבוננות : כותבת אישה (מתך מדור ייעוץ זוגי באתר "אש התורה"):
"לבעלי יש חברה וירטואלית, איתה הוא מקיים קשר קבוע דרך האינטרנט. בעיני זו הפרה של הקשר בינינו, אך הוא טוען שמדובר בידידות בלתי מזיקה היות ואותה אישה חיה בארץ אחרת ואין כל קשר פיזי ביניהם.
אני לא רוצה לאסור על בעלי לקיים קשרי ידידות, אך אני חשה שטבעו של קשר אינטרנט זה מפר את ברית הנישואין שלנו: קשר החברות שלו אתה הוא פרטי, מתקיים מרגע לרגע ומאפשר שיתוף רגשות כמוסים. הוא מפר את האינטימיות שלי עם בעלי, ואני חשה כאילו אדם שלישי מתגורר עמנו תחת אותה קורת גג.
יש לי חברה שנישואיה הסתיימו בגירושין בגלל רומן שהתחיל באינטרנט. חברה אחרת מודעת לקשר שכזה, אך מעדיפה לחכות ולראות מה ילד יום. האם תוכלי לומר לנו מהי דעתך בנושא זה, ואולי גם לספק הנחיות באשר למה ראוי לעשות ומה לא? אני מבולבלת וחסרת ביטחון".
מה דעתכם? האם יש בעיה בקשר שכזה?
החידוש של הלכות ייחוד – לנו נדמה לפעמים שתהיה בעיה בקשר בין גבר ואישה שאינם נשואים כאשר יש יחסי אישות או לפחות מגע של חיבה, אבל ההלכה קובעת לנו ש הרף נמצא במקום אחר לגמרי.
המחשה – סנהדרין עה,א: "מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא (רש"י: מרוב אהבה נטמטם לבו והעלה חולי), ובאו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים ימות ואל תבעל לו. (הציעו הרופאים הצעה אחרת:) תעמוד לפניו ערומה. (אמרו חכמים:) ימות ואל תעמוד לפני ערומה. (הציעו הרופאים הצעה אחרת:) תספר עמו מאחורי הגדר. ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.
מתברר שם שאפילו לדבר מאחורי הגדר (הכינוי של חז"ל לשיחה אינטימית/שחנ"ש) – גם בגדר יחסי אישות האסורים!
בחתונה השלב האחרון שעושה גבר ואישה לזוג נשוי זה ההתייחדות יחד בחדר נעול. זה יוצר את השלב הסופי של החיבור ביניהם, אפילו שבפועל לא עושים שם כלום, רק נמצאים יחד. עצם המציאות הזו מחברת. לפעמים החיבור הזה רצוי ואז הוא מצווה גדולה, ולפעמים אינו חיובי...
[הערת אגב שיש להרחיבה בפעם אחרת – העיקרון שאמרנו נכון לגבי גזירות חז"ל רבות. העולם לא מחולק רק לשחור-לבן, אסור-מותר.
יש תחום אפור רחב, שגם אם פורמאלית לא ניתן להכניסו בגדר 'אסור', הוא 'מסריח'. וחז"ל, הרוצים לכוון אותנו לחיים של קדושה ודביקות בקב"ה, באים ומרחיקים אותנו גם ממנו]
חומרת המעשה
בזמן הסנהדרין מי שהתייחד עם רווקה בית הדין היו מלקים אותו.
גיל המתייחדים
אין להתייחד עם בת מגיל 3 ועם בן מגיל 9.
מקום הייחוד
לאו דווקא חדר סגור על מנעול ובריח, אלא כל מקום בו יש פרטיות מסוימת. למשל:
א. בית, חדר או משרד, נעול או אפילו סגור אם אין דרך אנשים להיכנס לשם פתאום.
ב. ואדי, שדה, יער או פארק גדול שלא עוברים בו אנשים או מכוניות לעיתים קרובות.
ג. מקלט, חצר אחורית של בנין שמבחוץ לא רואים את המתרחש בו אף אם אינו נעול.
ד. רכב יכול להיות מקום יחוד.
- כשיש חלון פתוח שדרכו ניתן להשקיף פנימה ויש אנשים חולפים בחוץ לעיתים (לא מדובר בשעת ליל מאוחרת)-
אין איסור ייחוד.
- יש מקומות שבשעות היום אינם "מקום יחוד" ובלילה כן.
מספר המתייחדים
שו"ע פוסק שאין להתייחד אפילו אישה אחת עם גברים רבים ולא גבר אחד עם נשים רבות.
רמ"א מתיר אישה אחת עם שני אנשים כשרים . ויש מתירים לאיש אחד עם שלוש נשים ומעלה.
(וכל זה בעיר. אך בטיול בדרך במקום בו לא עוברים אנשים, כיוון שיש חשש שאחד יתפנה והיא תישאר לבד עם השני,
או בלילה שאחד עלול לישון ולהותירם לבד –
צריך שלושה אנשים עם האישה או ארבע נשים עם הגבר, ויש שהתירו בשלוש).
- בכמה נשים עם כמה גברים אין איסור (דעות שונות בין הפוס' מה נחשב 'כמה'. הדעה המקילה ביותר – שתי נשים עם שני גברים).
- השלכה שימושית – שני זוגות מאורסים: אם רוצים להימצא יחד בתוך בית – אין זה ייחוד (אומנם אין לישון באותו בית גם כשאין בעיה של ייחוד כמו שנכתוב בהמשך).
אך אם רוצים לצאת לטיול במקום בו לא עוברים אנשים כלל, יש איסור ייחוד כי בטיול הדרישה גבוהה עוד יותר כמו שהסברנו.
"אשתו עמו"
מותר לאיש להתיחד עם שתי נשים אם אחת מהן זו אשתו - מפני שאשתו שומרתו.
וכן להפך מותר לאשה להתיחד עם שני גברים כשאחר מהם הוא בעלה מפני שהוא משמרה.
ייחוד בבית
כשהדלת סגורה ולא נעולה מותר למישהו להיכנס לבית באופן זמני לתקן מכשיר וכדו' אע"פ שהאישה נמצאת לבד, ובלבד שאנשים עשויים להיכנס לבית. אם הנוהג במקום הוא שלא נכנסים בלי להקיש בדלת וממתינים לאישור כדי להיכנס – הרי זה כחדר נעול ואסור לאיש ואישה להיות בו. במקרה זה אם מגיע מישהו לתקן משהו בבית, עליהם להשאיר את דלת הבית פתוחה לרווחה כדי שהחולפים בחדר המדריגות יוכלו לראות מה קורה בפנים. ויש שהקלו יותר אף כשהדלת נעולה כיוון שאם יבוא מישהו וידפוק יהיה חייב לגשת ולראות מי זה ואולי לפתוח ולכן כל הזמן חושש לזה ולא יחטא (אג"מ).
"בעלה בעיר"
מותר להתייחד עם אישה אם בעלה נמצא בעיר (כיוון שחוששת שמא יגיע פתאום).
במקרה שהבעל מקפיד על קשרי אשתו עם אותו איש וכן באישה שרגיל בה כי גדלו יחד או קרובתו אין היתר זה מועיל.
אם הבעל נמצא מחוץ לעיר או שהוא במקום עבודה שאי אפשר להשתחרר ממנה להפסקה ומישהו בא לתקן מכונה וכדו' בביתה. אם אין איש מבני הבית איתה בבית – הטוב ביותר שתשאיר את הדלת מעט פתוחה או שתקרא לשכנה שתהיה ביחד איתה בבית בעת התיקון. באותה מידה יש היתר הפוך של ' אשתו בעיר ' (ציץ אליעזר ח,כז,ה).
אנשים כשרים
סתם אנשים "כשרים" הם ומותר להתייחד איתם לפי הכללים הנ"ל.
אך אנשים שאינם נרתעים מחיבוק ונישוק ומגע עם נשים אחרות, אין להתייחד איתם אפילו יהיו עשרה גברים ואישה אחת
דין "שומר"
אין איסור ייחוד כאשר יחד עם האישה האחרת נמצאות איתו נשים המותרות לו לייחוד , כמו: אמו, בתו, אחותו (או לאישה - אם נמצא איתה אביה, בנה, אחיה).
וכן אם יש ילד מגיל 9-12 (ולחזו"א מגיל 6) או ילדה בגיל 3-9 ערים (שבגלל גילם הצעיר פחות חשש שיתפתו לחטוא, ומצד שני יכולים לספר לאחרים מה הם רואים...שו"ע סעיף י'). [שימושי ,למשל, עבור נערה העושה בייביסיטר על ילד בן 10 (דבר שמצד עצמו הוא בעייתי, ויש לו עוד אחות קטנה בת 4].
פתרון שימושי נוסף לבעיית ייחוד-
לבקש מחברה לקפוץ במהלך הזמן שאת עם אותו אדם מספר פעמים מתי שהיא רוצה, ללא התרעה מוקדמת ומבלי לדפוק.
מצבים מצויים: במקום העבודה
אחרי שעות העבודה
מפעל, בנק או בית ספר, גדול או קטן - נחשבים כ"מקום יחוד" אחרי שעות הפעילות, אפילו בשעות היום, כיון שאין רשות להיכנס אליהם, ואע"פ שדלת החדר פתוחה או שהשער הראשי אינו נעול. בשעות הפעילות – הכול תלוי האם רגילים להיכנס אנשים לחדר הזה או לא.
משרד המנהל
מקום שאינו נעול נחשב כ"מקום יחוד" רק אם אין סיכוי סביר שיכנס לשם מישהו . למשל "חדר המנהל" בבית ספר או "חדר מנהל" במפעל יכול להחשב "מקום יחוד" אפילו אם הוא לא נעול אם לא רגילים להיכנס לתוכו ללא רשות.
במקומות שהמזכירה נכנסת ל"חדר המנהל" ללא רשות, אין ישיבה בחדר סגור נחשבת יחוד, ובלבד שהמזכירה נמצאת בסביבה והחדר אינו נעול. לכן ראוי לכל מנהל להרגיל את אחד מעובדי המשרד הקרובים אליו להיכנס למשרדו ללא התרעה וללא בקשת רשות על מנת שיוכל לסגור את הדלת בשעה שהוא מדבר עם נשים בענייני עבודה.
בתנועת נוער
ליווי בנות
קל מאוד להגיע למצב של איסור יחוד וקירוב דעת בעת ליווי בנות לביתם, ובמיוחד בשעות הערב המאוחרות. לכן צריך להיזהר שלא להגיע למצב שבן צריך ללוות בנות בשעות מאוחרות בלילה, ולכן יש להימנע ממצב שבו הפעילות מתארכת והבנות צריכות לווי. במקרים של חוסר ברירה ומצבים של "בדיעבד" למנוע סכנה וכדו' - ילכו לפחות שני בנים עם הבת, ויזהרו מ"קירוב דעת". ובודאי שלא יכנסו למקומות מוסתרים, חורשות, חדרי מדרגות וכד'.
טיול ומחנה
בטיול ומחנה קיץ שיש בו בנים ובנות קל מאוד להיכשל באיסורי "יחוד" ואם לא שמים לב - הוא כמעט בלתי נמנע. כל פעם שבן ובת נשרכים מעט מאחורי הקבוצה, הם עשויים להימצא ב"יחוד" אע"פ שהם בואדי או במקום פתוח, שהרי אין אנשים נמצאים מאחריהם והם במרחק מה מהקבוצה. ובמחנה קיץ, בשעות הערב, כל מקום שנמצא במרחק מטרים ספורים מהמחנה נחשב כ"מקום יחוד", אע"פ שבשעות היום הוא מקום שעוברים בו רבים.
בטיפול רפואי
כאשר הדלת לא נעולה וסתם אנשים יכולים להיכנס פנימה או שאחות/רופא אחר יכולים להיכנס מתי שירצו - אין ייחוד.
אם הדלת נעולה (נצרך לעיתים מטעמי פרטיות הבדיקה) - אם בן זוגו של החולה או של הרופא בעיר, או שלאחות יש מפתח שיכולה לפתוח איתו פתאום - מותר (ברופא יש טעם נוסף להקל - חושש לשמו הטוב ולא ייכשל בעבירה).
ייחוד במכונית/לקיחת טרמפים
מותר לגבר ואישה לנסוע יחד במכונית במקום שיש בו עוברים ושבים, וחלונות הרכב אינם כהים ואינם מכוסים בוילון. ברוב הכבישים בארץ היום עוברות מכוניות מדי פעם במשך כל הלילה. בכבישים שוממים יש איסור יחוד בנסיעה ברכב.
גם במקומות שבהם מותר לנסוע יחד –יותר צנוע יהיה שלא תשב אישה ליד נהג וגבר ליד נהגת.
כשנוסעים ביחד כמה אנשים במכונית – אין ראוי לאישה לשבת במושב האחורי אם יושב גבר לידה בצפיפות. ובמקרה זה עדיף שתשב ליד הנהג. וכן ביחס לגבר במושב שיושבות בו נשים נוספות.
מעלית
אין איסור ייחוד כיוון שזמן הנסיעה קצר מאוד ולא שייך להגיע בו למעשה האסור [אג"מ אה"ע ד', סי' עה',סעיף טז']. (גם בעליה קצרה לא ראוי לנסוע כשעמוס ונדחקים יחד גברים ונשים).
ייחוד עם בני משפחה
מותר להתייחד עם הקרובים אלינו ביותר, כיוון שכלפיהם היצר אינו מושך. ההיתר הזה הוא גם כאשר הם נשואים.
לאיש - האיסור שייך בכל הנשים, כולל קרובות משפחה (דודה, בת דודה), חוץ מהקרובות ביותר, שהן:
1. אמו,סבתו וגם ה"סבתא רבה" 2. בתו, נכדתו, נינה 3 אחותו
לאשה - האיסור שייך בכל הגברים, כולל קרובי משפחה חוץ מהקרובים ביותר שהם:
1. אביה, סבא, סבא רבה. 2. בנה, נכדה ונינה 3 אחיה.
מגורי אחים
מותר לאח לגור לבד עם אחותו בדירה אחת רק באופן עראי (י"א עד שלושים יום- שו"ת אמרי משה ב,מג).
(לישון באותו חדר- לא בקביעות. ובשעת הצורך מותר אם ההורים בדירה או שידורו איתה לפחות שניים מאחיה. צי"א יב,סח, וראוי להתאמץ להימנע מזה).
מאורסים
בזוגות מאורסים חשש הכישלון גדול יותר בגלל הקרבה הנפשית.לכן נהגו לא לישון כלל באותו בית ואפילו בחדרים נפרדים ויש אנשים נוספים בבית. שנים שנכשלו פעם בנגיעה או ביותר מזה, ייזהרו במיוחד, ואפילו במקומות שאינם ייחוד ממש.
הערות יתקבלו בברכה: [email protected]

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

בדיקת פירות ט''ו בשבט

פסח שני

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.

מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.

י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.

י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!

רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות

פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"

עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.

אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.















