הוידוי המיוחד של יום הכיפורים

הרמב"ם בהלכות תשובה, פ' א', הל' א', כתב כך: "כיצד מתוודים ... כששבים בתשובה. אומר אנא ה' חטאתי ... אבל לא די בזה אלא מוסיף ... בושתי במעשי ולעולם איני חוזר לזה". ולעומת דברים אלה בפ' ב', הל' ב' בדין וידוי יום כיפורים: "הוידוי שנהגו בו כל ישראל 'אבל אנחנו חטאנו' והוא עיקר הוידוי." ולא הזכיר שום דבר מן הבושה. מה הסיבה לכך?