- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
חן החומש על פרשיותיו
כתבות בנושא חן החומש על פרשיותיו
דיני שניים מקרא ואחד תרגום
נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם, מתוך התשובות המובאות באתר.
איך בונים את בית המקדש?
לראות את הקב"ה בכל מקום * האחריות על הסביבה * השראת השכינה - היא הקדושה * קביעות של עליה * חשיבותו של התוכן הפנימי
מסעי בני ישראל
ה"אור ביוצאי מצרים וה"אור" בבאי הארץ * איך להתבונן על הניסיונות * התיקון בכל מסע * איך נזכה לארץ ישראל השלמה
ההכנה לכניסה לארץ
הציפייה לפריצת חומה נוספת * ספר ההכנה לארץ ישראל * איך אפשר לדבר אל כל ישראל * קבלת הארץ בגשמיות וברוחניות.
סדרה בנושא חן החומש על פרשיותיו
היחס בין ישראל לשכניו
חומש דברים, פרק ב'
נעסוק בחומש דברים מזווית מיוחדת, היחס אל הסובבים אותנו. משה מפרט באריכות את היחס לבני אדום ומואב, ומספר את ההיסטוריה של האזור. מי ישב שם לפני מי, ומה היה טבעם של היושבים שם. משה משתף את עמ"י בראייה האלוקית בנוגע לכל עם ועם, שאלות של מוסר ופוליטיקה עולמית. שאלות של שייכות העם לארצו. לא במקרה דברים אלו מופיעים דווקא בספר דברים. ספר הכניסה לארץ. מה היחס בין עמ"י לשכניו? מה מטרת אריכות הדברים וסיפור סדרי ההורשה? מי הם אנשי המלחמה, מדוע נקראים כך ומה התלות בן מיתתם לבין הקריבה אל בני עמון? מדוע שינה משה מציווי הקב"ה אליו כשניגש לסיחון?
טעותו של דוד כנגד החלטתו של משה
חן החומש על פרשיותיו - חומש במדבר פ"ז, שמואל ב' פ"ו.
נעסוק בשיעור בחנוכת המשכן, הנשיאים מביאים קרבנות, עגלות צב ובקר כקרבן מכל הנשיאים ביחד. משה מחלק את העגלות בין בתי האב של הלוויה ולבני קהת לא מביא כלל. "כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ." מה ההיגיון? שאלה זו נדרשת שוב לתשובה בספר שמואל. דוד מעלה את הארון לירושלים על עגלה, וכתוצאה מזה שמטו הבקר, ועוזה שניסה לתפוס את הארון מת. בהעלאה השנייה דוד משנה את אופי הנשיאה. הנשיאה נעשית בכתף, ע"י לווים, ועוד. ובאמת חז"ל התעוררו לשאלה זו ודורשים על טעותו של דוד כנגד משה. דבר מעניין הוא ייחוסה של החלטה זו למשה ולגבורה כאחד, מה המשמעות? מה היה מקור טעותו של דוד?
חומש במדבר - הממזג בין ויקרא לדברים
חן החומש על פרשיותיו, המשך פתיחה לחומש במדבר
התחלנו בהקדמה ובגילוי נקודת המבט של חומשים ויקרא ודברים. ויקרא הוא חומש שכל כולו אלוקי, "ויקרא אל משה.. מאוהל מועד לאמר", נקודת מבט אלוקית, ללא הקשרים. ולעומתו דברים בא כשעם ישראל כבר מפותח ובוגר יותר, נקודת מבט אנושית. כהבדלים שבין שני הפרקים של ספר בראשית. מתוך כך הגענו לחומש במדבר, החומש שבתווך. ראינו שמדובר עדיין במבט אלוקי, אך כבר לא 'מאוהל מועד', קרוב יותר לאדם. סידור המחנה בצורה האלוקית אורך כעשרה פרקים. ספר במדבר הוא ספר שבמרכזו הכלל, הכלל יותר חשוב בו מהפרט, ונאריך בזה.
מהו היחס בין חומש ויקרא לדברים?
חן החומש על פרשיותיו, פתיחה לחומש ויקרא
נעסוק ביחס בין חומש ויקרא לדברים. ישנן כמה שאלות שתשובת התורה אליהן משתנה לפי החומש בו נבדוק. 1.למי שייכת א"י? 2.האם מותר לשנות מפני הציווי האלוקי? 3.מה מידת האחריות על האדם, ומה מוטל על אלוקים? כשנבדוק נראה שכל חומש מביא גישה שונה לגמרי, מדוע? מה משמעות הדברים? הרי זה וזה מרועה אחד ניתנו? לכל חומש ישנה נקודת מבט שונה על שאלות מהותיות, מה היחס בין עמ"י לשכינה, לארץ, ועוד. אך מדוע צריך 5 נקודות מבט שונות? מה כל אחת מבטאת?
ספר שמות - ספר היצירה
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
שני הפרקים הראשונים בבראשית משקפים שתי התייחסויות שונות לכל העולם. בריאה - תנועה אלוקית מלמעלה למטה, ויצירה - תנועה אנושית בכיוון ההפוך. בשונה מספר בראשית שסובב בעיקר בציר הבריאה, ספר שמות הוא ספר של יצירה כמו שרואים במקומות רבים, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". "החדש הזה לכם ראש חדשים", כל מניין מתחיל ממועד מיוחד, מועד שמתחיל דבר מיוחד ואחריו לא יחזור להיות כשהיה. ספר שמות מתחלק לשלושה חלקים: המכות ויציאת מצרים - היווצרות העם, קבלת התורה לשלביה ועשיית המשכן. בכל חלק עמ"י נהיה יותר פועל ו'יוצר'.
כיצד נהיינו לעם? חלק ב'
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
פרעה הוא הראשון שקורא למשפחת יעקב 'עם', ובכך מחזיר את עמ"י לייעודו ולתפקידו. בשלב הראשון מנסה פרעה להתנגד לפן הלאומי שבישראל, ומעורר בכך תגובה טבעית של העם. בשלב השני פרעה יוצא כנגד דבר בראשיתי יותר של עמ"י. ביהדות וברוחניות, ושם התגובה שונה. בהמשך פרעה פונה למיילדות, פרשה זו מעוררת שאלות רבות, וע"י התשובות רואים סיפור חדש. אנו רגילים לראות את ספר שמות כסיפור ניסי, על טבעי. אך התחלת היווצרות העם טבעית מאוד ובאה מלמטה, מה היחס הנכון?
כיצד נהיינו לעם? חלק א'
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
בתחילת הפרק עם ישראל לא מוצג כעם, אלא כבני ישראל. משפחה גדולה. ומהתיאורים בהם משתמש החומש בתחילתו נראה שבני ישראל שכח את תפקידו, איבד כיוון. דווקא פרעה, הראשון שקרא לבני ישאל 'עם' הוא זה שממקד את בנ"י. שם מראה מול עיניהם ומראה להם שהם כבר לא משפחה. התיאורים בהם משתמש הכתוב לאחר תגובת פרעה הם ממוקדים יותר. מה בין שני חלקי הפרק? מדוע עמ"י לא נוצרו במקומם הטבעי, א"י? מה בין יעקב לישראל? מה ההבדלים בין תיאור הירידה שבחומש בראשית ובין התיאור בתחילת פרשתנו?
יוסף ויהודה - יהושע ודוד
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק לז
בשיעור שעבר ראינו את ההבדל בהתנהלותם של יוסף ויהודה בהשוואה לשני הפרקים של תחילת החומש. כיצד הצליחה תמר לעצור את נפילתו של יהודה? מה שכנע את יהודה לקחת אחריות? מה סוד מנהיגותו של יהודה? מה ההבדל בין מלכות השבטים? ההבדלים בין יהושע, ממשיך משה, כמנהיג אלוקי. ובין דוד, מנהיג שצמח מהעם ושסביבו מתאחדות כל המפלגות. איש של חיבורים.
תוצאות מכירת יוסף, וסיפור יהודה ותמר
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק לז
לאחר שראינו את סיפור מכירת יוסף, בו ראינו את התפקיד שנטל יהודה כממצע בין ההצעות, ושהצעתו היא מתוך התבוננות על המציאות. היינו מצפים שיוסף יכנס לאיזו טראומה, ובמקום זה אנו רואים שפורח בכל מקום שבו נמצא, וכן שומר על עמדה מוסרית גבוהה. וכנגד זה ממש, יהודה שהיינו מצפים שימשיך יחסית כרגיל 'יורד' מאחיו ומידרדר לשפל גדול. ההבדל בין האחים נובע משני הצירים שראינו שסובבים את ספר בראשית, הבריאה והיצירה.
התפתחות האיבה בין יוסף והאחים
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק לז
מההתחלה רואים שיש נתק כלשהו בין יוסף לשאר האחים. כשיוסף מספר את החלומות הוא מנסה ליצור קשר עם האחים וזה גורם דווקא לשנאה כי הם לא במצב כזה שאפשר לספר דברים אישיים. יעקב נותן קצת לגיטימציה לחלומות וזה מגביר יותר את השנאה, עד שהאחים מתרחקים לשכם כדי לא להיות קרובים לבית.
אברהם ולוט- הפירוד
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק יב
אברהם הוצא בידי הקב"ה מכל קשר משפחתי- ארצי בשביל להצטרף לחזון להקים את עם ישראל. אברהם מתנהג כאחד שמשקיף למעלה ואינו מעורב במעשה למטה, אברהם חי בארץ כנוד. לוט מצטרף לחזון, אבל בישום של החזון, לבטל את מצבו העכשיוי בשביל דורותיו, לוט לא מבצע. לוט מתנהג כאחד שמתכוון להשתקע בארץ עכשיו.
קין והבל - בריאה ויצירה
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
שני השלבים, בריאה ויצירה, בהרבה הופעות שונות בעולם, כגון במשפחה ובלימוד. הבכורות בספר בראשית, הם המרכז והעיקר, הם הבריאה. את העיקרון הזה פוגשים אצל קין והבל. קין הוא בריאה, עובד אדמה, ומביא לד' את פרי האדמה ששייכת לד'. הבל לעומתו הוא יצירה, הוא רועה צאן, ומביא מצאנו, משלו, מתנה משובחת לד'. היחס בין עולם הבריאה לעולם היצירה, על פי משל החדר של הילד.
העומק של עזר כנגדו
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
שני עניינים בנישואין, פרו ורבו שמודגש בפרק הראשון והאהבה והזוגיות שמודגשים בפרק השני. במהלך פרק ב' האדם עובר תהליך שבו הוא מגיע למצב שהוא מרגיש את הצורך בעזר כנגדו, ע"י שהוא פוגש את בעלי החיים לעומק. האשה עוזרת לאדם להכיר גם את עצמו יותר ממה שידע לפני כן.
סקירה על ספר בראשית
חן החומש על פרשיותיו בראשית
קושיות רבות ונקודות תמוהות בספר בראשית, שהיינו מצפים לראות אחרת. לכל אורך הספר, רואים בריחה מאחדות, פיצול, שבירה. ולא רק שזה לא שבר את העולם, אלא שזה מה שבנה את העולם שאנו מכירים. מה המשמעות של הדבר הזה לגבי מהותו של הספר? ספר בראשית מקביל לפרק א', הבדלה כדי לתת לכל אחד את ייחודו. זה ספר בראשית, הבדלה אחר הבדלה, כדי להעמיד את ה'שחקנים' של העולם. אין ביחד, אלא רק פירוד. וכן רואים דגש גדול על הבכורות. אין משפחות, אלא בן ממשיך. הקב"ה מדבר רק עם בן אחד כל פעם. בספר הראשית אין חיבורים, אלא רק יחידים, המשך פרק א'.
ירידה לפרטים בספר בראשית - והאבות
חן החומש על פרשיותיו בראשית
ספר בראשית הוא ספר הבריאה. פרק א' הוא מבוא לכל החומש כולו, כמו שנכון לומר על כל החומשים. כל הספר גולמי יותר, ולכן גם הפתרונות גולמיים ולא מפותחים. ירידה לפרטים באופן בסיסי, לראות את העיקרון מופיע פעם אחר פעם. ד' מדבר רק עם אחד בחומש בראשית, ומופיע בעולם רק בצורה אחת כל פעם. רק כשיש חיבורים, עם ישראל, מקדש, ד' מופיע בגוונים שונים. איגרת של הרב לגבי מצבה, שמבארת את העיקרון שעליו דיברנו. מתוך הרקע התבוננות באבות, ובאברהם אבינו. אברהם אבינו נבחר להצטרף אל ד', ולהיות מרכז העולם. 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
שאיפות גדולות לעומת מעשים קטנים
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
האמירה של פרק א', לגביי יחסו של האדם אל שאר הברואים- לאדם יש מקום קודם להם במובן האידיאלי. פרק ב' משלים לפרק א' שבפועל על האדם לדאוג ששליטתו על הברואים לא תפגע בהם יתר על המידה. לשמור על מערך הבריאה. פרק א' מדבר על חיבור בין גבר לאישה במובן הכללי של האנושות: להקים משפחה. הפרק השני מתאר את החיבור הפרטי ביניהם: אהבה ומילוי לבדידות.
מטרתו של האדם בעולם
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
בפרק הראשון בספר בראשית התורה מציגה את העולם מצדו של הקב"ה, וכן מדגישה את ההבדלה בין הדברים השונים בעולם (בריאה). בפרק ב' לעומת זאת התורה מציגה את העולם מצדו של האדם, ומדגישה את החיבורים שיש כדי ליצור דברים חדשים (יצירה). בבריאה האדם מתואר כפי החלק הרוחני שבו, ואילו ביצירה הוא מתואר כיצור חומרי כמו בעלי החיים. בהתחלה התורה מתארת את המקום ממנו הגיע האדם, ואח"כ מראה לנו את מטרתו- להופיע את דבר ה' בתוך החומר, עם בחירה ועם קשים.
בריאת העולם, בריאה - יצירה
עיון והעמקה בחמשת חומשי תורה פרקים א' - ב'
הפתיחה של כל ספר היא המובא שלו, והפתיחה של ספר בראשית, היא המובא לכל התורה. אבל לא רק מבוא לתורה, אלא גם המבוא לכל העולם. הפערים הגדולים בין פרק א' לב', בייחס בין השמים והארץ, ומהו האדם, ועל פי זה, שני גישות בייחס לתורה ולעולם, והייחסים בין הגישות. פרק א' - פרק הבריאה, ד' ממלא את העולם. פרק ב' - פרק היצירה, ד' מתחיל לפנות מקום לאדם בעולם. פרק א' - הבדלה. פרק ב' - חיבור. השלב הראשון, לאחר הבריאה יש מאין, צריך הבדלה בתוך התהו ובהו. השלב השני, מתחילים ליצור, לחבר בין הדברים. כדי לחבר צריך קודם להגדיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
