- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
חן החומש על פרשיותיו
כתבות בנושא חן החומש על פרשיותיו
דיני שניים מקרא ואחד תרגום
נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם, מתוך התשובות המובאות באתר.
איך בונים את בית המקדש?
לראות את הקב"ה בכל מקום * האחריות על הסביבה * השראת השכינה - היא הקדושה * קביעות של עליה * חשיבותו של התוכן הפנימי
מסעי בני ישראל
ה"אור ביוצאי מצרים וה"אור" בבאי הארץ * איך להתבונן על הניסיונות * התיקון בכל מסע * איך נזכה לארץ ישראל השלמה
ההכנה לכניסה לארץ
הציפייה לפריצת חומה נוספת * ספר ההכנה לארץ ישראל * איך אפשר לדבר אל כל ישראל * קבלת הארץ בגשמיות וברוחניות.
סדרות בנושא חן החומש על פרשיותיו
סדרה בנושא חן החומש על פרשיותיו
היחס בין ישראל לשכניו
חומש דברים, פרק ב'
נעסוק בחומש דברים מזווית מיוחדת, היחס אל הסובבים אותנו. משה מפרט באריכות את היחס לבני אדום ומואב, ומספר את ההיסטוריה של האזור. מי ישב שם לפני מי, ומה היה טבעם של היושבים שם. משה משתף את עמ"י בראייה האלוקית בנוגע לכל עם ועם, שאלות של מוסר ופוליטיקה עולמית. שאלות של שייכות העם לארצו. לא במקרה דברים אלו מופיעים דווקא בספר דברים. ספר הכניסה לארץ. מה היחס בין עמ"י לשכניו? מה מטרת אריכות הדברים וסיפור סדרי ההורשה? מי הם אנשי המלחמה, מדוע נקראים כך ומה התלות בן מיתתם לבין הקריבה אל בני עמון? מדוע שינה משה מציווי הקב"ה אליו כשניגש לסיחון?
טעותו של דוד כנגד החלטתו של משה
חן החומש על פרשיותיו - חומש במדבר פ"ז, שמואל ב' פ"ו.
נעסוק בשיעור בחנוכת המשכן, הנשיאים מביאים קרבנות, עגלות צב ובקר כקרבן מכל הנשיאים ביחד. משה מחלק את העגלות בין בתי האב של הלוויה ולבני קהת לא מביא כלל. "כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ." מה ההיגיון? שאלה זו נדרשת שוב לתשובה בספר שמואל. דוד מעלה את הארון לירושלים על עגלה, וכתוצאה מזה שמטו הבקר, ועוזה שניסה לתפוס את הארון מת. בהעלאה השנייה דוד משנה את אופי הנשיאה. הנשיאה נעשית בכתף, ע"י לווים, ועוד. ובאמת חז"ל התעוררו לשאלה זו ודורשים על טעותו של דוד כנגד משה. דבר מעניין הוא ייחוסה של החלטה זו למשה ולגבורה כאחד, מה המשמעות? מה היה מקור טעותו של דוד?
חומש במדבר - הממזג בין ויקרא לדברים
חן החומש על פרשיותיו, המשך פתיחה לחומש במדבר
התחלנו בהקדמה ובגילוי נקודת המבט של חומשים ויקרא ודברים. ויקרא הוא חומש שכל כולו אלוקי, "ויקרא אל משה.. מאוהל מועד לאמר", נקודת מבט אלוקית, ללא הקשרים. ולעומתו דברים בא כשעם ישראל כבר מפותח ובוגר יותר, נקודת מבט אנושית. כהבדלים שבין שני הפרקים של ספר בראשית. מתוך כך הגענו לחומש במדבר, החומש שבתווך. ראינו שמדובר עדיין במבט אלוקי, אך כבר לא 'מאוהל מועד', קרוב יותר לאדם. סידור המחנה בצורה האלוקית אורך כעשרה פרקים. ספר במדבר הוא ספר שבמרכזו הכלל, הכלל יותר חשוב בו מהפרט, ונאריך בזה.
מהו היחס בין חומש ויקרא לדברים?
חן החומש על פרשיותיו, פתיחה לחומש ויקרא
נעסוק ביחס בין חומש ויקרא לדברים. ישנן כמה שאלות שתשובת התורה אליהן משתנה לפי החומש בו נבדוק. 1.למי שייכת א"י? 2.האם מותר לשנות מפני הציווי האלוקי? 3.מה מידת האחריות על האדם, ומה מוטל על אלוקים? כשנבדוק נראה שכל חומש מביא גישה שונה לגמרי, מדוע? מה משמעות הדברים? הרי זה וזה מרועה אחד ניתנו? לכל חומש ישנה נקודת מבט שונה על שאלות מהותיות, מה היחס בין עמ"י לשכינה, לארץ, ועוד. אך מדוע צריך 5 נקודות מבט שונות? מה כל אחת מבטאת?
ספר שמות - ספר היצירה
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
שני הפרקים הראשונים בבראשית משקפים שתי התייחסויות שונות לכל העולם. בריאה - תנועה אלוקית מלמעלה למטה, ויצירה - תנועה אנושית בכיוון ההפוך. בשונה מספר בראשית שסובב בעיקר בציר הבריאה, ספר שמות הוא ספר של יצירה כמו שרואים במקומות רבים, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". "החדש הזה לכם ראש חדשים", כל מניין מתחיל ממועד מיוחד, מועד שמתחיל דבר מיוחד ואחריו לא יחזור להיות כשהיה. ספר שמות מתחלק לשלושה חלקים: המכות ויציאת מצרים - היווצרות העם, קבלת התורה לשלביה ועשיית המשכן. בכל חלק עמ"י נהיה יותר פועל ו'יוצר'.
כיצד נהיינו לעם? חלק ב'
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
פרעה הוא הראשון שקורא למשפחת יעקב 'עם', ובכך מחזיר את עמ"י לייעודו ולתפקידו. בשלב הראשון מנסה פרעה להתנגד לפן הלאומי שבישראל, ומעורר בכך תגובה טבעית של העם. בשלב השני פרעה יוצא כנגד דבר בראשיתי יותר של עמ"י. ביהדות וברוחניות, ושם התגובה שונה. בהמשך פרעה פונה למיילדות, פרשה זו מעוררת שאלות רבות, וע"י התשובות רואים סיפור חדש. אנו רגילים לראות את ספר שמות כסיפור ניסי, על טבעי. אך התחלת היווצרות העם טבעית מאוד ובאה מלמטה, מה היחס הנכון?
כיצד נהיינו לעם? חלק א'
חן החומש על פרשיותיו, חומש שמות, פרק א'
בתחילת הפרק עם ישראל לא מוצג כעם, אלא כבני ישראל. משפחה גדולה. ומהתיאורים בהם משתמש החומש בתחילתו נראה שבני ישראל שכח את תפקידו, איבד כיוון. דווקא פרעה, הראשון שקרא לבני ישאל 'עם' הוא זה שממקד את בנ"י. שם מראה מול עיניהם ומראה להם שהם כבר לא משפחה. התיאורים בהם משתמש הכתוב לאחר תגובת פרעה הם ממוקדים יותר. מה בין שני חלקי הפרק? מדוע עמ"י לא נוצרו במקומם הטבעי, א"י? מה בין יעקב לישראל? מה ההבדלים בין תיאור הירידה שבחומש בראשית ובין התיאור בתחילת פרשתנו?
יוסף ויהודה - יהושע ודוד
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק לז
בשיעור שעבר ראינו את ההבדל בהתנהלותם של יוסף ויהודה בהשוואה לשני הפרקים של תחילת החומש. כיצד הצליחה תמר לעצור את נפילתו של יהודה? מה שכנע את יהודה לקחת אחריות? מה סוד מנהיגותו של יהודה? מה ההבדל בין מלכות השבטים? ההבדלים בין יהושע, ממשיך משה, כמנהיג אלוקי. ובין דוד, מנהיג שצמח מהעם ושסביבו מתאחדות כל המפלגות. איש של חיבורים.
תוצאות מכירת יוסף, וסיפור יהודה ותמר
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק לז
לאחר שראינו את סיפור מכירת יוסף, בו ראינו את התפקיד שנטל יהודה כממצע בין ההצעות, ושהצעתו היא מתוך התבוננות על המציאות. היינו מצפים שיוסף יכנס לאיזו טראומה, ובמקום זה אנו רואים שפורח בכל מקום שבו נמצא, וכן שומר על עמדה מוסרית גבוהה. וכנגד זה ממש, יהודה שהיינו מצפים שימשיך יחסית כרגיל 'יורד' מאחיו ומידרדר לשפל גדול. ההבדל בין האחים נובע משני הצירים שראינו שסובבים את ספר בראשית, הבריאה והיצירה.
התפתחות האיבה בין יוסף והאחים
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק לז
מההתחלה רואים שיש נתק כלשהו בין יוסף לשאר האחים. כשיוסף מספר את החלומות הוא מנסה ליצור קשר עם האחים וזה גורם דווקא לשנאה כי הם לא במצב כזה שאפשר לספר דברים אישיים. יעקב נותן קצת לגיטימציה לחלומות וזה מגביר יותר את השנאה, עד שהאחים מתרחקים לשכם כדי לא להיות קרובים לבית.
אברהם ולוט- הפירוד
חן החומש על פרשיותיו בראשית פרק יב
אברהם הוצא בידי הקב"ה מכל קשר משפחתי- ארצי בשביל להצטרף לחזון להקים את עם ישראל. אברהם מתנהג כאחד שמשקיף למעלה ואינו מעורב במעשה למטה, אברהם חי בארץ כנוד. לוט מצטרף לחזון, אבל בישום של החזון, לבטל את מצבו העכשיוי בשביל דורותיו, לוט לא מבצע. לוט מתנהג כאחד שמתכוון להשתקע בארץ עכשיו.
קין והבל - בריאה ויצירה
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
שני השלבים, בריאה ויצירה, בהרבה הופעות שונות בעולם, כגון במשפחה ובלימוד. הבכורות בספר בראשית, הם המרכז והעיקר, הם הבריאה. את העיקרון הזה פוגשים אצל קין והבל. קין הוא בריאה, עובד אדמה, ומביא לד' את פרי האדמה ששייכת לד'. הבל לעומתו הוא יצירה, הוא רועה צאן, ומביא מצאנו, משלו, מתנה משובחת לד'. היחס בין עולם הבריאה לעולם היצירה, על פי משל החדר של הילד.
העומק של עזר כנגדו
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
שני עניינים בנישואין, פרו ורבו שמודגש בפרק הראשון והאהבה והזוגיות שמודגשים בפרק השני. במהלך פרק ב' האדם עובר תהליך שבו הוא מגיע למצב שהוא מרגיש את הצורך בעזר כנגדו, ע"י שהוא פוגש את בעלי החיים לעומק. האשה עוזרת לאדם להכיר גם את עצמו יותר ממה שידע לפני כן.
סקירה על ספר בראשית
חן החומש על פרשיותיו בראשית
קושיות רבות ונקודות תמוהות בספר בראשית, שהיינו מצפים לראות אחרת. לכל אורך הספר, רואים בריחה מאחדות, פיצול, שבירה. ולא רק שזה לא שבר את העולם, אלא שזה מה שבנה את העולם שאנו מכירים. מה המשמעות של הדבר הזה לגבי מהותו של הספר? ספר בראשית מקביל לפרק א', הבדלה כדי לתת לכל אחד את ייחודו. זה ספר בראשית, הבדלה אחר הבדלה, כדי להעמיד את ה'שחקנים' של העולם. אין ביחד, אלא רק פירוד. וכן רואים דגש גדול על הבכורות. אין משפחות, אלא בן ממשיך. הקב"ה מדבר רק עם בן אחד כל פעם. בספר הראשית אין חיבורים, אלא רק יחידים, המשך פרק א'.
ירידה לפרטים בספר בראשית - והאבות
חן החומש על פרשיותיו בראשית
ספר בראשית הוא ספר הבריאה. פרק א' הוא מבוא לכל החומש כולו, כמו שנכון לומר על כל החומשים. כל הספר גולמי יותר, ולכן גם הפתרונות גולמיים ולא מפותחים. ירידה לפרטים באופן בסיסי, לראות את העיקרון מופיע פעם אחר פעם. ד' מדבר רק עם אחד בחומש בראשית, ומופיע בעולם רק בצורה אחת כל פעם. רק כשיש חיבורים, עם ישראל, מקדש, ד' מופיע בגוונים שונים. איגרת של הרב לגבי מצבה, שמבארת את העיקרון שעליו דיברנו. מתוך הרקע התבוננות באבות, ובאברהם אבינו. אברהם אבינו נבחר להצטרף אל ד', ולהיות מרכז העולם. 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
שאיפות גדולות לעומת מעשים קטנים
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
האמירה של פרק א', לגביי יחסו של האדם אל שאר הברואים- לאדם יש מקום קודם להם במובן האידיאלי. פרק ב' משלים לפרק א' שבפועל על האדם לדאוג ששליטתו על הברואים לא תפגע בהם יתר על המידה. לשמור על מערך הבריאה. פרק א' מדבר על חיבור בין גבר לאישה במובן הכללי של האנושות: להקים משפחה. הפרק השני מתאר את החיבור הפרטי ביניהם: אהבה ומילוי לבדידות.
מטרתו של האדם בעולם
חן החומש על פרשיותיו בראשית א'-ב'
בפרק הראשון בספר בראשית התורה מציגה את העולם מצדו של הקב"ה, וכן מדגישה את ההבדלה בין הדברים השונים בעולם (בריאה). בפרק ב' לעומת זאת התורה מציגה את העולם מצדו של האדם, ומדגישה את החיבורים שיש כדי ליצור דברים חדשים (יצירה). בבריאה האדם מתואר כפי החלק הרוחני שבו, ואילו ביצירה הוא מתואר כיצור חומרי כמו בעלי החיים. בהתחלה התורה מתארת את המקום ממנו הגיע האדם, ואח"כ מראה לנו את מטרתו- להופיע את דבר ה' בתוך החומר, עם בחירה ועם קשים.
בריאת העולם, בריאה - יצירה
עיון והעמקה בחמשת חומשי תורה פרקים א' - ב'
הפתיחה של כל ספר היא המובא שלו, והפתיחה של ספר בראשית, היא המובא לכל התורה. אבל לא רק מבוא לתורה, אלא גם המבוא לכל העולם. הפערים הגדולים בין פרק א' לב', בייחס בין השמים והארץ, ומהו האדם, ועל פי זה, שני גישות בייחס לתורה ולעולם, והייחסים בין הגישות. פרק א' - פרק הבריאה, ד' ממלא את העולם. פרק ב' - פרק היצירה, ד' מתחיל לפנות מקום לאדם בעולם. פרק א' - הבדלה. פרק ב' - חיבור. השלב הראשון, לאחר הבריאה יש מאין, צריך הבדלה בתוך התהו ובהו. השלב השני, מתחילים ליצור, לחבר בין הדברים. כדי לחבר צריך קודם להגדיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
