צריך עיון מה ההבדל בין המלה "חשק" לבין המלה "אהבה"? כבר ידענו מדברי רמב"ם "כי האהבה המופלגת עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק". ובכן מדוע המקרא "ירד דרגא" שהתחיל בענין "חשק" וירד למושג של "אהבה"?
הציווי "ואהבת את ה' א-לוקיך" נדמה כצו בין האדם לבין קונו.
חז"ל נתנו לו משמעות אחרת, והיא יצירת נורמות התנהגותיות הגורמות לקידוש השם. בזה נבין גם שלא מדובר רק ברגשות, אלא בעשיית מעשים.
