ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
יתרה מכך, התורה ממשיכה "והיו הדברים האלה... על לבבך", כלומר שהאמונה ("שמע ישראל") והאהבה ("ואהבת") תהיינה על ליבנו בכל עת. אנו נדרשים לחקוק אותן על ליבנו, עד שהתורה מוסיפה "ודיברת בם", ומוסיפים רבותינו ללמד על פי הכלל הגדול ש"מכלל הן אתה שומע לאו" שאסור לדבר בשום דבר אחר פרט לאהבת ה', ואם כן כל דיבורינו צריכים להיות ענפי אהבת ה'. ולא עוד אלא שהיא צריכה להעסיק אותנו מבוקר עד לילה ובכל המצבים. אדם מוצא זמן פנוי "בשבתך בביתך" – ואהבת. במה עלינו לעסוק ועל מה עלינו לחלום? על מושא האהבה. אבל זה עוד יחסית קל. "בלכתך בדרך", לעומת זאת, הרבה יותר מאתגר. בשעת הטלטלה של הדרך, הגורמת לחוסר ריכוז ומכניסה עיסוקים בדברים שמסיחים את הדעת, ובוודאי בימים ההם שהיו רוכבים על סוסים וחמורים וחשופים לפגעי מזג האוויר בתנאי דרך לא פשוטים – גם אז אנו חייבים לדבר בם. ואפילו כשעומדים לישון ואין כוח לחשוב על כלום, זה הנושא היחיד שצריך להעסיק אותנו מבוקר עד ערב - ואהבת.
אפילו הרמב"ם נעשה חסיד לוהט כשהוא מדבר על אהבת ה' (הלכות תשובה): "וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה והוא שוגה בה תמיד , בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה - יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו". האהבה צריכה להיות כמו אצל זוג מאוהב, שאינם חושבים על דבר אחר פרט לאהוב ועסוקים בו יומם ולילה.
זוהי דמותו של דוד המלך, שרבותינו העידו עליו ששנתו הייתה קצרה ביותר, כשישים נשימות הסוס. הוא לא הצליח לישון כמו שצריך, כי משהו טרד את מנוחתו: "נכספה וגם כלתה נפשי", "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי". גודל הגעגועים והכיסופים שלו לה' יתברך היו מעוררים אותו בחצי הלילה, כמו אדם שמאוהב לחלוטין וקם באמצע הלילה ולא יכול לעצור בעצמו מלחשוב על מושא אהבתו.
מוח שליט על הלב
ומיד באה השאלה: כיצד אפשר להגיע לכך? איך ניתן לגרום ללב לאהוב את ה' כל כך עד שהוא ישגה באהבתו באופן תמידי? הבעיה היא שהציווי לאהוב הוא חמקמק. אי אפשר לצוות על הלב להרגיש רגש מסוים, לא אהבה וגם לא שנאה. הלב הוא איבר לא ממושמע, וגם אם נאמר לו ונפקוד עליו, הוא אינו מרגיש חובה להגיב. מכיוון שכך, נראה לפעמים שזוהי מצווה השייכת לצדיקים בלבד. אך תורתנו מלמדת שלא רק דוד המלך, אלא כל יהודי צריך כך לחיות. וכל עוד שלא הגענו לכך, לא קיימנו את המצווה בשלמותה. כדי שהדברים יהיו חקוקים בליבנו, התורה גם מצווה לקשור אותם על היד ועל הראש ולכתוב אותם על המזוזה בשערי הבית, כדי שבכניסתנו וביציאתנו הם ילוו אותנו בכל רגע ורגע ויזכירו לנו את המצווה הגדולה שאין בלתה.
אפשר להציע שתי נקודות מבט על העניין, שתי עצות שתעזורנה לנו להתקרב עוד קצת אל המצווה הזו. האחת היא אמרה של הבעל שם טוב שמתמצתת את כל הדברים שנאמרו בעניין הזה באופן נפלא. הבעל שם טוב אמר שעיקר מצוות אהבת ה' היא לתקוע את מחשבתו בעניינים המעוררים את האהבה . כלומר, העבודה עם הרגש היא קודם כול עבודה עם המחשבה. כמו בכל זוגיות, גם באהבת ה' יש עניינים שמעוררים את האהבה ועניינים שמעוררים אדישות או אפילו חמור מכך, והשאלה היא על מה חושבים. השחיקה נגרמת מכך שמפסיקים לחשוב על העניינים המעוררים אהבה, ולפעמים צריך לפנות זמן וקשב כדי להפנות את המחשבה לאותם עניינים. וכמובן שהדברים משתנים מאדם לאדם, ולכן אי אפשר לתת בזה הדרכה מוחלטת שמתאימה לכולם, אלא כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדברים שמעוררים אצלם את האהבה ולחשוב עליהם.
ובכל זאת, צריך לדעת שלמרות שהבעל שם טוב עצמו הציע את הדרך הזו, זו דרך עם גוון חב"די. היא יוצאת מנקודת הנחה שהמוח שליט על הלב, וזו ממש שיטתו של בעל התניא, שהמוח מכונן את הרגשות ומנהל אותם. אך למי שפחות מוצא את עצמו בדרך זו יש דרך נוספת. אבי תמצת אותה למשפט קצר וקולע: "דבקות זו מחלה מידבקת; בדוק היכן יש הרבה מהנגיף, לך לשם ושאף ככל שתוכל". הוא עצמו נהג כך, והיה הולך מדי ליל שבת לחסידי ר' אהרל'ך בירושלים למרות שהיה חב"דניק. היה לו עמוד קבוע בקצה, ובדרך כלל הוא לא התערבב עם החסידים, אבל כיוון שרצה דבקות ועבודת ה', הוא היה מבלה שם שעות ומנגן איתם ניגונים.
בתוך האטמוספירה
הדרך השנייה של אהבת ה' נקנית באמצעות אטמוספירה של קדושה . לפני כמה שנים נערך בארצות הברית מחקר שבדק מה הדבר שהכי מקרב יהודים לתורה ומצוות. והתשובה הייתה – יותר מלימוד תורה, יותר מהדלקת נרות, יותר מהנחת תפילין ברחוב – הדבר שהכי מקרב הוא סעודת שבת. ובאמת, מכל המצוות, סעודת ליל שבת היא השיא של האטמוספירה היהודית. יש בה ביתיות, חום, קרבה ויחד, אוכל ויין. בעידן של בדידות שבו אנשים יוצאים לפאבים רק כי הם מחפשים קרבה, מה מציע יותר קרבה מאשר האור המחמם של סעודת השבת?
האטמוספירה הזו שבה יושבים כולם יחד, ויש זמן, אף אחד לא ממהר, יש דברי תורה, יש מאור פנים, מקום לכל אחד, מנה לכל אחד. הסעודה לא מתקיימת במסעדה או באולם של חמש מאות איש אלא בבית, באווירה הכי אינטימית ומחוברת, ויש בה ניגונים ופיוטים, שירה בציבור - כל אלה יוצרים אווירה שפועלת גם על האנשים הכי רחוקים מתורה ומצוות.
אפשר ללמוד הרבה מהרעיון של אטמוספירה לעניין חינוך הילדים לאהבת ה'. בכולנו יש שאלה עמוקה ובוערת שלעולם אינה נאמרת בקול – האם ה' אוהב אותי? האם הוא באמת־באמת אוהב אותי? וזו השאלה הכי חשובה, מפני שבעומק האישיות כולנו רוצים להיות אהובים. זמרים שמופיעים בפני קהל של אלפים, ואנשים תולים את הפוסטרים שלהם בחדר והולכים אחריהם לכל מקום, מקבלים מענה אדיר על הצורך להרגיש נאהבים. אבל מניסיון אני יודע שגם האומנים הללו, שמקבלים חיבוק ואהבה מקהל עצום, מגיעים בסוף הערב הביתה, ושם הם מרגישים לבד־לבד. החור באישיות אינו מתמלא מקהל המעריצים, כי למעשה כל החוויה האקסטטית הזו היא רק כי אנחנו רוצים שהקב"ה יאהב אותנו.
האטמוספירה הנעימה שבה מקבלים כל אחד ואחת, ונותנים לו ולה תחושה שהם אהובים בלי תנאי, היא מה שאנו יכולים לעשות על מנת להשפיע משהו מעין האהבה שהקב"ה אוהב כל יהודי. והיא נכונה לא רק לרחוקים ולמתקרבים, אלא גם ובעיקר לילדינו. אצל הנתיבות שלום, הרבי מסלונים, היו משקיעים הרבה במלמדים שלימדו ילדים בתלמודי התורה. באחת השיחות של הרבי אליהם הוא אמר: כשאתם נכנסים לכיתה, מה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות? להסתכל על התלמידים ולראות שאתם אוהבים כל אחד ואחד. זה תנאי סף, ואם זה לא כך אל תתחילו ללמד. אי אפשר להשפיע אם לא אוהבים.
יש הרבה מה להעמיק על תקיעת המחשבה בעניינים המעוררים את האהבה, אבל לא פחות מזה יש הרבה מה להתבונן בדבר יצירת אטמוספירה שמעוררת אהבה. זו מתנה גדולה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ואנחנו צריכים להשתמש בה בריבוי ועם כל הלב.
הכותב עומד בראשות ישיבת ההסדר רמת גן ומוביל זו השנה העשירית את כנס 'בכל לבבך' שיעסוק השנה בנושא אהבת ה'
מתוך העיתון בשבע
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
"עין במר בוכה ולב שמח"
איך עושים קידוש?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
