ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
(ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם...
צריך עיון מה ההבדל בין המלה "חשק" לבין המלה "אהבה"? כבר ידענו מדברי רמב"ם 1 "כי האהבה המופלגת עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק". ובכן מדוע המקרא "ירד דרגא" שהתחיל בענין "חשק" וירד למושג של "אהבה"?
שמא מענה על כך נמצא בדברי הנצי"ב שם: 2
"מאהבה שבאה כמה פעמים בלי טעם נגלה לאחר, כי אם התקשרות הרוח. כמו שמזדמן האב והבן שלא הכירו זה את זה מעולם על פי סיבה, ובפגישה מועטת נקשרים באהבה נפרזה. והיינו משום ד'מזלייהו חזו' 3 , שרוחם מקושר בתולדה. כך אהבת ה' לישראל הוא משום שהמה חלק אלוה ממעל'. 4 ומשום זה נקראו 'בנים' למקום 5 והקב"ה מכנה עצמו 'אב', כדכתיב בשירת האזינו 'הלא הוא אביך'". 6
שוב במקרא הנוסף, שם כתוב:
"רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה". 7 כתב שם הנצי"ב:
"דמשמעות 'חשיקה' הוא משום שטוב בעיניו ביותר... 'ויבחר בזרעם אחריהם': שיהיו המה חלק אלוה... כאהבת האב לבן אע"ג שאין מעשיו רצויים כל כך".
ומהפירוש הנפלא הזה הבננו כי הקב"ה אוהב את ישראל למרות שמעשינו אינם בשלימות הראויה בעבודת הקב"ה. ודבר זה כמעט מפורש במקרא, לענין ביטוי "אהבה" של הקב"ה אלינו. כתוב בספר מלאכי: 8
"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ? [עונה ה'] הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה', וָאוֹהַב אֶת יַעֲקֹב".
מה פשט מלים אלו? שאפילו אם אנו דומים במעשינו למעשי עשו אחינו, שהוא התאום שלנו, ה' אוהב אותנו ולא את עשו. כך הגדיר הרב קוק בספר "שמונה קבצים": 9
'ואני קרבת אלהים לי טוב, שַׁתִּי בד' אלוהים מחסי, לספר כל מלאכותיך'. 10 ומלאכות ד' היא דבר ד' ביד מלאכי, 'הלא אח עשו ליעקב, ואוהב את יעקב'. שהיא תשובה נצחית מספקת לכל תואנָתָם של מתאוננים קטני-אמנה, האומרים בכל דור ודור, וביותר בדור התגלות אור ישועה, 'במה אהבתנו?'. ובאמת 11 'אהבת עולם ואהבה רבה אהבתנו ד' אלהינו, חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו. אבינו מלכנו, בעבור שמך הגדול, ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלַמדם חוקי חיים. כן תחננו ותלמדנו, והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. ואומר: מהר והבא עלינו ברכה ושלום, כי אל פועל ישועות אתה, ובנו בחרת מכל עם ולשון, להודות לך וליחדך באהבה'. וחותם 'הבוחר בעמו ישראל באהבה', להיות הקדמה לייחוד ד' ב'שמע ישראל', ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', הנאמר בחשאי. 12 אף על פי שהגלוי סותר זה לפעמים אין בכך כלום, כי האמת הברורה הוא מאמר השבטים כולם, 'כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד'....
כלומר, למרות שאנו דומים הרבה מאד לעשו, בחיצוניות מעשינו, הקב"ה אוהב אותנו. דברים דומים כתב הרב צדוק הכהן, בסוף ספרו "רסיסי לילה": 13
"אבל באמת 'יעקב בחר לו י"ה, ישראל לסגולתו'. כידוע הפירוש על 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. דרצה לומר כמו סגולה שהוא בלא טעם נגלה, רק כך הדבר מסוגל בסגולה; כך מה שבני ישראל לו יתברך מכל העמים הוא בלא טעם בהתגלות בעולם הזה כלל. דהגם דשניהם שוין למראית העין בעולם הזה ואוהב את יעקב שהוא היפך הזימה שהשם יתברך שונא ואת עשו שנאתי שהוא מלא זימה, אף דלמראית העין אינו כן. מכל מקום השם יתברך מכיר שורשם הנעלם מעיני בני אדם בעולם הזה הרואה לעינים. והמילה הוא עדות על השורש דבני ישראל הנעלם בעולם הזה, דשורשם גדורים בעריות. 'ועמך כולם צדיקים' וקדושים. ומה שאין נראה כן, הוא רק מצד דמיון עולם הזה, ד'היינו כחולמים':
וחזר על זה בספרו "מחשבות חרוץ": 14
"'ואוהב את יעקב, ואת עשו שנאתי' בלי שום טענה וטעם. אפילו זה יעשה כל טוב למראית עין וזה להיפך, דהאדם יראה לעינים 15 ולפעולה הנגלית ומדות המתגלים מצד התפשטותם, 'וה' יראה ללבב' 16 שממנו תוצאות חיים ומקור המדות והמעשים כולם הנמשכים מהתגלות לבו, ונובעים ממעמקי הלב הנעלם מעין האדם עצמו גם כן רק גלוי לפניו ה' יתברך בוחן לבות, 17 וה' יתברך העיד על פי נביאיו דהוא לבן של ישראל, היינו דמעמקי לבם דבוק באלקים חיים וכמו שנאמר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך', 18 וכמו שמובא בזוהר 19 'דאורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולא חד".
ובאמת יסוד זה כבר הוגד לנו ע"י מהר"ל: 20
"כי ישראל מצד שהם בשלימות, רק כי היצר הרע מגרה בהם ומביא אותם אל הרע, ואין הרע בהם מגרה בהם. אבל האומות הם בעצמם בחסרון, ודבק בעצם שלהם, ואינו רק במקרה בשביל היצר שהוא בהם הרע, ומצד זה ימשכו עצמם לגמרי אל הרע, שהם פחותים ורעים, והרע להם טבעי. ונמצא כי לפי מדרגתם הפחותה שלהם יִמָּצֵא הרע בעצמם בלא גרוי".
ועוד בספר "נצח ישראל" 21
"כבר אמרנו לך פעמים הרבה, שכל חטא שבישראל הוא מצד המקרה, ואין חטא מצד עצם צורתן. ולפיכך היה מצדיק ישעיהו את ישראל, ואמר, אף שהם חוטאים מצד המקרה, מכל מקום מצד עצם ישראל הם טובים. כי הצורה בישראל צורה אלוקית, ולכך אין חטא בהם מצד עצמן, רק מצד המקרה, דהיינו מצד היצר הרע.
על ידי יסוד זה הסביר מהר"ל מדוע רק לישראל יש אפשרות של הסרת החטא ע"י הבאת קרבנות למקדש, ולא כן הגוים. 22
"כי ישראל יש להם מעלה מיוחדת. כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה, ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות...
ודבר זה הוא לישראל בפרט לא לשום אומה. ובשביל כך יתקיימו ואין הַעֲבָרָה להם מן העולם כמו שיש לאומות, שאם היה החטא לישראל בעצם לא היה כפרה להם על ידי קרבן. אך בשביל שהחטא בישראל ענין מקרה כמו שהתבאר, לכך יש להם קרבנות. ובזמן שאין בית המקדש קיים סדר הקרבנות [שקוראים ולומדים, משמש ל]הסרת החטא".
ועוד כתב: 23
"במה שחֵטְא ישראל ראוי לכפרה ולסליחה, בעבור שעצמם ראוים הם לטהרה ולנקיות מן החטא, ולכך לישראל החטא מקרי להם. ולאומות החטא עצמי להם. ולפיכך החטא אשר הוא בעצם והוא קטן, נחשב יותר ויותר מן החטא גדול שהוא במקרה. ועל זה יש ראיות הרבה מאוד ואין כאן מקומו".
נחזור לענין שהתחלנו בו. הקב"ה כאשר ברא את העולם, התכוין לייסד בעולם אומה אחת שתפרסם כבודו, אומה אחת שתהיה דבקה בו. והם ישראל, כמו שדרשו 24 "בראשית ברא אלוהים" עבור ישראל שנקראו 'ראשית'. 25 ובכן, גם כשאינם זוכים לקיים התורה כראוי, שיחול בהם "חשק", אבל "אהבתו" של הקב"ה אליהם לא תסור לעולמים.
^ 1.מורה נבוכים, ח"ג פרק נא, מהד' הגר"י קאפח, עמ' תט.
^ 2.העמק דבר, דברים ז, ח.
^ 3.ניב על פי מגילה ג, א.
^ 4.כדברי רמב"ן על בראשית ב, ז. "ויפח באפיו נשמת חיים... כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו".
^ 5.דברים יד, א.
^ 6.דברים לב, ו.
^ 7.דברים י, טו.
^ 8.פרק א פסוק ב.
^ 9.קובץ ב, פסקא רפד.
^ 10.תהלים עג, כח.
^ 11.כאן הרב קוק מעתיק מברכה שניה של יוצר של שחרית, לפני קריאת שמע.
^ 12.פסחים נו, א.
^ 13.אות נח, מהד' באותיות רש"י עמ' 177, ובמהד' הר ברכה, עמ' 204.
^ 14.אות יד, מהד' באותיות רש"י עמ' 109; ובמהד' הר ברכה, עמ' 116.
^ 15.ניב על פי שמואל-א טז, ז. וסיפא דקרא "וה' יראה ללבב".
^ 16.סוף הפסוק הנ"ל.
^ 17.כדברי ר' צדוק (רסיסי לילה, אות מט, מהד' באותיות רש"י עמ' 107; ובמהד' הר ברכה עמ' 125) זהו מאמר חז"ל בברכות יז ע"א "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצון אבינו שבשמים...". כלומר גלוי וידוע רק לפני הקב"ה עצמו. ולא לעיני הבריות. כי זה במעמקי הלב. ולכן פסק הרמב"ם בהל' גירושין פרק ב' על כפיית גט, אפילו למומרים. כי זה נקרא "רצונו" באמת.
^ 18.דברי הימים-א כט, י.
^ 19.על פי ח"ג עג, א.
^ 20.נצח ישראל, פרק ב, עמ' יד.
^ 21.שם פרק מט, עמ' קצא.
^ 22.ספר גבורות השם, פרק ח עמ' מה.
^ 23.שם, פרק ט, עמ' נז.
^ 24.ויקרא רבה לו, ד. והובא בדברי רש"י לבראשית א, א.
^ 25.ירמיה ב, ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












