- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- פרשנים על התנ"ך
העמק דבר על הפרשה
כתבות בנושא העמק דבר על הפרשה
דיני שניים מקרא ואחד תרגום
נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם, מתוך התשובות המובאות באתר.
איך בונים את בית המקדש?
לראות את הקב"ה בכל מקום * האחריות על הסביבה * השראת השכינה - היא הקדושה * קביעות של עליה * חשיבותו של התוכן הפנימי
מסעי בני ישראל
ה"אור ביוצאי מצרים וה"אור" בבאי הארץ * איך להתבונן על הניסיונות * התיקון בכל מסע * איך נזכה לארץ ישראל השלמה
ההכנה לכניסה לארץ
הציפייה לפריצת חומה נוספת * ספר ההכנה לארץ ישראל * איך אפשר לדבר אל כל ישראל * קבלת הארץ בגשמיות וברוחניות.
סדרות בנושא העמק דבר על הפרשה
סדרה בנושא העמק דבר על הפרשה
העמק דבר פרשת וזאת הברכה - חלק ב'
שני סוגי תומכי לומדי תורה, אחד שמרגיש זכות לעצמו להחזיק לומדי תורה, ואחד שמחזיק בפועל כדי שלא תפסיק התורה בעולם אך לא רואה לעצמו שום זכות ומעלה בכך וההבדל שבינהם. באורו של הנצי"ב לפסוקים שבתהילים (מזמור ח)"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם", שיונקים ועוללים הנם משל לשני סוגי לומדי תורה האחד שלומד בלי שום דאגות כלל כבבית הוריו, והשני לומד ע"י כך שאחרים מפרנסים אותו. כח התורה מגן על עמ"י מפני שני סוגי אויבים האחד שחושבים עלינו רע בלב, והשני שמחפשים עלילות כיצד לפגוע בעמ"י. שני סוגי הנהגת הקב"ה בעוה"ז: אחד בדרך הטבע, ואחד למעלה מן הטבע. ובני אדם הדבקים ברבש"ע הקב"ה מתנהג עמם למעלה מן הטבע. בימי יהושע הקב"ה התנהג עם בנ"י בהשגחה שהנה למעלה מן הטבע אע"פ שלא היו במדרגה, כדי להצילם וכבוש לפניהם את א"י, וכן בכל דור אם יש צורך בנס אזי רבש"ע מנהיג את עמ"י למעלה מן הטבע אע"פ שאינם ראויים לכך.
העמק דבר פרשת וזאת הברכה - חלק א'
ברכת משה רבנו הנה הברכה הכי גדולה מכל הברכות שהתברכו בנ"י. מהי הסיבה שהתורה ראתה לנכון לציין שברכת משה היתה קודם פטירתו. בשעת מתן תורה בנ"י קבלו את מידת גמ"ח ומידת העבודה שהיתה לפני"כ אצל בני עשיו וישמעאל. מעלה נוספת שזכו אליה בנ"י בשעת קבלת התורה היא שמאז נתינת התורה כח העולם מתברך בשביל בנ"י. ע"י כח הפלפול יוצאים דברי הלכה נוספים. שני דברים שבהם תכלית בנ"י שונה מתכלית הגויים.א: הגויים רק הפרושים משיגים את האלוקים, ואילו בנ"י כולם גם ההמון הפשוט משיג את רבש"ע. ב: הצפי מהגויים הנו רק לדעת שהקב"ה מנהיג את העוה"ז, ואילו בנ"י ע"פ מעשיהם מתברך העולם בין לטוב ובין למוטב. חביבות ישראל מתגלה ע"י חלק הפלפול שניתן לבנ"י. חידושו של הנצי"ב בביאורו את הגמרא שגוי שעוסק בתורה חייב מיתה, היינו דווקא אם עוסק בחלק הפלפול אבל אם סתם לומד פסוקים אינו חיב מיתה. כח העיון של ת"ח מגיע לכול עמ"י. גם מחזיקי התורה זוכים בחלק שווה כלומדי התורה.
העמק דבר פרשת האזינו
באורו של הנצי"ב לדברי רבי אליעזר שאמר לתלמידיו מנעו בניכם מו ההגיון, שקודם כל צריך האדם ללמוד תלמוד בעיון ורק לאמח"כ לעיין ולדקדק במקרא. רעיון נוסף של הנצי"ב שקודם כל צריך האדם לעמול בתורה- בהלכה ובתלמוד ורק ולאחמ"כ לפנות ללמוד חכמות נוספות, ואם ינהג כן כל לימודו ישתמר בידו. היכן רמוז בפרשתנו תשובה לכופרים בהשגחת ד' בעוה"ז גם מעשי ד' שנראים בעיני בני אדם כהרס וכחורבן, באמת כולם לטובת האדם וכדי להשלימו. הקב"ה ברא את כל העולם, ולמעשי בני האדם יש השפעה בעוה"ז בין לטוב ובין לרע ח"ו. חנה בתפילתה פורכת את שלושת הטענות של הכופרים בהשגחת ד' ית' בעוה"ז. הסברו של ר'חיים שמואלביץ' לסיבה שבעקבותה נפטרו לפנינה כל ילדיה הרי היא התכוונה לש"ש לדרבן את חנה להתפלל לקב"ה שיתן לה ילדים.
העמק דבר פרשת כי תבוא חלק א'
שני ביאורים למילה"ראשית", ע"י הבאת הביכורים מתברכים פרות שבעת המינים,ישובו של הנצי"ב לקושיית הרמב"ן על רש"י כיצד חשיבות הכה"ג שייכת למצוות הבאת הביכורים, באורו של הנצי"ב לשאלה כיצד שייכת ירידת יעקב אבינו למצריים לכך שלבן הארמי בקש לאבד את יעקוב הרי נגזרה חובת גלות ללא קשר למעשיו של לבן? באור הנצי"ב למילים "ויגר שם במתי מעט" שהנם שבח לקב"ה. שאלת הנצי"ב כיצד המילה "גוי" שייכת לישראל במצריים ע"פ באורו בכ"מ שגוי זהו עם עם ממלכה וארץ? ותשובתו. היכן רמוז בפרשתנו שהמצרים עשו את עמ"י לרעים? באורו של הנצי"ב למילים "ויענונו" ו ויתנו עלינו עבודה קשה" הסברו של הראב"ע שכאשר כתוב המעשר בהיא הידיעה הנו מעשר עני,. שאלת הנצי"ב מדוע דווקא מעשר עני נקרא סתם מעשר ותשובתו. ביעור מעשרות נוהג בע"פ של השנה השלישית שואל הנצי"ב מדוע הביעור נוהג דווקא בע"פ ולא בסוכות ותשובתו.
העמק דבר פרשת כי תצא
המשנה במסכת חולין לומדת שמצוות שילוח הקן הנה דווקא אם אדם מצא קן ציפור עם ביצים ואין מצווה לטרוח ולחפש, אבל אם הזדמן חייב אפילו לטרוח ולעלות לאילן. הנצי"ב מבאר שישנה מחלוקת בין הבריתות, וכן בפסיקת ההלכה בין הרי"ף לרא"ש האם יש מצווה לחפש את מצוות שילוח הקן או שזו מצווה רק אם הזדמנה. באורו של הנצי"ב לטעם המצווה מדוע צריך לשלח את האם? שאלת הנצי"ב מדוע במצוות כיבוד הורים התורה נקטה קודם למען יאריכון ימיך ואח"כ למען יטב לך לעומת מצוות שילוח הקן ששם נקטה התורה בהיפך? תשובתו וחידושו של הנצי"ב שבכיבוד הורים מדובר על שכר גשמי ואילו בשילוח הקן מדובר על שכר רוחני והשינוי הנ"ל הוא הסמך לדרשת חז"ל במסכת קידושין שמדובר על עולם הנשמות ועלם התחיה. באורו של הנצי"ב לסיבת השינוי בין מצוות כיבוד הורים ששם מובטח שכר גשמי ואילו בשילוח הקן מובטח שכר רוחני.
העמק דבר פרשת דברים חלק ב'
חידושו של הנצי"ב שבערבות מואב משה רבנו נתן לבנ"י את אופן הלימוד בצורת כח הפילפול, וע"ז אמרו חז"ל "ששלשו בערבות מואב" ומהו כח הפילפול חקירת דיני התורה שבע"פ היכן הם רמוזים בתורה שבכתב. הסברו שלהנצי"ב שדרך הלימוד הזו ניתנה דווקא בערבות מואב בעטיו של חטא המרגלים מכיון שנגזרה גזירת גלות על עמ"י, והדבר היחיד המחזיקנו בגלותנו הנה התורה הקדושה, לכן בנ"י כעת מוכרחים לקבל את עולה של תורה בזו הדרך כדי שלא יאבדו בגלותם. וזה מ"ש מלאכי "זכרו תורת משה עבדי.. על כל ישראל חוקים ומשפטים". שאלתו של הנצי"ב מדוע דוווקא מלאכי מזהיר על זאת את בנ"י? ותשובתו שדווקא בימי בית שני שבנ"י חזרו לארצם והייתה הוו"א לחשוב שיסמכו רק על אור ביהמ"ק ולא ירבו תורת החקירה, וע"כ בא עזרא( הוא מלאכי) והורה לבנ"י שבית שני הנו רק הכנה ופסק זמן לגלותנו השנייה ולכןתרבו תורה ותלמידים. הנצי"ב ממשיל את אפן ריבוי וצמצום התורה לאורך ההסטוריה בעמ"י לעץ עם שורשים וענפים.
העמק דבר פרשת דברים חלק א'
פתיחה לספר "משנה תורה והסברם של התוס' בגיטין, הרמב"ן אצלנו והנצי"ב מהו הטעם אשר זה הספר נקרא בשם "משנה תורה". חידושו של הנצי"ב ש"מי שיעיין בזה הספר כפי כוחו ימצא דרך ישר להלוך נכו תמיד ואור זה הספר יהי נר לרגליו"! ביאור הנצי"ב לאילו דברים מתיחסים המילים "אלה הדברים". המקומות המוזכרים בפסוק הראשון הנם מקומות בעבר הירדן שבהם הקהיל משב רבנו את בנ"י בהיותם בעבר הירדן. הסברו של הנצי"ב לשאלה מהו הקשר של הפסוק השני והשלישי שבפרשתנו לתוכן דברי משה רבנו? "ככל אשר ציווה ד' אותו אליהם" שואל הנצי"ב לכאורה המילים "אותו אליהם" מיותרות? ב: מהו ביאור המילים "אשר ציווה? תשובתו של הנצי"ב לשאלה השנייה שבאור המילים "אשר ציווה" הנם דברים אשר נמסרו למשה רבנו בע"פ וכן קבלות ( הלכה למשה מסיני) אשר נמסר למשה רבנו, ובעבר הירדן משה רבנו נהג הטובת עין ולמיד זאת את בנ"י.
העמק דבר פרשת מטות - מסעי
מהו ההבדל בין מקנה בני ראובן למקנה בני גד? להיכן באו בני ראובן וגד? חידושו של הנצי"ב שבני גד וראובן בקשו שתי בקשות ורק אחת מהם התמששה בפועל. תשובת משה רבנו לבני גד וראובן משני צדדים א: זו עוולה כנגד בנ"י שיצטרכו לכבוש את א"י ואתם תהיו פטורים מכך. ב: הנכם מכניסים מורך בלבבות בנ"י שיחשבו שהסיבה האמיתית שאינכם חפצים להכנס לארץ הנה מכיון שאינכם חפצים בהשגחת ד' עליכם באופן מיוחד! ההבדל בתאור הסיפור בין פרשת שלח לבין פרשתנו , שכאן משה רבנו סיפר לפי האמת. הסברו של הנצי"ב לביטוי "מלאו אחרי ד' " ובמה שונה מן הביטוי "כי לא מלאו אחרי" ע"פ מדרש רבה בפרשת ויחי. חידושו של הנצי"ב שהיו שתי שבועות של ד' ית' בחטא המרגלים ומשה חשש רק מפני השנייה.
העמק דבר פרשת חוקת חלק ב'
הסבר הרמב"ם ב"מורה נבוכים" לחטאו של משה רבנו. חידושו של הנצי"ב שחטא משה רבנו היה בכך שלא הצליח להעביר לבנ"י את המסר מהי הדרך הראויה לעשות בזמן עצירת גשמים בא"י. באורו של הנצי"ב מדוע היה צורך להכות את הסלע פעמיים. הסברו של הנצי"ב שאע"פ שאהרון לא כעס, מ"מ נתרשלו ידיו ולא עשה מה שהיה צריך לעשות. דיוקו של הנצי"ב שהעונש על משה ואהרון לא היה שימותו במדבר, אלא שלא יכיניסו את בנ"י לא"י מידה כנגד מידה, מכיון שלא הראו לבנ"י את הדרך להתנהגות בא"י בזמן עצירת גשמים, וכן משה רבנו שינה מציווי ד' יתברך. באורו של הנצי"ב מדוע דווקא חטא מי מריבה גרם ל קידוש ד' . שאלתו של הנצי"ב א: מדוע צריך להזכיר מהיכן משה שולח מלאכים למלך אדום? ב: מדוע לא כתוב "וישלח משה מקדש מלאכים"? שתי תשובות לדבר?: א: לפי הפשט משה רבנו לא רוצה להכניס יהודים לסכנה, והוא יודע את יחסי הגויים אלינו. כפי שמצינו ביחסו של חנון מלך בני עמון אל שליחי דוד. ב: מכיוון שמשה רבנו ידע שמלך אדום לא יסכים, וזהו גם ציווי ד', לכן שלח שליחים גויים שישימו לב רק לתוכן העדות ולא יראו את פחד אנשי אדום מבנ"י.
העמק דבר פרשת חוקת חלק א'
ביאורו של הנצי"ב איזה מטה משה רבנו לוקח ב"מי מריבה", ומה הצורך בלקיחת המטה? הערת הנצי"ב שמשה רבנו הקהיל את העדה לא ע"י החצוצרות. באורו של הנצי"ב שרצון ד' היה שמשה רבנו ואהרון הכהן יקהילו את בנ"י וילמדו אותם כיצד להתנהג בשעת עצירת גשמים בא"י, כמבואר במסכת תענית וע"י כך יחזור הסלע לתת את מימיו כבתחילה. שאלות הנצי"ב מהי סיבת השינוי בפסוקים שבתחילה הפסוק מדבר בלשון רבים ("ודברתם") ובסוף בלשון יחיד(והוצאת). ותשובתו. חידושו של הנצי"ב שהמטה היה מונח בקה"ק. ולפי"ז המילים"כאשר צווהו" נסובות על ציווי ד' לשים את המטה בקודש הקודשים! חידושו של הנצי"ב שמשה רבנו ואהרון הקהילו עם רב מבנ"י למען הקים את דבר ד', ופניהם היו אל הסלע מכיוון ששם היתה השראת שכינה.
העמק דבר פרשת קורח חלק א'
חידושו של הנצי"ב שכאשר קרח, דתן ואבירם, ומאתיים וחמישים איש חלקו על משה ואהרון הם אינם באים מאותה מחשבה, דתן ואבירם חיפשו את המחלוקת, קרח חיפש שררה וכבוד ומאתיים וחמשיםאיש היו אוהבי ה' באמת ורצו לעבוד את הקב"ה ע"י הקרבת הקטורת. באורו של הנצי"ב מדוע נסמכה פרשת קרח לפרשת ציצית? באורו של הנצי"ב לשאלה מדוע כתוב "ויקח קרח" בלשון יחיד ולא בלשון רבים?
העמק דבר פרשת שלח-לך חלק ב'
הנצי"ב מבאר שמשה רבנו שולח את המרגלים לשתי מטרות 1לבדוק את אנשי החייל ו2 לראות את טוב הארץ. באורו של הנצי"ב למילים "במחנים או במבצרים" ומחלוקתו על רש"י בכך. רחוב לבוא חמת הנה הקצה הצפןני של א"י. חידושו של הנצי"ב שהמרגלים חילקו את כל א"י בצורה כזאת שכל שני אנשים ריגלו חלק מ א"י. באור הנצי"ב לשאלה לאיזה צורך ציינה התורה את העובדות שכלב בא לתוך העיר חברון, ושחברון קדמה בשבע שנים לצוען מצריים? מי קרא למקום נחל אשכול? באור הנצי"ב שהמרגלים התקבצו קודם למקום אחד ורק משם חזרו למשה ואהרון. המרגלים ספרו קודם לכל בנ"י ורק אח"כ למשה ואהרון. באור הנצי"ב שתחילת הוצאת הדיבה היתה בכך שהמרגלים אמרו "אשר שלחתנו" ולא, ארץ אשר הקב"ה נותן לנו.
העמק דבר פרשת שלח-לך חלק א'
שאלתו של הנצי"ב מדוע דווקא כאן בנ"י מבקשים לשלוח מרגלים ולא בהר סיני? ותשובתו ב2 מהלכים שונים. מהו ההבדל בין המילה ריגול לבין המילה לתור. "כל נשיא בהם" במה היו גדולים? הסברו של הנצי"ב לשאלה ע"פ מה נמנו המרגלים בפרשתנו. ומחלוקתו עם הרמב"ן בכך. מדוע שבט יוסף נכלל כולו על שבט מנשה ולא על שבט אפריים? דברי רש"י מדוע משה קורא ליהושוע יהושוע, וקושיית הנצי"ב על כך שאם משה יודע שהמרגלים ירשיעו מדוע שולחם? תשובת הנצי"ב (הנצי"ב חולק על רש"י בבאורו).
העמק דבר פרשת נשא
ההבדל בלשון הנזירות בין אדם שנודר נזירות רגילה(30 יום) לבין אדם שנדר נזירות יותר מ30 יום. היכן רמוז הדין שאסור לנזיר להתקרב לכרם בפרשתנו? כאשר אדם נוזר רק מאיסור מסוים ולא מכל איסורי הנזיר האם הנזירות חלה? מה הדין כאשר נזיר נטמא בתוך ימי נזירותו האם לאחר מכן יכול להמשיך את הספירה או שצריך להתחיל מהתחלה? והיכן רמוז החילוק בין נזיר סתם לבין נזיר 50 יום (לדוג') בפרשה?
העמק דבר פרשת בהר- בחוקותי חלק ב'
חידוש הנצי"ב שהשכר על שמירת המצוות הנו טבעי ולא כגמול, השכר והעונש אינן יוצאים מהקב"ה אלא הנם תוצאות מעשי האדם! תשובה הנה כרפואה ולא מחילה על העבירות. יהודי שמקיים את המצוות מקבל שכר גם על כך שמקיים את העולם מלבד על קיום עצם המצווה לעומת גוי שמקיים שכר על קיום המצווה בלבד. הסברו של הנצי"ב כיצד כ"ז קשור לפרשת בחוקותי?
העמק דבר פרשת בהר- בחוקותי חלק א'
באורו של הנצי"ב למילים חוקות ומשפטים, ושמירה ועשייה כאשר החוקים כתובים בתחילת הפסוק. שאלת הנצי"ב מדוע התורה טרחה להזכיר באופן מיוחד את שמירת התורה בתוך פרשת השמיטה והיובל? ותשובתו. הסבר הנצי"ב לשאלה "מה נאכל בשנת השמיטה? חידושו של הנצי"ב שהסבר הפסוק "וכי תאמרו בשנה ה7 מה נאכל בשנה השמינית הן לא נזרע ב7 וא"כ לא נאסןף בשנה ה8?
העמק דבר פרשת אחרי מות- קדושים
פרשת "שחוטי-חוץ": לשיטת רש"י : הפרשה מדברת על קרבנות. הערת הרמב"ן על רש"י שכ"ז דווקא לשיטת ר"ע שהיה מותר לאכול בשר סתם ככה. הרמב"ם חולק וסובר שהפרשה מדברת לכו"ע (ר"ע ורבי ישמעל). דיוקו של הנצי"ב מסדר הפסוק "וזבחו זבחי שלמים ל ה' אותם" שבמדבר ציווה הקב"ה את בנ"י שאם יש להם רצון לאכול בשר אזי יכולים לאוכלו רק בתור קרבן, לעומת א"י ששם אם אדם רצה לאכול בשר ,יכללשוחטו במקומו ולא היה צריך להביאו לביהמ"ק.
העמק דבר פרשת תזריע - מצורע
ביאורו של הנצי"ב לסדר הפסוק "אדם כי יהיה שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת שהפסוק מדבר דווקא על ת"ח בא"י.(ששם יש שילוח מחנות וכל שאר דיני המצורע). מחלוקת רש"י וה"שאילתות" בביאור סוגי הצרעת (שאת ובהרת),קושיות הנצי"ב על דעת רש"י. שאלת הנצי"ב שלכאורה המילים "וראהו הכהן" בסןף פס' ג הנם מיותרות ותירוצו. ע"פ התירוץ הנצי"ב לומד עקרון מוסרי.
העמק דבר פרשת ויקהל - פקודי
חידושו של הנצי"ב שבצלאל התחיל כל מלאכה ע"ד למוסרה לאחרים. (ואין בכך בעיה של "המתחיל במצווה אומרים לו גמור) חידושו של הנצי"ב שבמחשבה כיצד לעשות הצטיין בצלאל ובעשייה בצלאל ואהליאב היו שווים. באור המילים הבאות: "חכמת לב", עשי כל מלאכה", "וחשבי מחשבות". באורו של הנצי"ב למילים "חכם לב". באור המילים "לכל אשר ציווה ה' ". "אשר נתן ה' חכמה בלבו" לפי באור המילים "חכם לב" שואל הנצי"ב כיצד הקב"ה נתן חכמה בליבם הרי "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"? תירוץ הנצי"ב לשאלה. " ויצו משה ויעבירו קול ...איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה.... ויכלא העם מהביא" שואל הנצי"ב מדוע התורה השתמשה בתחילה בלשון מלאכה ובסוך בלשון הבאה? באורו של הנצי"ב ללימוד הגמרא מן הפסוק הנ"ל את מלאכת הוצאה. והסברת פשט הפסוק שהפסוק מחולק ל2 חלקים 1- שמשה רבנו ציווה את האומנים שלא יעשו עוד מלאכה ע"ש כוונת קדושה. 2- וממילא "ויכלא העם מהביא".
העמק דבר פרשת כי תשא
דברי הגאון שהלוחות השניות נכבדות מן הלוחות הראשונות. חידושו של הנצי"ב ש"בזכות" חטא העגל עמ"י זכה לקבל את כח הפלפול, וזה מה שהחזיק את בני ישראל בגלותם. ישובו של הנצי"ב לסתירה בחן הפסוק שלנו לבין פסוק כ"ז שאצלנו משמע שהקב"ה כתב על הלוחות, ואילו בפס' כ"ז נאמר "כתב לך" משמע שמשה כתב. דימויו של הנצי"ב את ההבדל בין הלוחות להבדל שבין התלמוד הבבלי ל"ירושלמי". חידושו של הנצי"ב שהשנויים שנכתבו בלוחות השניות, אלמלא ניתנו לוחות שניות היו באים לבנ"י בקבלה דרך משה רבנו.
העמק דבר פרשת תרומה חלק ב'
באורו של הנצי"ב לסיבת השינוי מדוע בארון ובמזבח החיצון מוזכרת הבאת הבדים ואילו בשולחן ובמזבח החיצון לא מוזכר. חידושו של הנצי"ב שהבדים צריכים להיות בולטים מ2 צידי הארון בצורה שווה. מדוע כתוב "ועשית שניים כרובים זהב" לכאורה היה צריך לכתוב ועשית כרובים זהב? שני בעלי אומנות עשו את הכרובים כל כרוב בקצה 1 של הכפורת.( במרחק של 3 אצבעות מן הכפורת). הכרובים סוככים על הכפורת לרמז שהקב"ה וישראל מסתכלים ומגינים על התורה.
העמק דבר פרשת תרומה חלק א'
באורו של הנצי"ב היכן היה מונח זר הזהב שהיה מסביב לארון. יציקת טבעות הארון הייתה לשם הארון, מחלוקת הרמב"ן ורש"י היכן היו מונחות הטבעות, קושיות הנצי"ב על הרמב"ן. מחלוקת רש"י ורמב"ן מול ה"אבן עזרא" כמה טבעות היו לארון , באורו של הנצי"ב ע"פ הפשט שהיו 4 טבעות בשליש העליון לשאת את הארון ועוד 4 טבעות למעלה יותר לכבוד. ובאורו של הנצ"יב לפי דברי חז"ל שהיו רק4 טבעות.
העמק דבר פרשת משפטים
באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.
העמק דבר פרשת יתרו חלק ב'
יתרו מייעץ למשה רבנו למנות דיינים ואפילו אם אינם ת"ח, באור המילים "אנשי חייל" , "יראי אלוהים", (דווקא אם הם מהמון העם), "אנשי אמת" ו"שנאי בצע". חידושו של הנצי"ב שמשה ימנה רק "שרי אלפים" וידאג שהם ימנו כ"א את השרים שמתחתיהם. מעצת יתרו יצאו 3 דברים שיש בהם תועלת. חידושו של הנצי"ב שמשה רבנו לא הקשיב ליתרו באופן המלא ל עצתו אלא רק בחלקו, ובעסק הדיינים מינה מתלמידיו ,ובדק רק אם הם "אנשי חייל" כי כל שאר המעלות מכיוון שהם תלמידי משה רבנו אין צורך לבדוק. מהו סיבת השינוי שבעצת יתרו כתוב "הדבר הגדול" ובביצוע כתוב "הדבר הקשה"? חידושו של הנצי"ב שבמקרה שהדיינים הלכו לשאול את פיו הודיע להם מה הדין והם פסקו בעצמם.
העמק דבר פרשת יתרו חלק א'
"ויהי ממחרת וישב משה לשפוט העם" באורו של הנצי"ב לשאלה ממחרת איזה ארוע הפרשה מתרחשת, ע"פ דרך הפשט. יתרו שואל את משה רבנו 2 שאלות 1מדוע אינו מושיב עמו עוזרים לעזרו? 2 מדוע "כל העם ניצב עליך" הרי לא כולם באים בעקבות סכסוך? תשובת משה רבנו שיש לו 3 תפקידים: 1- לבקש שיתפלל בעבורם על חוליהם. 2 - דיין. 3- מלמד תורה (ולכן כולם עומדים). חידושו של הנצי"ב שגם מצוות שמובנות ע"פ השכל האנושי יש בם פרטים שאינם אלא חוקים. תשובת יתרו כתגובה לדברי משה רבנו שהצורה שבה מתנהלים הדברים כעת פוגעת גם בדברים שרק משה רבנו יכול לעשות לבדו, ולכן הוא צריך למנות עוזרים לדברים שאין הכרח שמשה יעשם,(דיין) ובדברים שרק משה רבנו יכול לעשותם יתרו הוסיף לו עומס. (שלא רק יהא שליח מרבש"ע לעמ"י ללמדם תורה ,אלא גם יעביר את בקשות עמ"י לקב"ה, ובלימוד תורה ילמדם גם דרך ארץ ולא רק את מצוות ה')
העמק דבר פרשת תצווה חלק ב'
באורו של הנצי"ב לסיבת השינויים שיש בין פרשתנו ( לעניין קרבן התמיד) לבין פרשת פנחס. תכלית הבאת הקרבנות במדבר ובא"י שונה זו מזו. חידושו של הנצי"ב שהיה מפגש תמידי של הקב"ה עם בנ"י במשכן, ובנ"י הובטחו על כך בפרשתנו. . השינויים שהיו בהשראת השכינה בין המשכן לבין המקדש. במה באה לידי ביטוי הפרישה של אוהל מועד והמזבח. הבטחה נוספת שבנ"י מלבד עצם היותם בנים לרבש"ע, גם ידעו על כך שנקראו בנים לרבש"ע. באור המילים "לשכני בתכם" הקב"ה מבטיח שינהיג את המון עמ"י בדרך הטבע ובהשגחה נסתרת , ואת הצדיקים בהשגחה גלויה. ביאורו של הנצי"ב לשאלה מדוע הציווי על עשיית מזבח הקטורת מוזכר בפרשתנו ולא בפרשת תרומה ביחד עם כל הכלים?
העמק דבר פרשת תצווה חלק א'
2 השאלות של הנצי"ב: 1- מדוע דווקא בפרשה הזו מוזכר שמשה רבנו צריך לצוות את בנ"י? 2- מדוע הציווי על הכנת השמן למנורה אינו מובא לאחר הציווי על המנורה? הבאת ישוב הרמב"ן לשאלות הנ"ל ודחייתו. חידושו של הנצי"ב שלאהרון הכהן ניתן כוח ההוראה כמ"ש "ולהורות את בנ"י", ולמשה רבנו ניתן כח הפלפול שהנו יותר גדול. תירוץ הנצי"ב לשאלותיו. חידושו של הנצי"ב שהשמן צריך להעשות מלכתחילה לצורך המאור. הציווי לבני ישראל אינו להדלקת המנורה בפעם הראשונה, מכיוון שלה כבר הביאו הנשיאים.
העמק דבר פרשת בשלח חלק ב'
באורו של הנצי"ב למילים " לקול ה " "והישר בעיניו תעשה". והאזנת למצוותיו -אלו סייגים מלשון אזנים. הלימוד ממרה ומאילים שדרכה של תורה: בתחילה פת במלח תאכל, אך האיש הזוכה למעלת התורה זוכה בסוף להתפרנס ברווח ובכבוד. המן ניתן באלוש וז"ש הכתוב "בין אילים ובין סיני". באורו של הנצי"ב מה הגורם להבדל בתלונות בין מרה לבין אלוש, שבמרה התלוננו רק חלק מן העם ורק על משה רבנו, לביו אלוש שהתלוננו כל עמ"י וגם על אהרון.
העמק דבר פרשת בשלח חלק א'
מדוע התורה מזכירה את מרים בשירת הים רק בתור אחות אהרון ולא בתור אחות משה? חידוש הנצי"ב שגם הנשים שרו שיר אחרי קריעת י"ס, אך לא הוזכר בתורה מכיוון שלא היה ברוח הקודש. מדוע משה רבנו נצרך להסיע את עמ"י מים סוף? חידושו של הנצי"ב שעמ"י לא התלונן במרה על חסרון המים. ורק לאחר שרצו לשתות מים לתענוג אזי חלק מו העם התלוננו על העתיד התרופה לחסרון מתיקות המים היתה קיימת כבר אל משה רבנו לא ראה אותה. מדוע נסמך פתרון מרירות המים לכך שהקב"ה שם לעמ"י חוק ומשפט ונסהו?
העמק דבר פרשת בא חלק ב'
באור המילים "בכור פרעה" ו"בכור השפחה", לבכור יש כח רוחני יותר חזק נאשר לאדם שאנו בכור, הקושי בפסוק "והייתה צעקה גדולה במצריים אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" שערבב לשון זכר ולשון נקבה, ישוב הנצי"ב לשאלה הזו. הסבר הנצי"ב שלעמ"י יש מעלה כ"כ גדולה לעמת הגויים, שגם אנשים שמצד עצמם לא היו ראויים לצאת ממצריים, נצלו בכדי שיהיו צוותא( מלשון חברה) לצדיקים. והנקודה הזאת באה לידי ביטוי בכך שהכלבים שתקו בזמן מכת בכורות. חידושו של הנצי"ב שרק החשובים בעמ"י נצטוו לא לצאת מבתיהם ולא כל העם , החידוש הזה נובע מן הגמרא בזבחים שדרשה, שמשה רבנו אמר לפרעה "וירדו כל עבדיך" ולא פרעה בעצמו מפני כבוד המלכות. הנצי"ב חוזר לפרש לפי הפשט שכל גדולי המדינה יתחננו לפני משה רבנו שיצאו כבר ממצריים, הסבר הנצי"ב על מה באה חורי האף של משה רבנו ולפי"ז ביאור מה הקשר בי הפרשה הזו לבין הפרשה הבאה הסמוכה אליה. ( פרשה הכוונה הקטע הבא בפרשתנו)
העמק דבר פרשת בא חלק א'
באור המילה "כלה" , פרעה יכנע לחלוטין מפני ה" אחר מכת בכורות,. חידוש הנצי"ב שהבקשה שעמ"י ישאיל מהמצרים כלי כסף וכלי זהב צריכה להישאר בשקט. מהי הסיבה לכך שבפרשתנו לא הוזכרו "שמלות" ואילו בפרשת שמות כן הוזכרו "שמלות? שאלה נוספת מהו הסיבה לשינוי שכאו הוזכרו הגברים ואילו בפרשת שמות לא הוזכרו הגברים? שאלה3 מדוע כאן הוזכרה "רעותה" ואילו בפרשת שמות הוזכר " שכנתה וגרת ביתה"? משה רבנו אהוב ומכובד בעיני עבדי פרעה והעם המצרי, ההודעה שהולכת להיות מכת בכורות לא נאמרה סמוך לביצוע, מי יצא להכות בכורי מצריים הקב"ה או המשחית? ישוב הסתירה בפסוקים בהקשר הנ"ל!
העמק דבר פרשת וארא חלק ב'
ביאור הנצי"ב ל4 לשונות גאולה שהן היו 4 שלבים הגאלת עמ"י. 1. במכת ערוב (והוצאתי) 2. במכת ברד(והצלתי)עמ"י הפסיקו לעבוד לחלוטין, 3. במכת בכורות ו4. במתן תורה. מדוע דווקא 4 כוסות ולא בשר או פת ? (שאלת ה"מרדכי") מדוע התורה הזכירה כאן רק "בזרוע נטויה ולא גם ב"יד חזקה" ביאור המדרש בשלח, כוס החמישית כנגד" וידעתם כי אני ה" ולכן הנה רק רשות מכיוון שלא כל עמ"י זוכה למדרגה הזו. חידוש הנצי"ב למילים בהגדת פסח" וכל המרבה לספר בייאת מצרים הרי"ז משובח" שאם אדם מרבה לספר ביציאת מצריים זה מראה על כך שהאדם הזה משובח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
