- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- זרעונים
זרעונים – הרב הראל כהן
כתבות בנושא זרעונים – הרב הראל כהן
ספרים רבותי!
ספרי הוצאת מאבני המקום להזמנה באתר
זרע אדם וזרע בהמה
הרב קוק מסביר שבתהליך הגאולה יש שני צדדים - "זרע אדם" האחראי על הצד הרוחני ו"זרע בהמה" האחראי על הצד המעשי. צפו ברב זלמן מלמד המבאר בשיעורו כיצד רק על ידי שילוב הצדדים תופיע הגאולה בשלמות.
איך מתחילים ללמוד את כתבי הרב?
הרב אוריאל טויטו מתווה דרך מסודרת כיצד להתחיל ללמוד את כתבי הרב קוק, והרב זלמן מלמד משיב על שאלה האם ניתן להתחיל ללמוד את כתבי הרב בגיל צעיר.
ההבדל בין ברסלב לרב קוק
מה ההבדל בין דרכה של חסידות ברסלב לבין השקפתו של הרב קוק? האם יש הבדל גדול? הרב ש. י. וייצן בתשובתו מבאר מה עניינה של כל אחת מהדרכים האלו.
סדרה בנושא זרעונים – הרב הראל כהן
הקריאה לעבודת ה' האמיתית
זרעונים, ערך התחיה, עמ' קלז
הבריאה כולה משתוקקת לדבר ה'. אומות העולם אמנם ניסו לייצר דתות של עבודת האלוקים - אך מתוך המקום הרוחני הנמוך שלהם, וכך יצאו דתות חשוכות ומעוותות. תפקידו של עם ישראל, שהוא עם ה' - לקרוא בשם ה', כך שעבודת ה' תהיה מלאה חיים וחופש אמיתי, כפי שעבודת ה' צריכה להיות באמת. כך עשה אבינו הראשון - אברהם.
הלאומיות ודרך ה' - בתהליך התחייה של עם ישראל
זרעונים, ערך התחיה, עמ' קלו - קלז
תהליך השיבה לארץ וההתבססות בה - אינו מנותק מהרעיון הרוחני, מהשאיפות הגדולות של עם ישראל. התחלנו את התהליך של הגאולה, באופן המעשי ובאופן הרוחני, ואנו לא רוצים ולא יכולים להפסיק אותו. התכנית של הגאולה היא ארוכת טווח, וכוללת את כל מה שעברנו במהלך ההיסטוריה, וגם את השלב שאנו נמצאים בו עכשיו, עד העתיד הגדול. לכן, אף שאנו נמצאים בתחילת התהליך - אנו מחוזקים ואיתנים בדרכנו. אנו אמנם כמו צמחים קטנים, אך לא צמחים של אזובי קיר, אלא שתילים קטנים של עצי ארז ענקים, שעוד יהפכו ליער אדיר.
'התנגשות' האידאל במציאות - בעולם ובישראל
נשמת הלאומיות וגופה, עמ' קלב - קלג
מה קורה לאידאלים הגדולים, כשהם באים להתממש במציאות? הרי המציאות לא מושלמת, ויש בה צדדים טובים ורעים! הרב מתאר את השבירה שנוצרת בעקבות כך, ואת האופן שבו המצב יוכל להתקן. הרב מתייחס לאידאל של האהבה הלאומית והאנושית בכלל, ועל האידאל הישראלי בפרט - שנהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
פתיחת מאמר 'נשמת הלאומיות וגופה'
נשמת הלאומיות וגופה, עמ' קלב
יש את האידאלים הגדולים, ויש את היישום והביצוע שלהם בפועל בחיי המעשה. ואמנם, חייב להיות פער ביניהם, כדי שהביצוע בפועל ייעשה כראוי. אך מה קורה כשהאידיאלים הגדולים נפרטים למעשים? הם נהיים קטנים, ומוגבלים בתחומי המעשה. ומה שנשאר מהם - זה החזון והמגמה הגדולה, להביא את האידאלים הללו, שפעלו באופן המעשה - בחזרה אל אותו הגודל שלהם, שהיה להם קודם, כשהיו עדיין רעיונות, ללא גבולות המעשה. לפעמים, האידאלים המופשטים הללו לא נהיו קשורים כ"כ בחיי המעשה, ואז בקלות יחסית אפשר להביא אותם אל הגודל המקורי שהיה להם. אך כאשר האידאלים נעשו מעשיים ומוגבלים יותר - אז באה השאיפה אל הגודל המרומם, שלא הצליח לבוא לידי ביטוי ביישום של האידאלים הללו, וגורם לשבירת הגבולות של הסדר המעשי. זהו תהליך, שאמנם צריך להיות בשלבים מדודים, אך זה מה שבסופו של דבר יביא את החיבור השלם - בין עולם המעשה ובין האידאלים הגדולים.
דרך התגובה לאמונות הזרות - העצמת אמונת ישראל
למלחמת הדעות והאמונות, עמ' קלא
אמונת ישראל יודעת שיש בכל דבר ובכל אמונה - ניצוץ אלוקי. אלא, שהרשעה גרמה לעיוות גדול, וזה מה שמושך את הצעירים אל דרכים הפוכות מהיהדות. לכן, הדרך היא - להראות את נקודות האמת שבדברים הללו, וגם כיצד הכל נובע מתורת ה', שהיא המקור להכל. אז ישובו הצעירים אל הדרך.
קנאות משובחת וסובלנות ממארת
זרעונים, למלחמת הדעות והאמונות
היהדות רואה את כל הדעות ונותנת לכולם מקום מתוך הבנה שבכל דעה יש צד של אמת, לעומתה הע"ז מסתכלת בצורה פרטית על האמת וחושבת שהאמת אצלה אך מכיוון שהיא לא בטוחה בה היא מקבלת גם דעות אחרות, סובלנות חיצונית שמגיעה מספקות, והספיקות הם בגלל ההסתכלות הפרטית.
מה עושים כנגד הרוחות הזרות? פתיחת המאמר "למלחמת האמונות והדעות"
זרעונים, פתיחת המאמר "למלחמת האמונות והדעות"
מה עושים כשמגיעות רוחות זרות ופורצות אל עם ישראל? יש המנסים להתנגד ע"י מלחמת חורמה נגדן, וע"י בירור גדרי היהדות. אמנם, אופן תגובה כזה - לא יצליח להחזיר אחורה את מה שהתחיל להתפרץ. יותר מזה, טועים אלו שמנסים להגדיר את היהדות בהגדרות מסוימות. כי אף שאפשר להגדיר את הצד הגלוי שלה - אי אפשר להגדיר את הצד המהותי שלה, כי היא כוללת בתוכה הכל. עם ישראל הוא התמצית של כל האנושות.
הדרך להופיע את האמונה האמיתית
זרעונים, סיום יסורים ממרקים, עמ' קכח - קכט
הכפירה באה לסלק את הצללים, ולהופיע אמונה אמיתית ושלמה. כדי להביא להופעת האמונה - יש צורך להעמיק בה, ולהבין שהקב"ה הוא למעלה מכל הגדרה אנושית. צריך שהצדיקים והחכמים יחזקו את המגמה הזו - של חקר גדולת ה'. וכך - תופיע האמונה השלמה. דוקא כאשר הכפירה משפיעה, וכאמור, סוללת את הדרך לאמונה - צריך להבין את הערך הגדול של המצוות, שבאמצעותם מופיע האור האלוקי. כמו אברים של גוף חי, שנושא בתוכו את הנשמה.
פגיעת הכפירה - ב"אמונה" ולא ב"אידאל האמונה"
זרעונים, יסורים ממרקים, עמ' קכח
אנו בני אדם אנושיים, ואנו חיים ומבינים מושגים אנושיים. מפני כך, גם האמונה שלנו בה' - מבוססת על מושגים אנושיים, שכל מה שאנו מייחסים לה' - זה ע"פ השכל האנושי ותפיסתנו הגשמית. זוהי אמונה אנושית. ובאמת, אמונה כזו נמוכה הרבה מאוד מהאמונה האמיתית - "אידיאל האמונה", שזה הבנה שאין שום הגדרה כלל וכלל להקב"ה, כי אין הגדרה לדבר אינסופי. וכפי שהרב אמר בתחילת המאמר: "עיקר האמונה היא בגדולת שלמות אין סוף. שכל מה שנכנס בתוך הלב - הרי זה ניצוץ בטל לגמרי לגבי מה שראוי להיות משוער, ומה שראוי להיות משוער - אינו עולה כלל בסוג של ביטול לגבי מה שהוא באמת". הכפירה - תופסת דבר מסויים, ומתנגדת אליו, כופרת בו. אין לה אידאל משל עצמה, אלא רק להתנגד. ולכן, הכפירה יכולה לפגוע רק במה שהיא תופסת - ב'אמונה הממשית', אך אין לה שום יכולת לפגוע ב'אידיאל של האמונה', שזה אין סוף. ולכפירה אין אידאל אחר להציב כתחליף.
בירור האמונה ע"י הכפירה - בתקופה של הימים האחרונים
זרעונים, יסורים ממרקים, עמ' קכז -קכח
האמונה הולכת ומתבררת מתקופה לתקופה, וזה נעשה דווקא ע"י הכפירה: בתחילה נראה כאילו האמונה נופלת, אך בהמשך מתגלה, שהכפירה, שכופרת בהגשמת האלוקות - דווקא גמרה בירור אמוני חשוב. בימים האחרונים של תהליך הבירור הזה, תפקיד הכפירה הוא לשבור את הקליפה האחרונה הדקה של הכפירה - לסלק את המחשבה שה"אלוקות" היא - העולם וכל אשר בו. זוהי צמצום והגשמת האלוקות. וההבנה האמיתית, שתפקיד הכפירה הוא להביא אליה, היא - שהאלוקות אינה 'המציאות', אלא משפיעה על המציאות ומנהלת אותה, וממילא - האלוקות היא למעלה מהמציאות.
זיכוך האמונה ורעיון התשובה - דווקא ע"י הכפירה
זרעונים, יסורים ממרקים, עמ' קכז
הכפירה היא שלילית. אמנם, יש לה גם תפקיד חיובי וחשוב: לכפור באמונה הקיימת, שהיא שלילית ומעוותת, בכדי להביא לאמונה חדשה ומתוקנת. הכפירה בכפירה - זהו תהליך של תשובה: אדם אינו נמצא במצב של קיבעון, אלא הוא תמיד מתקדם. התשובה במהותה היא 'חופש' - לא ללכת אחרי ההרגל ולהיות מקובע למצב העכשווי, אלא להיות תמיד במצב של התקדמות ותיקון. אמנם, הכפירה פוגעת גם באמונה הטהורה, אך בסוף היא תביא למצב של אמונה שלמה וטהורה, ולתיקון השלם.
תפקיד הכפירה - לטהר את האמונה
זרעונים, יסורים ממרקים, עמ' קכו -קכז
אמונה מתוך התבוננות בעצם האלוקות - היא ע"ז. והדרך לגרש את אמונה הקלוקלת הזו היא - ע"י כפירה. בעצם, לכפירה יש תפקיד זמני - לבטל ולהסיר את האמונה הזו. ואף שהיא אינה טובה יותר מהאמונה המקולקלת היא באה לשלול את האמונה הזו. ומתוך ההתנגשות של שני ההפכים הללו - נגיע לאמונה הטהורה.
עיקר האמונה - לעומת התפיסה השלילית ב'אלוקות'
זרעונים, יסורים ממרקים, עמ' קכד - קכה
עיקר האמונה - שהקב"ה הוא אינסופי, ולמעלה מכל הגדרה. וכל הגדרה, כשלעצמה - היא כפירה, אלא אם כן מבינים שהיא באה לשבר את האוזן בלבד, ולא להגדיר את מהות ה'אלוקות', שבלתי אפשרי להגדירה. גם בעניינים שבאים רק להסביר את האמונה, ואינם עיקר האמונה - יש מדרגות שונות, ויש צורך להסביר אותם. חוסר הבנה ש"לית מחשבה תפיסא ביה", שזה בא מתוך מיעוט לימוד - מביא לחשוב הרבה ב'מהות' האלוקות - מהי וכיצד להגדירה. זוהי מחשבת עזות, וטפשות איומה, וגורמת לרשעויות רבות ונוראות - כי האדם מגדיר את האלוקות בגובה האנושי שלו, ומתוך כך מייצר לעצמו "הכשר" לכל התאוות האנושיות שלו. מחשבות כאלו גורמות לצרות גם אצל האדם הפרטי. התפיסה הילדותית של האדם את ה'אלוקות' היא כזו, וצריך להזהר לא להשאר בה, אלא להתעלות ממנה.
ה'אמונה המזוככת' באלוקות
זרעונים, יסורים ממרקים, עמ' קכד - קכה
ככל שהאמונה בה' תהיה יותר אמיתית ומזוככת, כך היא תשפיע על כל מהלך החיים ותיישר אותם. אך כיצד מגיעים לאמונה המזוככת? צריך להבין, שהקב"ה הוא אינסופי, "לית מחשבה תפיסא ביה". לכן כל 'הגדרה' שלנו את ה' - זוהי כפירה ואליליות, שהרי היא מעמידה 'גדרות' לאינסוף, ומתחמת אותו להגדרה הזו. זה בעצם להפוך את האינסוף לסופי. מה שאנו חושבים על האלוקות, הוא בטל ולא נחשב כלל ביחס למה שאנו משערים ביחס לאלוקות. וההשערות אלו - הן כלום לגמרי, ואין להן שום יחס כלל - אל הקב"ה עצמו. כך הוא יחסנו גם אל שמות ה' והכינויים - להבין שהם מצביעים על ניצוץ קטן ממה שבכלל אי אפשר להגדיר בשכלנו, והם באים רק לשבר את האוזן.
המצוות פועלות ואינן כ'סמלים'
אורות, זרעונים, מעשי יצירה, עמ' קכג
המצוות פועלות ומשפיעות גם על האדם הפרטי וגם על האומה בכלל. יש למצוות כוח לפעול, והן אינן רק כסמלים וסימנים לרעיונות רוחניים. שיטת מרן הרב בזה- עומדת לעומת שיטתו של הרש"ר הירש שהמצוות כסמלים. הרב עם כל הערכתו לרש"ר הירש, חולק עליו בנושא זה פעמים רבות בכתביו.
תפקיד נשמות התוהו
אורות, זרעונים, הנשמות של עולם התוהו, עמ' קכב - קכג
הנשמות המתגלות בצורה של תוהו - הינן נשמות גבוהות מאוד, עד כדי כך שהן לא באות לידי סיפוקן במה שיש, ושואפות למעלה ממנו. זה מביא את האנשים בעלי הנשמות הללו - לרצות להרוס את כל הקיים. הם ה"רשעים בעלי הפרינציפים", הפושעים להכעיס. נשמות אלו מתגלות במיוחד בתקופת אחרית הימים. האנשים בעלי נשמות ה'תיקון' מפחדים מההרס הזה, אך זהו משום שהם חלשים. ובאמת, תפקידם של אנשי 'נשמות דתוהו' הוא - לנסוך חוזק וגבורה בבעלי נשמות ה'תיקון', ועל ידי כך יגיע העולם לתיקונו.
נשמות של 'תיקון', ונשמות של 'תוהו'
זרעונים, הנשמות של עולם התהו, עמ' קכא - קכב
ישנם 2 סוגי נשמות: נשמות של "תיקון" - כאלו שהולכות בדרך הטוב והיושר, ונשמות של "תוהו" - כאלו שאינן הולכות בדרך זו. "תוהו" פירושו - דבר שעוד לא נגמר התפתחותו, והוא עומד בגולמיותו. נשמות אלו הינן נשמות גבוהות יותר מהנשמות של ה"תיקון", והן לא מסתפקות בדברים המוגבלים שיש בעולם, אלא דורשות הרבה יותר. ומאחר שאינן מוצאות מבוקשן - הן מרגישות 'כלואות' בתוך תנאים המגבילים אותן, וזה מביא אותן לייאוש וכעס, ומתוך כך גם לרשע והרס מה שקיים. נשמות תוססות אלו - באות לידי ביטוי בעזי הפנים שבדור.
סיום "חכם עדיף מנביא" והקדמה ל"הנשמות של עולם התוהו"
אורות, זרעונים, חכם עדיף מנביא, הנשמות של עולם התוהו
מקבילות לדברי הרב במאמר "חכם עדיף מנביא" - שפרטי התורה צריכים להיות מחוברים לכללים, לרעיון הגדול העומד בשורשם, ורק באופן זה הם יקבלו את מלוא משמעותם. וזהו מעין היחס של תורה ונבואה | הקדמה למאמר הבא - "הנשמות של עולם התוהו".
התורה לעומת הנבואה, בזמן הגלות ובאחרית הימים
אורות, זרעונים, חכם עדיף מנביא, עמ' קכא
נבואת משה, שהיתה באספקלריא המאירה, היה בכוחה לכלול גם ההליכה הכללית הדרך ה' ועזיבת החטאים, וגם את הדקדוק שמעשי של המצוות. אמנם, "לא קם נביא עוד בישראל כמשה", ונבואת שאר הנביאים אינה באותה המדרגה, ואין בכוחה לכלול את שני הדברים. ומשום כך, הקשר שלנו עם הקב"ה נעשה בשני צינורות: דרך התורה, ודרך הנבואה. ואת הדקדוק המעשי, שהנבואה לא היתה יכולה לחזק - באה התורה וחזקה, ע"י העמדת תלמידים ושינון פרטי ההלכות. ואמנם במשך הזמן, העיסוק בתורה החל להתגבר על העיסוק בנבואה, ולאחר הסתלקות הנבואה - התחילה דרך עבודת ה' הכללית להופיע פחות ופחות, עד שנעלמה, בגלל העיסוק בפרטים. ואמנם, באחרית הימים הנבואה תחל להופיע שוב, ויווצר מצב של 'רתיעה' מהפרטים. אך זה יביא למצב מתוקן, שהנבואה תכיר בערך של הדקדוק המעשי.
פעולת הנבואה לעומת פעולת המצוות המעשיות
אורות, זרעונים, חכם עדיף מנביא
בתרבות העולמית הכללית ישנם אנשי רוח וחזון, וישנם אנשי מעשה, ואי אפשר לאלו בלא אלו: ללא אנשי מעשה - לא יהיה כלום, וללא אנשי החזון והאידאלים - החיים יהיו יבשים, מבלי מוטיבציה לפעול. ביחס דומה, זוהי הנבואה לעומת ההלכה המעשית המדוקדקת. הנבואה מעצימה את דרך הישר ומוחה כנגד הקלקולים. המצוות המעשיות, לעומת זאת, ע"י קיומן - מופיע הנעם הפנימי שבהן, וכך נמנעים החטאים הגדולים, וע"י עזיבתן - נוצרת הידרדרות. ואין בכח הנבואה לעשות את מה שעושות המצוות המעשיות המדוקדקות.
מנוחת הנפש - בראיית העולם כהופעה אלוקית
אורות, זרעונים, צמאון לא-ל חי, עמ' קכ
אי אפשר לתפוס את הקב"ה עצמו, שהרי 'לית מחשבה תפיסא ביה'. א"כ, כיצד הנשמה תוכל להגיע למנוחה? התשובה היא, ע"י מבט חדש על המציאות לכל פרטיה במבט חדש וכולל - לראות איך שהכל הוא הופעת ה' בעולם. זהו מבט שמחבר את הכל אל מקור החיים, הקב"ה, וזה נותן לנשמה את מנוחתה.
מנוחת הנפש - בקרבת ה', אך כיצד זה אפשרי?
אורות, זרעונים, צמאון לא-ל חי, עמ' קיט-קכ
מנוחת הרוח היא רק בקרבת אלוקים, אולם, כיצד אפשר בכלל להגיע לזה? הרי האלוקים הוא למעלה מכל תפיסתנו! הרב מתאר, שכשהנשמה משתוקקת לאור האלוקי - כל העולם נראה בעיניה כמו בית צר, צינוק, והיא מחפשת מה שהוא מעבר לכוחותיה, וזה גורם גם לרצון להחלש. אמנם, הדרך להפגש עם האלוקות - היא להפגש עם הופעות ה' בעולם. מי שמסתכל בהסתכלות כללית - רואה את הופעת ה' בכל דבר, קטן וגדול. זה נותן מנוחה לנפש. אמנם, לפעמים מופיעה 'הברקה' של השתוקקות אל מה שמעבר, אך זה מצב זמני, ואחריו אנו חוזרים למצב הקודם.
שלוות האדם - רק ע"י קרבת אלוקים
אורות, זרעונים, צמאון לא-ל חי, עמ' קיט
הבסיס האיתן של האדם - זוהי קרבת ה'. כל כוחות חייו של האדם דורשים זאת, ורק כך הם יבואו לידי ביטוי באופן שלם. ללא זה, האדם לא יידע שלוה. גם אם במשך זמן מסוים האדם לא יחפש את קרבת אלוקים, בסופו של דבר רוחו תפרוץ ותדרוש זאת בעוצמה, שתטלטל את האדם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
