ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
היא הייתה הבת הבכורה, ואביה שתלמיד חכם היה, החליט לפעול לאור דרכו של יעקב אבינו, שחצה את ילדיו לשני מחנות, כדי שאם יוכה המחנה האחד, "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
וכך, בהיותה נערה בת 16 בלבד, היא יצאה בגפה מביתה, ונמלטה לארץ אחרת, שעדיין לא נכבשה בידי הצוררים ימח שמם. היא עברה מסע תלאות נורא, ולבסוף נפלה בידי הארורים, שרדה את מחנות וצעדת המוות ונותרה בחיים.
לפני שיצאה מביתה, היא שאלה את אביה – כעת אני נמלטת לארץ מסויימת, אך יתכן ואאלץ לנדוד למקומות נוספים. האם אתה מרשה לי ללכת למקום אחר?
תשובתו של אביה הי"ד, שניתנה ברגע הפרידה הקשה והאיום, כשסכנת מוות מרחפת מעל ראשם, הפכה לה להדרכת חיים. וכך ענה: אם תיאלצי לברוח למקום אחר, תבואי קודם הביתה לקבל את רשותי. אך אם יתאפשר לך לעלות לארץ ישראל, תעלי לשם גם בלי לבקש את רשותי.
בתום המלחמה, היא שבה לביתה וגילתה את הזוועה הנוראה, שכל בני משפחתה נרצחו. אחת מקרובות המשפחה התגוררה בלונדון, והזמינה אותה להצטרף אליה, אולם היא פעלה כהדרכת אביה, וויתרה על מנעמי הגלות, ועלתה ללא קרוב וגואל, וללא סידור כלכלי לארצנו הקדושה.
באותם ימים היא קבלה החלטה נוספת. כששבה לביתה, היא גילתה שגויים מקומיים השתלטו על הבית. למרות זאת, הייתה באפשרותה להיכנס הביתה, ולקחת מעט מחפצי הבית, אך הכמות הייתה מוגבלת, כיוון שהייתה מגבלה על המשקל שהותר לכל נוסע לקחת איתו ארצה.
מכל חפצי הבית, היא בחרה... בש"ס של אביה, בבכרה את המורשת הרוחנית על פני המורשת הגשמית.
כאן בארצנו הקדושה, זכתה סבתי לראות בערוב ימיה למעלה מ- 300 צאצאים, ההולכים ב"ה בדרך ה', ובשמחות משפחתיות הייתה אומרת: "זה הניצחון שלי על הרשעים".
ליד פמוטות השבת שלה היה מונח מגן קטן, שהיא קיבלה מיד ושם, ועליו חרוטות מילות הנבואה של הנביא יחזקאל – "הנה אני פותח את קברותיכם, והעליתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל".
קראנו את המילים הללו בהפטרת שבת חול המועד פסח, כחלק מ'חזון העצמות היבשות'. נבואה זו מהווה לנו קריאת כיוון בימים אלו, עת עם ישראל מעלה את זכר קדושיו הי"ד, הן קדושי השואה והן קדושי המלחמות והטרור בארצנו הקדושה, ובפרט בשנה זו בה נפלו קדושים רבים על קדושת השם העם והארץ.
בסוף הנבואה נאמר במפורש בפסוק שציטטנו לעיל, שמטרת הנבואה היא ללמד את עם ישראל שהוא ישוב מהגלות לארץ ישראל, ויחיה בה מחדש.
בתחילת הנבואה, הנביא (יחזקאל לז) מספר לנו, שה' מראה לו בקעה מלאה עצמות יבשות מאוד. והנה, ה' שואל את הנביא – "בן אדם, התחיינה העצמות האלה?", והנביא עונה לה' – "אתה ידעת!". ואז ה' מצווה לנביא – "הנבא על העצמות האלה...".
נראה, שבדו-שיח זה אומר ה' לנביא, אכן אני הוא המחייה מחדש את עם ישראל, אך עליך ועל בני האדם ליטול חלק בכך. עלינו ליטול חלק ולפעול לתחיית עם ישראל על אדמתו, לכן הוא מצווה על הנביא להנבא.
השלב הבא הוא תוכן הנבואה, שעל הנביא לומר לעצמות, וכאן יש קושיא גדולה. הנביא מצטווה לומר לעצמות רשימת דברים שיקרו להם – "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ונתתי עליכם גידים, והעליתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח וחייתם...".
יש כאן רשימת פריטים – רוח, גידים, בשר, עור, ושוב – רוח. למרבה התמיהה - הרוח מופיעה פעמיים, מדוע?
אך התמיהה גדלה שבעתיים, כשהנביא מספר שבפועל אכן בעקבות הנבואה – העצמות קרמו גידים, בשר ועור, ודווקא הרוח המדוברת לא הגיעה.
בשביל הרוח צריך נבואה נוספת ומיוחדת – "הנבא אל הרוח!", ורק לאחריה מגיעה הרוח. מדוע ולמה? מה קרה לרוח?
נראה שבפעם הראשונה, הרוח הופיעה רק כקריאת כיוון כללית, המלמדת שכל המטרה של בניין הגוף, שבסוף ישרה בו הרוח, ואז יחזרו החיים.
ובאמת, לרוח צריך נבואה מיוחדת, כי שיבת הרוח היא שלב העומד בפני עצמו, שעליו נצטרך אנו בני האדם המצווים לפעול לשיבת ישראל לאדמתו, לעמול בצורה מיוחדת.
והדברים נכונים לימינו, (וסיפורה של סבתי מבטא זאת). זכינו ברוך ה', והעצמות היבשות התאספו זו לזו והעלו גידים ובשר ועור. ה' פתח את הקברים, והעלה את העם לאדמתו, ופה נבנה בניין חומרי מדיני וכלכלי גדול וחזק.
כעת, הגענו לשלב הרוח. זה שלב מיוחד שצריך עמל מיוחד. וה' קורא לכולנו דרך הטבח בבארי ובכפר עזה, דרך כל הפילוגים והמשברים, דרך גבורת הלוחמים הקוראים בקול גדול את הפסוק 'שמע ישראל' טרם כניסתם לקרב –
הינבאו אל הרוח! קראו לה לבוא ולתת חיים בעם! הפיצו את הש"ס של בית אבא בכל מרחבי העם! שובו אלי ואשובה אליכם!
אחרי מות שני בני אהרון התעלינו אל ביאת הכהן לקודש הקודשים!
וודאי גם כעת מתוך כל מיתת הקדושים הי"ד, נתעלה ותבוא בנו הרוח ונחיה, " חיל גדול מאוד מאוד"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














