א - מצוות ארבעת המינים. ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל. ג - רמזים נוספים בארבעת המינים. ד - כללי הפסולים. ה – לולב. ו - נחלקה התיומת. ז - דיני הלולב ושיעורו ודין לולב קנרי. ח – הדס. ט – ערבה. י - אתרוג מורכב ודין הפיטם. יא - חסרון וכתמים. יב - מדיני האתרוג. יג - שאול וגזול. יד - הידור מצווה.
א - זמן המצווה. ב - איגוד המינים. ג - סדר נטילת הלולב וברכתו. ד - צורת הנענועים. ה - היכן מנענעים. ו - נשים וקטנים בלולב. ז - שמירת ארבעת המינים. ח - דין מוקצה בארבעת המינים. ט - מנהג ההקפות במקדש. י - מנהג ההקפות כיום.
במצוות ארבעת המינים רמוז שעיקר הכפרה תלוי בהיותנו חלק מכלל ישראל * היהודים המשולים לאתרוג יש בהם תורה ומעשים טובים, אך לא בשלמות * יהודי הלולב שקדנים בלימוד תורה וממעטים במעשים טובים * צורת הלולב והלכותיו מבטאות את אחדות עם ישראל, ההכרחית ללימוד תורה * ההדס מבטא מעשים טובים המגלים את הקדושה בעולם * בערבה אין טעם או ריח, אבל יש בה עוצמה של צמיחה וחיוניות * מדוע המשילו חכמינו את רחל אמנו ויוסף הצדיק לערבה
בכל המצוות קיימת מצווה לעשותן בהידור, כפי שנלמד מהפסוק "זה אלי ואנווהו" - עשה לפניו טלית נאה, סוכה נאה וכו'. כמובן, גם מצווה שקיומה בלי הידור הריהי מצווה גמורה. בארבעת המינים, מלבד דין הידור הכללי, נוסף פסוק מיוחד "פרי עץ הדר" ממנו למדים דין הידור שהוא לעיכובא. מהו היחס בין שני דיני הידור אלו?
