ההבנה הבסיסית בתוס' רי"ד שהחילוק ביו מצוות בהם שייך דין שליחות לבין מצוות בהם לא שייך דין שליחות הוא תלוי בשאלה האם ניתן לייחס את המצווה למשלח. שואל הקצות מדין אין שליח לדבר עבירה ומתרץ שהחילוק הוא בין מצווה של פעולה למצווה שאין בה פעולה .
ההבדל בין אמונת ישראל לאמונת הגויים, הניסיון לתור אחר ניסים בתוך החיים הארציים טומן בחובו כפירה ,בארץ ישראל פסקו הניסים, והעיקר הוא לקיים את המצוות על פי המציאות הטבעית , מצוות יישוב הארץ צריכה להתקיים מתוך שיקולים ריאליים.
אנו לא תוקעים בר"ה שחל בשבת למרות שבכך אנו מפסידים את החוויה הרוחנית שבתקיעות. זאת מפני שעבודת ה' צריכה להיות על פי ההלכה (רצון ה') גם נגד ההרגשה האישית.
הביטוי "עול מלכות שמים" שגור בפינו, אולם עלינו להבין מה משמעו של ביטוי זה, וכי עבודת ה' היא עול עלינו?! על אחת כמה וכמה קשה שאלה זו כשאנו מוצאים אותה בתפילה כמיוחסת למלאכי השרת.
קבלת המצוות על ידי ישראל כללה שני שלבים. בשלב הראשון הסכימו לקבל את מה ששמעו ובשלב השני הסכימו לקבל את סמכותם של חכמים לפרש עבורם גם את מה שלא יבינו או את מה שישכחו.
דרך ארץ קדמה לתורה; קניין תורה; מידת האהבה ומידת היראה אינן סותרות זו את זו בעבודת ה'; מה היו אותם קולות במעמד הר סיני; המעמד הנבואי בהר סיני - ראייה פנימית לא מוגבלת; לימוד התורה הוא המשך למעמד הר סיני.
חלק מצער בסיפור של החיים היהודיים בשלוש מאות השנים האחרונות הוא הניסיון להקל את המטען, להקל על המעמסה, כביכול. בניסיון להיפטר ממי האמבטיה, התינוק עצמו הושלך החוצה. נישואי-תערובת, התבוללות, בורות עצומה ביהדות, בערכי היסוד שלה ובמנהגיה - כולם הקלו את המטען שלנו כל כך, עד שהיום אנחנו מסתכנים בכך שנגיע ליעדנו בלי שום מטען בכלל!
