ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
א: כמה חייב אדם לשלם על מנת לקיים את המצווה ולא להפסידה?
ב: כמה צריך לשלם כדי להדר במצווה, כלומר כמה עליו להוסיף כדי לקיים המצווה בהידור יותר מקיום רגיל?
ג: כמה צריך אדם לשלם או להפסיד כדי להמנע מאיסור?
נסכם בקצרה את ההלכה בשלושת חלקי הדיון:
א: כמה חייב אדם לשלם על מנת לקיים את המצווה ולא להפסידה?
כתב הרא"ש שאין אדם מחוייב לבזבז הון רב בשביל מצוה אחת ואפילו היא מצווה עוברת (הרא"ש למד זאת מהסוגיא בבבא קמא ט' א' האומרת שלא יתכן שאדם צריך להוציא שליש מממונו עבור מצווה יעו"ש) וכן כתב הרשב"א, הרשב"א שאל היאך לא מחויב אדם לתת ממון רב עבור מצווה עוברת? והביא דברי הראב"ד שכתב "כדי שלא יבוא לידי עוני ויפיל עצמו על הציבור... שהעוני כמיתה" כלומר עני חשוב כמת ואדם לא צריך להגיע ל"מוות" בשביל קיום מצווה. אמנם דעת רבנו ירוחם שצריך להוציא עד עשירית מנכסיו כדי לא להפסיד מצווה עוברת ונראה שכן פסק המשנה ברורה, אך השוע והרמ"א לא פסקו כן (ראה בהערות מצליח).
מה הכוונה הון רב? כפי הנראה הכוונה היא שאין (חובה) לשלם מחיר מופקע על קיום מצווה.
ב: כמה צריך לשלם כדי להדר במצווה?
הגמרא (בבא קמא ט') אומרת שלהדר במצווה צריך להוסיף עד שליש מערך המצווה כשמקיימים אותה באופן רגיל. למשל אתרוג רגיל עולה 60 שקלים, כדי לקנות מהודר יוסיף 20 שקלים ויקנה אותו תמורת 80 שקלים. (אין חובה להדר אך מצווה לעשות כן).
מצאנו שתי שיטות בראשונים באיזה אופן מדובר שמצווה עליו להדר,
שיטת ר"ת: המצווה להדר היא באופן שמקיים את המצווה בשיעור מצומצם כגון, שקנה אתרוג בגודל שאמנם מספיק לפי ההלכה אך מצומצם, ולאחר מכן מוצא לקנות אתרוג גדול יותר, באופן זה, מצווה לקנות את האתרוג הגדול יותר בתוספת שליש ממחיר אתרוג רגיל.(ומדובר שיכול להחליף את האתרוג הראשון או למוכרו אך אם לא מוצא אפשרות להחליפו לא חייב להחזיק שני אתרוגים מ"ב ס"ק ד) לשיטה זו יש חומרא וקולא, החומרא היא שגם לאחר שקנה אתרוג, מכיון שהוא מצומצם בשיעורו, אם ימצא אחר מצווה להחליפו, ומאידך הקולא היא שמדובר רק באופן שהשיעור של האתרוג מצומצם אך אם מצא אחר נאה הימנו אין חובה לרוכשו.
שיטה שניה בראשונים: מדובר שמוצא אתרוג אחר נאה יותר וגם זו סיבה טובה להוסיף הידור ולאו דוקא כשהאתרוג הראשון בשיעור מצומצם, וגם במצב כזה מצווה להדר רק עד שליש. גם לשיטה זו מצאנו קולא וחומרא. החומרא היא להדר גם כשמצא נאה ולא רק בשיעור מצומצם. מאידך הקולא היא שאם כבר קנה את המצווה אינו צריך להחליפה, והידור שייך רק בעת שבא לקנות.
פסק השו"ע: השו"ע מביא את השיטה הראשונה בסתם ואת השיטה השניה בשם יש אומרים. כלומר השו"ע פוסק שמצווה להוסיף ממון כדי לקיים מצווה בהידור יותר, הכוונה שהאופן הלא מהודר הוא בשיעור מצומצם, אך אין צורך להוסיף למצווה נאה יותר, וגם אם קנה כבר את המצווה בשיעור המצומצם מצווה להחליפה באחרת.
ג: כמה עליו לשלם כדי להמנע מאיסור?
כדי להמנע מאיסור צריך לתת את כל ממונו. (שהרי מה שאמרנו עני חשוב כמת, אין הכונה כמת ממש, ואין זה נחשב פיקוח נפש המתיר איסורים).
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
משמעות המילים והדיבור שלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
