כלכלה ופרנסה

מתדיינים עם המציאות

העלאת הגיל שעד אליו חייב האב במזונות, בדיקת הטלת מזונות גם על האישה ואף החיוב לצאת ולפרנס. גם היום מתמודדים בבתי הדין עם המציאות המשתנה בתא המשפחתי, והכול לאור עקרונות ויסודות ההלכה מדורי דורות

על התורה ועל העבודה

יחד עם ההשקעה בלימוד התורה, נכון לעסוק גם במלאכה לצורכי פרנסה, בפרט אם המחיר הוא עניות שנגרמת לבני המשפחה

קרירה ומשפחה

מתוך קוממיות גליון 224

איך משלבים בין קריירה תובענית, חיי משפחה תקינים, מימוש אישי והתקדמות בעבודת ה'?

אכילת המן - שיעור ביחס לפרנסה

אספקת המן מדי יום רק לאותו יום לימדה את ישראל להשתחרר מדאגת הפרנסה ומהשיעבוד לחומריות * מי שמפריז בצבירת רכוש דומה למי שהותיר מן המן למחרת, שהמן הנותר הבאיש * המנה הכפולה שירדה בערב שבת שחררה את ישראל מהדאגה לחומריות בשבת * היחס בין השבת לימי המעשה כיחס שבין נשמה לגוף * עבור שבת היה מותר לאסוף יותר מן, כי חומריות שנצברת לשמש את הרוחניות איננה מבאישה * 'פניני הלכה' השלם על הלכות שבת.

גודל המשפחה כדרגת שכר

שכר המינימום

מדין עבר עברי ניתן להקיש לפועֵל, וללמוד שגובה השכר הראוי בפועל הוא כזה שיאפשר קיום בכבוד לפועל ומשפחתו. כך מצאנו גם לגבי שכרם של בעלי תפקידים ציבוריים, שהציבור מחויב לפרנסם באופן שיאפשר קיום ראוי להם ולמשפחתם.

ברוקרים לאור ההלכה

מתוך כנס דיני ממונות ה-19

מתוך כנס דיני ממונות ה-19

התקציב המשפחתי

אני לומד חצי יום ועובד חצי יום, וגם אשתי עובדת קצת. בעיקרון, מבחינת פרנסה אנחנו מסתדרים, בקושי. אבל יש לנו הרבה התלבטויות - האם לעבוד יותר, או שאשתי תעבוד יותר כדי להקל את הלחץ. ובכלל, כשיש דרישה מצד אשתי לקנות משהו לה או לילדים, האם זכותי כבעל לומר: לא, אין כסף. האם הכסף גם שלה?

עקרת בית - עיקר או עקר

בעבר היה ברור לכל אשה שתפקידה העיקרי הוא בבית, "כל כבודה בת מלך פנימה", ומידי פעם, כאשר יש הפוגה בגידול הילדים אפשר לצאת לעבוד. בדורנו המצב שונה.