ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שותפות אמתית
הרב זאב נוימן שליט"א - ירושלים
תורה מעל הכול! במעמד הר סיני קיבל עם ישראל כולו את התורה ובכך נתבררה למפרע מגמת בריאת העולם. התורה היא נשמת העולם ומקיימתו. תבל ומלואה מקבלים חיותם וערכם כאשר ישראל יושבים בארצם ותלמידי חכמים שבה לומדים ומלמדים את תורת ארץ ישראל הגואלת בכל שכבות העם, כדברי הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין..." (הלכות ת"ת א').
עם זאת, האדם הראשון הוצב בגן עדן "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב') ולאחר שחטא נדרש ל"בזעת אפיך תאכל לחם" לעמול לפרנסתו. את מאמרנו ניתן לחלק לשלושה: א. עמל האדם להמציא פרנסה לביתו. ב. פעולות שהן לשכלולו של העולם. ג. קריירה.
מה נשתנה: א. בעבר הייתה חלוקת תפקידים ברורה בבית: הבעל עבד מחוץ לבית ואילו אשתו עבדה בכל עבודות הבית השונות. כיום השתנה המצב לחלוטין. נשים רבות יוצאות לעבוד מחוץ לביתן, לעיתים אין המשכורת מצדיקה זאת (הוצאות המעון/המשפחתון וכו' מקזזות בצורה ניכרת את משכורת האשה העובדת), לעיתים משכורת האשה עולה בהרבה על משכורת בעלה (והדבר עלול לגרום למתח בין בני הזוג). ילדיה "ילדי מפתח הם" - שבים מהגן ומביה"ס אל ביתם הריק. כאשר סוף סוף שבה האשה לביתה יגעה מעמל יומה, ממתינה לה משרתה השניה: הטיפול בעבודות הבית. ילדיה דורשים את שלהם ואף הבעל... כאן נוצרות בעיות של חלוקת התפקידים.
ב . שכלולי הטכנולוגיה הגיעו לכל אתר. מכשירי חשמל מצויים בכל בית. מכונת כביסה, מייבש כביסה, מדיח כלים, תנורים מסוגים שונים, מיקרוגל וכהנה וכהנה מקילים על עבודות הבית. את המצב הנוכחי אי-אפשר להשוות לעבר כשכל עבודות הבית היו קשות יותר. המצב הנוכחי אמור להוסיף שעות פנאי. שבוע עבודה קוצר ל-5 ימים. האם אכן מנוצל זמן זה לעשיה חיובית? ללימוד תורה? לפעולות התנדבות?
ג. מקצועות רבים, נעשו תובעניים ומטביעים את האדם בעבדות העבודה. מקצועות ההיי-טק דורשים משרה של למעלה מ-8 שעות ביום. עורכי-דין רבים נוטלים על עצמם תיקים רבים מדי לטיפול, ויש אף המביאים אותם אל ביתם להשלמת הטיפול. כך שחיי המשפחה נפגעים עד מאוד.
ד. מכבסת המילים הפכה את הקריירה ל"מימוש עצמי" ומכאן הפתח להיווצרות התנגשות בין ה"מימוש העצמי" של האיש לזה של רעייתו.
מה הפתרון? כך כותב הרב י. י. וינברג, בעל "שרידי אש" (בספרו "לפרקים"): "לגבי היהדות אין במשפחה משום שיתוף אישות בלבד אלא בעיקר משום שיתוף רעיון ומשאת נפש. איש ואשה באים בברית כדי לעבוד יחד לרעיון וחזון משותף, כדי לגשם בחייהם הם את הרעיון הזה".
בני הזוג צריכים להאמין באותו אידיאל ולעבוד ביחד להגשמתו. המתנדב לשרת את עם ישראל במסגרת צבא הקבע, לא יוכל להצליח בתפקידו אם אשתו הנותרת בעורף ומתמודדת לבדה עם קשיי היום-יום, אינה מעריכה זאת. אשתו של הרב, המכתת רגליו מעיר לעיר וממקום ישוב אחד למשנהו להרביץ תורה ברבים ולהשיב ישראל בתשובה, אשר אינה שותפה לרעיון, תקשה עליו כשתבחן הכל במשקפים כלכליים, קרי: האם התמורה הכלכלית היתה משתלמת.
אחד הדברים העשויים לסייע בידי הבעל הוא, שיתוף אשתו במעשיו. אותו רב השב לביתו ומספר לרעייתו על משפחה נוספת שקיבלה על עצמה לשמור שבת בזכות הרצאתו, מסייע בידי אשתו להרגיש עצמה כנוטלת חלק פעיל בפעולותיו וממילא שותפה המוכנה לתרום חלקה ולהתאמץ.
אך כאן עלינו להדגיש: לחיות לאור אידיאל ולהישאב בתוכו, אין פירושו מחיקת הייחודיות של בני הזוג. כיצד מתבטלים כלפי כנסת ישראל, אך גם מצליחים לבטא את המיוחד שבנו — זו אחת מן 'העבודות הקשות שבמקדש' ההולך ונבנה על-ידי בני הזוג. עלינו להיות עם הפנים אל כלל ישראל, אך לדעת שבנין הבית שלנו אף הוא חלק מכך.
עוד יש לקחת בחשבון: 1. לגבי בחירת מקצוע פרנסתו של האיש עליו לקחת בחשבון את שילובה עם עבודת ד' שלו: הן לגבי חיובו בלימוד תורה או לפחות קביעות עיתים לה, הן לגבי קיום מצוות כגון תפילה במניין ג' פעמים ביום. כן עליו לזכור: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה" (ביצה ט"ז). "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר - אינו אלא מקטני אמנה" (סוטה מ"ח).
2. אף פעולותיו למען שכלולו של עולם ובקשת ה"מימוש העצמי" שלו צריכות להתחשב בגורמים הנ"ל אך גם בשאיפות הדומות של רעייתו ושל צרכי עם ישראל.
3. לגבי עבודת הנשים מחוץ לביתן יש לזכור שיש נשים שחשוב להן לעשות זאת, אף אם אין הדבר נכון כלכלית, כיון שחשוב להן לצאת מתחומי ד' אמות הבית ולפגוש את החוץ. נשים אלה, אינן חשות בטוב עם מטלות הבית השונות וההסתגרות בו, וממילא גם בני המשפחה פוגשים ברעיה ואם בלתי מרוצה. זאת לעומת נשים שמוצאות עצמן משקיעות עצמן ומעניקות מחומן לילדיהן ולבית בכלל.
4. עוד יש לזכור את בעיות הצניעות הנוצרות במקומות עבודה כאשר נשים וגברים עובדים יחדיו באותו חדר, הנהלות מקומות העבודה מעוניינות ב"גיבוש" הצוות ויוצרות "ימי כיף" וכדו'. ואכמ"ל.
כיון ששינויים אלה ואחרים מתרחשים, ואף יגברו, עלינו לתת את הדעת כיצד ליישב בין השאיפות, הרצונות והצרכים של כל בני הבית.
לדרוש שינוי!
הרב שלמה שפר שליט"א, רב קמפוס אוניברסיטת בר-אילן
הרבה דברים טובים מתקיימים באדם שעובד ומתקדם ובונה לו קריירה. הוא עוסק ביישובו של עולם, מפרנס את משפחתו, הוא יוצר ובונה ומפתח דברים, תורם לחברה וגם מממש את עצמו בכך שהוא מטפח ומעצים את יכולותיו האישיות. המימוש העצמי הפך בתקופתנו להיות דבר מובן מאליו ומשמעותי ביותר, ובפיתוח קריירה אדם מצליח לעתים קרובות להגיע לתחושה של מימוש עצמי.
אולם, כמו בכל דבר חשוב ומשמעותי שאדם עושה, הוא צריך לבחון את מידת האיזון ושביל הזהב בינו לבין ערכים אחרים בחייו, ובעיקר בין דברים נוספים שהוא מחויב בהם.
יש ואדם עצמאי בעבודתו והוא יכול לנהל את זמנו באופן שיכול לשלב בין עבודתו לבין משפחתו. ומתוך שהוא מודע לחשיבות החיים המשפחתיים, הוא מקדיש זמן לחינוך ילדיו, ומקיים בזה את מצוות "ושננתם לבניך" מעבר למה שהם מקבלים בבית הספר, ובנוסף הוא שותף פעיל יותר עם אשתו בהשקעה גדולה ואיכותית יותר במכלול חיי המשפחה.
אולם, רוב האנשים הם עובדים שכירים שמקום עבודתם הוא בחברות גדולות או במפעלים מצליחים, והם משועבדים למקום עבודתם שעות רבות - רבות מדי, שבאות על חשבון המחויבות הבסיסית והקדשת הזמן שהם חייבים לבני משפחתם.
פעמים רבות אני נתקל בבוגרי האוניברסיטה, גברים ונשים, שלמדו ברצינות ורוצים לעבוד קשה ולהתקדם, אך הם קובלים על הטוטאליות ועל מספר השעות הרב שנדרש מהם כדי להישאר במקום עבודתם, ועל כך שאין להם הרבה ברירה, אם הם רוצים להמשיך בתחום אותו הם למדו ובו הם שואפים להצליח.
דומני שכאן צריכה לבוא דרישה אל בעלי הממון השולטים ומנהלים את המערכות הגדולות האלו, שידעו את החשיבות הגדולה שיש לכך שעובדים יוכלו לחיות בכבוד עם בני משפחותיהם לא רק מבחינת הכסף שהם מרוויחים אלא גם מבחינת יכולת השקעת הזמן בבית. צריך לכך פיתרון מערכתי שיסודו במודעות לנושא זה. בטוחני שבסופו של דבר הם יצאו נשכרים מכך שכן עובד שמח ומלא סיפוק מעולמו מחוץ לעבודה, יהיה עובד טוב יותר שיגיע להישגים טובים יותר לעצמו ולמקום בו הוא נמצא.
על השילוב בין עבודה ללימוד התורה, כותב השולחן ערוך (או"ח קנ"ו): "אחר כך (אחר התפילה וקביעת עתים ללימוד תורה) ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו. ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע וזה וזה יתקיים בידו".
גם על השילוב בין עבודה למשפחה ניתן להמליץ כך ולומר שלא יעשה רק מלאכתו עיקר אלא גם משפחתו עיקר וזה וזה יעלה בידו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
