ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שותפות אמתית
הרב זאב נוימן שליט"א - ירושלים
תורה מעל הכול! במעמד הר סיני קיבל עם ישראל כולו את התורה ובכך נתבררה למפרע מגמת בריאת העולם. התורה היא נשמת העולם ומקיימתו. תבל ומלואה מקבלים חיותם וערכם כאשר ישראל יושבים בארצם ותלמידי חכמים שבה לומדים ומלמדים את תורת ארץ ישראל הגואלת בכל שכבות העם, כדברי הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין..." (הלכות ת"ת א').
עם זאת, האדם הראשון הוצב בגן עדן "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב') ולאחר שחטא נדרש ל"בזעת אפיך תאכל לחם" לעמול לפרנסתו. את מאמרנו ניתן לחלק לשלושה: א. עמל האדם להמציא פרנסה לביתו. ב. פעולות שהן לשכלולו של העולם. ג. קריירה.
מה נשתנה: א. בעבר הייתה חלוקת תפקידים ברורה בבית: הבעל עבד מחוץ לבית ואילו אשתו עבדה בכל עבודות הבית השונות. כיום השתנה המצב לחלוטין. נשים רבות יוצאות לעבוד מחוץ לביתן, לעיתים אין המשכורת מצדיקה זאת (הוצאות המעון/המשפחתון וכו' מקזזות בצורה ניכרת את משכורת האשה העובדת), לעיתים משכורת האשה עולה בהרבה על משכורת בעלה (והדבר עלול לגרום למתח בין בני הזוג). ילדיה "ילדי מפתח הם" - שבים מהגן ומביה"ס אל ביתם הריק. כאשר סוף סוף שבה האשה לביתה יגעה מעמל יומה, ממתינה לה משרתה השניה: הטיפול בעבודות הבית. ילדיה דורשים את שלהם ואף הבעל... כאן נוצרות בעיות של חלוקת התפקידים.
ב . שכלולי הטכנולוגיה הגיעו לכל אתר. מכשירי חשמל מצויים בכל בית. מכונת כביסה, מייבש כביסה, מדיח כלים, תנורים מסוגים שונים, מיקרוגל וכהנה וכהנה מקילים על עבודות הבית. את המצב הנוכחי אי-אפשר להשוות לעבר כשכל עבודות הבית היו קשות יותר. המצב הנוכחי אמור להוסיף שעות פנאי. שבוע עבודה קוצר ל-5 ימים. האם אכן מנוצל זמן זה לעשיה חיובית? ללימוד תורה? לפעולות התנדבות?
ג. מקצועות רבים, נעשו תובעניים ומטביעים את האדם בעבדות העבודה. מקצועות ההיי-טק דורשים משרה של למעלה מ-8 שעות ביום. עורכי-דין רבים נוטלים על עצמם תיקים רבים מדי לטיפול, ויש אף המביאים אותם אל ביתם להשלמת הטיפול. כך שחיי המשפחה נפגעים עד מאוד.
ד. מכבסת המילים הפכה את הקריירה ל"מימוש עצמי" ומכאן הפתח להיווצרות התנגשות בין ה"מימוש העצמי" של האיש לזה של רעייתו.
מה הפתרון? כך כותב הרב י. י. וינברג, בעל "שרידי אש" (בספרו "לפרקים"): "לגבי היהדות אין במשפחה משום שיתוף אישות בלבד אלא בעיקר משום שיתוף רעיון ומשאת נפש. איש ואשה באים בברית כדי לעבוד יחד לרעיון וחזון משותף, כדי לגשם בחייהם הם את הרעיון הזה".
בני הזוג צריכים להאמין באותו אידיאל ולעבוד ביחד להגשמתו. המתנדב לשרת את עם ישראל במסגרת צבא הקבע, לא יוכל להצליח בתפקידו אם אשתו הנותרת בעורף ומתמודדת לבדה עם קשיי היום-יום, אינה מעריכה זאת. אשתו של הרב, המכתת רגליו מעיר לעיר וממקום ישוב אחד למשנהו להרביץ תורה ברבים ולהשיב ישראל בתשובה, אשר אינה שותפה לרעיון, תקשה עליו כשתבחן הכל במשקפים כלכליים, קרי: האם התמורה הכלכלית היתה משתלמת.
אחד הדברים העשויים לסייע בידי הבעל הוא, שיתוף אשתו במעשיו. אותו רב השב לביתו ומספר לרעייתו על משפחה נוספת שקיבלה על עצמה לשמור שבת בזכות הרצאתו, מסייע בידי אשתו להרגיש עצמה כנוטלת חלק פעיל בפעולותיו וממילא שותפה המוכנה לתרום חלקה ולהתאמץ.
אך כאן עלינו להדגיש: לחיות לאור אידיאל ולהישאב בתוכו, אין פירושו מחיקת הייחודיות של בני הזוג. כיצד מתבטלים כלפי כנסת ישראל, אך גם מצליחים לבטא את המיוחד שבנו — זו אחת מן 'העבודות הקשות שבמקדש' ההולך ונבנה על-ידי בני הזוג. עלינו להיות עם הפנים אל כלל ישראל, אך לדעת שבנין הבית שלנו אף הוא חלק מכך.
עוד יש לקחת בחשבון: 1. לגבי בחירת מקצוע פרנסתו של האיש עליו לקחת בחשבון את שילובה עם עבודת ד' שלו: הן לגבי חיובו בלימוד תורה או לפחות קביעות עיתים לה, הן לגבי קיום מצוות כגון תפילה במניין ג' פעמים ביום. כן עליו לזכור: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה" (ביצה ט"ז). "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר - אינו אלא מקטני אמנה" (סוטה מ"ח).
2. אף פעולותיו למען שכלולו של עולם ובקשת ה"מימוש העצמי" שלו צריכות להתחשב בגורמים הנ"ל אך גם בשאיפות הדומות של רעייתו ושל צרכי עם ישראל.
3. לגבי עבודת הנשים מחוץ לביתן יש לזכור שיש נשים שחשוב להן לעשות זאת, אף אם אין הדבר נכון כלכלית, כיון שחשוב להן לצאת מתחומי ד' אמות הבית ולפגוש את החוץ. נשים אלה, אינן חשות בטוב עם מטלות הבית השונות וההסתגרות בו, וממילא גם בני המשפחה פוגשים ברעיה ואם בלתי מרוצה. זאת לעומת נשים שמוצאות עצמן משקיעות עצמן ומעניקות מחומן לילדיהן ולבית בכלל.
4. עוד יש לזכור את בעיות הצניעות הנוצרות במקומות עבודה כאשר נשים וגברים עובדים יחדיו באותו חדר, הנהלות מקומות העבודה מעוניינות ב"גיבוש" הצוות ויוצרות "ימי כיף" וכדו'. ואכמ"ל.
כיון ששינויים אלה ואחרים מתרחשים, ואף יגברו, עלינו לתת את הדעת כיצד ליישב בין השאיפות, הרצונות והצרכים של כל בני הבית.
לדרוש שינוי!
הרב שלמה שפר שליט"א, רב קמפוס אוניברסיטת בר-אילן
הרבה דברים טובים מתקיימים באדם שעובד ומתקדם ובונה לו קריירה. הוא עוסק ביישובו של עולם, מפרנס את משפחתו, הוא יוצר ובונה ומפתח דברים, תורם לחברה וגם מממש את עצמו בכך שהוא מטפח ומעצים את יכולותיו האישיות. המימוש העצמי הפך בתקופתנו להיות דבר מובן מאליו ומשמעותי ביותר, ובפיתוח קריירה אדם מצליח לעתים קרובות להגיע לתחושה של מימוש עצמי.
אולם, כמו בכל דבר חשוב ומשמעותי שאדם עושה, הוא צריך לבחון את מידת האיזון ושביל הזהב בינו לבין ערכים אחרים בחייו, ובעיקר בין דברים נוספים שהוא מחויב בהם.
יש ואדם עצמאי בעבודתו והוא יכול לנהל את זמנו באופן שיכול לשלב בין עבודתו לבין משפחתו. ומתוך שהוא מודע לחשיבות החיים המשפחתיים, הוא מקדיש זמן לחינוך ילדיו, ומקיים בזה את מצוות "ושננתם לבניך" מעבר למה שהם מקבלים בבית הספר, ובנוסף הוא שותף פעיל יותר עם אשתו בהשקעה גדולה ואיכותית יותר במכלול חיי המשפחה.
אולם, רוב האנשים הם עובדים שכירים שמקום עבודתם הוא בחברות גדולות או במפעלים מצליחים, והם משועבדים למקום עבודתם שעות רבות - רבות מדי, שבאות על חשבון המחויבות הבסיסית והקדשת הזמן שהם חייבים לבני משפחתם.
פעמים רבות אני נתקל בבוגרי האוניברסיטה, גברים ונשים, שלמדו ברצינות ורוצים לעבוד קשה ולהתקדם, אך הם קובלים על הטוטאליות ועל מספר השעות הרב שנדרש מהם כדי להישאר במקום עבודתם, ועל כך שאין להם הרבה ברירה, אם הם רוצים להמשיך בתחום אותו הם למדו ובו הם שואפים להצליח.
דומני שכאן צריכה לבוא דרישה אל בעלי הממון השולטים ומנהלים את המערכות הגדולות האלו, שידעו את החשיבות הגדולה שיש לכך שעובדים יוכלו לחיות בכבוד עם בני משפחותיהם לא רק מבחינת הכסף שהם מרוויחים אלא גם מבחינת יכולת השקעת הזמן בבית. צריך לכך פיתרון מערכתי שיסודו במודעות לנושא זה. בטוחני שבסופו של דבר הם יצאו נשכרים מכך שכן עובד שמח ומלא סיפוק מעולמו מחוץ לעבודה, יהיה עובד טוב יותר שיגיע להישגים טובים יותר לעצמו ולמקום בו הוא נמצא.
על השילוב בין עבודה ללימוד התורה, כותב השולחן ערוך (או"ח קנ"ו): "אחר כך (אחר התפילה וקביעת עתים ללימוד תורה) ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו. ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע וזה וזה יתקיים בידו".
גם על השילוב בין עבודה למשפחה ניתן להמליץ כך ולומר שלא יעשה רק מלאכתו עיקר אלא גם משפחתו עיקר וזה וזה יעלה בידו.

אנחנו קודש למענך

גאולת מצרים מאז ועד היום

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שלושה שותפים באדם

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך עושים קידוש?

איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?

איך ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.






