את מידת החסד ניתן להגשים בכל תנועה ותנועה הנעשית על ידינו המבט יכול לשמח אנשים - וזהו חסד, הקשבה לאחר, עם קצת מחשבה בכל צעד שעושים, אנו יכולים להיטיב על ידי מדת החסד.
בעשיית החסד ישנה סכנה של יצירת שעבוד של המקבל ע"י הנותן וניצול החסד לקבוע את מעמד הנותן ביחס למעמד המקבל, על כן הורונו חז"ל גמילות חסדים -לגמול מלשון גמילה,שהמקבל לא ישתעבד לנתינה או לנותן אלא שהמקבל יוכל פעם לתת.
הגסות של החומר והמשכות האדם אחר צרכיו האגואיסטיים הינם שורשים להרבה עבירות;חסד שבא ממקום נקי של טוב מציל את האדם מלהיות שקוע באנוכיותהמצומצמת שלו ומאפשר לו לרומם את מבטו.
יש מידות הקשורות לשכל כגון ענוה, יש הקשורות לרגש כגון אהבה וקנאה, ויש הקשורות בעיקר לצד המעשי שבאדם כגון זריזות חריצות וחסד. סדר העבודה הנכון הוא מהמעשה לרגש ומהרגש לדעת.
אדם שצריך לבחור באיזו מידה להתמקד בעבודתו הרוחנית עליו להתחיל במידה שקל לו יותר להתקדם בה ורק לאחר מכן יעבור למידות שמצריכות גבורה מיוחדת להתמודד איתן.
