אשמח לדעת כיצד אדם מגיע לשמחה אמיתית, שמחה הנובעת מתוך הלב. האם אדם השרוי בעצבות הוא אדם שיש לו פגם באמונה?

שלום רב: רבי חיים ויטל לימד אותנו שיש שורשים שונים למידות. יש ארבעה שורשים שהם שורשים למידות הטובות ולמידות הרעות. אחד מן היסודות זה יסוד העפר. יסוד העפר יכול להיות טוב כשאדם משתמש בו לפתח בקירבו את מידת הענווה. אולם אם היסוד הזה גורם לאדם עצבות ואי שמחה בחלקו זו המידה המגונה ביותר. אדם שקוע בעצמו ולא מרוצה ממה שיש לו. בעצם הוא לא מרוצה מהקב"ה שהרי הוא יצור של הקב"ה. ודאי שיש בכך חסרון באמונה. צריך להתבונן רבות על היותנו בני הקב"ה ושמחה במה שנתן לנו הקב"ה. אמונה זו ודאי מובילה לשמחה גדולה. איך מגיעים לשמחה?