עקרון חשוב בקירוב רחוקים הוא הלימוד בדבר בין אדם לחבירו. בנוסף לזה חשוב ללמד אמונה. לפני שנוקטים בשום צעד כלפי השני צריך להוכיחו, והידיעה להוכיח תלויה בידיעת סתרי תורה. ומתוך תשובה נזכה להגיע לגאולה.
גבולות הצהרות בלפור כללו גם את עבר הירדן המזרחי. מדוע יותר נשיא המדינה חיים וייצמן על חלק זה של ארץ ישראל?
החלטת חבר הלאומים בוועידת סאן-רמו על בניית בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל, ומתוך כך ביטול שלושת השבועות.
ביקורות הרבנים כנגד תכנית החלוקה של ארץ ישראל של האו"ם.
מחלוקת הטור והב"ח לעניין אמירת "לאכול מפירותיה ולשבוע מטובה".
גם אילנות הסרק ייתנו פירות לעתיד לבוא.
פירות ארץ ישראל רומזים לקב"ה.
בפריחת ארץ ישראל אנו רואים את הגאולה.
ארץ ישראל מתעוררת לקראת עם ישראל החוזר אליה.
אצל הרצי"ה הכל נבע מתוך תורה.
ההסברה שלו הייתה בצורה מאוד שיטתית ורחבה, גם בהיגיון אך בעיקר להסביר מתוך התנ"ך שהוא הבסיס לכל.
הרצי"ה דאג למצב של עם ישראל בכל הארץ וכל זמן.
עיקר הגזירה של היוונים הייתה על התורה, לכן שבט לוי, שעניינו שמירת ולימוד התורה בעם ישראל, הם אלה שנלחמו ביוונים.
מסיבה זו נעשה הנס במנורת המקדש ובשמן, שהם מסמלים את התורה.
לכאורה נראה מהפסוקים שדוד כבש את ירושלים לפני שכבש את ארם צובא. אך על פי תהילים רואים שדוד אמנם כבש את המקום אך השאיר אותו בידי ארונה היבוסי ועל כך יש עליו ביקורת.
הרמב"ם כותב ששבט לוי לא יוצא למלחמה, ומתרץ הרב הנזיר ששבט לוי לא יוצאים למלחמת כיבוש כי אין להם נחלה. אבל למלחמת פיקוח נפש יוצאים.
בפגישה עם שר הביטחון הסביר הרצי"ה בניגוד לשאר הרבנים את חשיבות לימוד התורה בכך שהוא המדע המיוחד לישראל ושאין תלמיד שפטור מהצבא - יש תלמיד שדוחה גיוס עד שישתלם בגיבוש אישיותו הרוחנית
באגרת כותב הראי"ה קוק זצ"ל לרב ד"ר הרץ - רבה של אנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. באיגרת מביא הראי"ה שלוש מקורות על חשיבות הלימוד של ת"ח, ואת האיסור לגייסם.
הרצי"ה מסביר מדוע שלוש מקורות אלו אינם שייכים בזמנינו - בזמן מלחמת מצווה
דיני ציבור שונים מדיני היחיד, ולכן כלל ישראל יכול לצאת למלחמה למרות הסכנה לנפגעים, וכן חיילים בודדים יכולים להסתכן להצלת חבריהם.
היחס בין הישיבה והצבא.
הסיפור על הכרוז המזוייף של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הקורא לאי גיוס בני הישיבות והסברו עפ"י הרצי"ה.
החובה על כל יהודי להציל את חברו אפילו בספק סכנה וכל שכן כשמדובר בהצלת קיומם של ישראל בארצם.
בשעת מלחמה אף בסכנה ודאית חייב היהודי לסכן עצמו כדי להציל את חברו.
רמב"ם - המלך המשיח יחזיר מלכות בית דוד לממשלה הראשונה.
עשרת השבטים עתידים לחזור, או רק מקצתם.
דברי "אם הבנים שמחה לבנו - איך אפשר שבשורת הגאולה ע"י רשעים.
אגרת האור שמח לקרן היסוד לאחר הצהרת בלפור.
חזרה מצוות ישוב הארץ למקומה למרות שאין נביאים.
דברי הרצי"ה על אהבת הרשעים.
סתירה ברש"י, ביחזקאל, ובסוכה ור"ה.
דעת התוס' ובתנחומא ובראב"ן - בית המקדש ירד מהשמים.
שיטת הרמב"ם מוכחת שסובר שיבנה בידי אדם.
(וישנה אריכות דברים בשיטתו)
שלשה צומות בחודש טבת: ח', ט' וי'.
ח' טבת - החושך שבא לעולם מתרגום התורה והאור שיחזור לעתיד.
ט' טבת - יום שנולד בו אותו האיש ימ"ש. החומרה שבשימוש בתאריך לועזי.
י' טבת - נפסק כר' עקיבא.
יום הקדיש הכללי
האם נהגו החשמונאים כהלכה כשהמשיכו למלוך?
דברי הרמב"ם, הרמב"ן והסתירה בדבריו.
יציאת החשמונאים למלחמה בטלה את שעת השמד.
"משפט כהן" בהעמדת מלך בזמננו.
עוד בענייני חג החנוכה.
