מקומם של תפילה ולימוד תורה, בניית מערכות היחסים בתוך הבית, ההתמודדות מול המסכים והלחץ החברתי, ולבסוף גם הידע לא לקחת סיכונים מיותרים. החופש הגדול מציב לא מעט אתגרים בפני הנוער, וגם בפני הוריהם.
החופש הגדול בפתח וההורים במתח. כיצד יעברו החודשיים הקרובים, האם בהתרוממות והחלפת כוחות חיובית, או שמא חלילה...? בנושא אקטואלי זה עוסקת הקומה התורנית השבוע.
אפשר לשבת עם הילדים, "ישיבת עבודה משפחתית" כמו שיושבים עם מבוגרים, להציע להם תוכנית של סדר יום, לקבל מהם הערות ומתוך כך להגיע למצב בו הם ירגישו אחריות על סדר יום זה, ויתנהלו לפיו.
בהשוואה פשוטה ניתן להסיק שהחופשה לה זכינו כילדים דומה לחופשה אותה מקבלים ילדנו, גם אם אין בה תועלת גדולה, בודאי שאין בה נזק משמעותי. אך אין זה כך, המציאות שונה ויש לשים לב לכך.
כשם שבאסורים שבין אדם למקום, ברור לכולם שצריך להזהר ולהתרחק, כפי שמתרחקים מספק חילול שבת גם מדרבנן, וכן במאכלות אסורות מדרבנן מתרחקים גם בספקות. כך גם צריך להיות בשאלות של ממון שבהם בנוסף לאיסור גזל יש גם איסור חילול ד'.
פעם, בסוף הקיץ, פגשתי אדם אחד ושאלתיו - נו, עשית חופש? חופש? הוא ענה לי בתמיהה, זה משהו של ילדים, לא? בימים הקרובים יוצאים בהדרגה תלמידי הישיבות התיכוניות והאולפנות, תלמידי בתי הספר ותלמודי התורה לחופשה. האם אכן חופש הוא משהו ילדותי או שמא יש דרכים להפוך את החופש למנוף של חוויה וצמיחה?
האם וכיצד מותר להשתמש באינטרנט? האם ללכת ל"ימי תשובה" בתל-אביב למרות שיש חשש מראיית מראות לא צנועים ונשים שלבושות שלא בצניעות? טיול בנחלים כאשר יש שם בנות שנכנסות למים.
חופשת הקיץ ארוכה מדי ועלולה לגרום לבטלה, שעמום ודברים לא טובים. צריך מצד אחד לצמצם את חופשת הקיץ לחודש אחד ומצד שני לנצל את הימים להתרעננות ולפעילות ולא לבטלה.
