פעם, בסוף הקיץ, פגשתי אדם אחד ושאלתיו - נו, עשית חופש? חופש? הוא ענה לי בתמיהה, זה משהו של ילדים, לא? בימים הקרובים יוצאים בהדרגה תלמידי הישיבות התיכוניות והאולפנות, תלמידי בתי הספר ותלמודי התורה לחופשה. האם אכן חופש הוא משהו ילדותי או שמא יש דרכים להפוך את החופש למנוף של חוויה וצמיחה?
