ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
ימי החופש הגדול הם ימים של מבחן עבורנו. לא ברור לנו כמה משימות להטיל על הילדים, כמה חופש לתת להם, כמה כסף "לבזבז" וכד'. בנוסף, יש לנו שני בנים בריאים, אחד עולה לכתה ט' ואחד לכתה ז'. שניהם לא קמים בבוקר, ואנו מיואשים מהתפילות שלהם...
תשובה:
צרת רבים חצי נחמה, או נחמת שוטים, כאן זה באמת לא משנה הרבה. העיקר, הנושא שהעליתם הוא בודאי צרת רבים. מערכת החינוך שלנו פועלת לפי כללים שאימצנו מבחוץ, מאירופה. אילו היתה המערכת מנוהלת עפ"י רוח ישראל, כל החלוקה השנתית היתה שונה. מורים ותלמידים חייבים הפוגות. אבל מן הראוי לסדר אותם סביב החגים, קצת דומה למנהג בישיבות, שיש שלש פעמים "בין הזמנים": סביב סוכות, סביב פסח, ואחרי ט' באב. כך ראוי היה שיונהג גם בגנים ובבתי הספר. כך היו כולם שמחים, והחופשות היו מנוצלות לדברים חיוביים כמו סיוע להורים, שותפות בקהילה וגם נופש. אבל למעשה, הנושא אינו בידינו. בעז"ה כאשר נגיע לנהל את משרד החינוך נבצע את המהפך.
ולענין שהעליתם: בית אינו מקום "סטרילי" שמהלכים בו רק עם כפפות ומסיכת פנים. בית זה מקום של תנועה, של עשייה, של חיים. בחיים, כולם שותפים. בבית יש זכויות ויש חובות. גם ילדים צעירים חייבים לדעת שהם מקבלים המון מהבית, והם נושאים בעול כחלק מהמשפחה, כל אחד לפי יכולותיו. חלק בלתי נפרד מחינוך טוב הוא, לא "לרחם" על הילדים, אלא להטיל עליהם משימות. כך הם אוהבים יותר את הבית, מרגישים "גדולים" וחשים שהבית שלהם ולא כזרים בו. עם זאת, כאמור, גם ילדים זקוקים לחופש. אני מציע להורים לכתוב לוח עם סדר יום: מתי מתעוררים, מתי והיכן מתפללים, ממתי עד מתי עושים עבודות בית, מתי הולכים לבריכה וכד', ובסופו של יום, מתי מכבים אורות והולכים לישון. אפשר לשבת עם הילדים, "ישיבת עבודה משפחתית" כמו שיושבים עם מבוגרים, להציע להם תוכנית של סדר יום, לקבל מהם הערות ומתוך כך להגיע למצב בו הם ירגישו אחריות על סדר יום זה, ויתנהלו לפיו.
ועוד שני נושאים בדבריכם: הנושא הראשון: כסף ל"בזבוז". כסף אינו מיועד לבזבוז. גם מי שהקב"ה העניק לו הרבה, אמור להשתמש בכסף בתבונה, לצרכים נכונים. אם יש למישהו כסף לבזבז, עדיף שיתן אותו לצדקה. אפשר מידי פעם לקנות ממתק או ללכת למופע לא שגרתי בחופש, כדי להרגיש שזו חופשה, אך ילדים אינם אמורים להתעסק כלל בכסף. לסיכום : כסף הוא כלי חשוב. אך אסור להופכו למטרה. לכן, אם יש צורך לילדים, נותנים להם כסף לאותו צורך. אם אין להם צורך, לא נותנים כדי לבזבז.
הנושא השני, התפילות. נושא קשה, שכבר בזמן הגמרא היה מזולזל. "דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם". הדרך שאפשר ללכת בה היא, ע"י קביעת סדר יום, והעברת האחריות באופן מוחלט לילדים. הם חייבים לדאוג לעצמם, להתעורר בזמן וללכת לתפילה. אם הם מבקשים עזרה, כמו צלצול שעון או הערה שלכם, הסכימו, אבל בלי ליטול אחריות. גם אם לא יקומו, ייסורי המצפון יהיו שלהם, ויש בכך להשפיע עליהם לחיוב.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
58 - חנוך לנער על פי דרכו של מי?!
59 - החופש הגדול (מידי)
60 - עבודת ה' במצבים משתנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
