ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
יש לחקור 'בחפצא' של בין הזמנים את החקירה הבאה: האם 'בין הזמנים' הוא זמן בפני עצמו, וכמו שיש זמן, יש גם 'בין הזמנים' עם כללים וגדרים משלו, או שמא 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון מציאות של הזמן. והנפקא מינה גדולה - האם יש מצוה לנוח בבין הזמנים כמו שיש מצוה ללמוד בזמן, או שמא זו פגרה טכנית שעדיף לעקוף אותה אם-אפשר, ולנצלה ללימוד מקסימאלי?
זכורני את ר' אברום שפירא זצ"ל מזכיר בשיעור כללי לפני סוף הזמן, את השל"ה הקדוש שאמר: "בין הזמנים לא יזכר ולא יפקד", והיה ברור לי לפי דברים אלו, ש'בין הזמנים' הוא פשוט זמן ללא כל אופי עצמי וכשמו כן הוא 'בין הזמנים', וממילא יש לנסות להקדיש את כולו ללימוד תורה.
אבל הוקשה לי מהגמרא (ברכות ל"ה) בה רבא בקש מתלמידיו שלא יבואו לישיבה "ביומי ניסן וביומי תשרי", כלומר בבין הזמנים, למרות שהם רצו. מכך נראה ש'בין הזמנים' הוא בעצם זמן בפני עצמו ויש להקדישו למנוחה?
נראה לי שהתשובה לחקירה תלויה בסוג התלמיד, ואסביר: נוסחת החינוך קובעת שאדם שניצב מול אתגר מתאים, מצליח ומתחזק מההתמודדות, כדברי חז"ל (סנהדרין צ"ט): "אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא, שנאמר: 'כי אדם לעמל יולד' איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא?", ומסקנת הגמרא: "לעמל תורה נברא", כלומר כל בני אדם חייבים לעמול, ואשרי מי שזוכה שעמלו בתורה.
האומנות שבחינוך היא להתאים את האתגר ליכולת של התלמיד, אך יש בכך סכנה משני כיוונים: אם האתגר קל מדי - תחסר לתלמיד התמודדות, ולא יתפתח כראוי. אולם מצד שני אם האתגר הוא מעבר ליכולתו, התלמיד לא יצליח לעמוד בו, ואמנם הוא רוכש ניסיון, אבל מתפתח כשהוא מצולק.
אם-כך יש לנו שני סוגי תלמידים: ישנם תלמידים שהמערכת מתאימה להם ומפתחת את כישרונותיהם, תלמיד כזה מרגיש סיפוק מההצלחה ומהגדילה, ועבור תלמידים כאלו 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון והעדר זמן, אילוץ שעדיף שלא היה, כדברי השל"ה הקדוש.
אולם תלמידים שמאותגרים מעל ליכולתם צריכים את 'בין הזמנים' כמים קרים לנפש עייפה, בכדי להשיב ולבנות את ההערכה העצמית, על-ידי הצבת יעדים מתאימים שההצלחה בהם מולידה סיפוק וכבוד עצמי. לתלמידים הללו כשם שמצוה ללמוד בזמן, כך מצוה עבורם להימנע מללמוד ב'בין הזמנים' וכפי שרבא בקש מתלמידיו.
וכן לתלמידים שמאותגרים מתחת ליכולתם, 'בין הזמנים' עבורם הוא זמן קדוש של לימוד ברמה ובהתאמה ליכולתם. הם צריכים את הזמן הזה כדי להציב לעצמם יעדים חינוכיים ההולמים את כישרונותיהם.
כלומר, החופש הוא הזמן שהיעדים בו הם בהתאמה אישית לחלוטין. האדם הנבון מכיר בעצמו מה הוא צריך להשלמת נפשו. לפעמים זו פעילות גופנית שלא מוצאת את מקומה כראוי במשך השנה ולפעמים זו סוגיה או נושא שהוא רוצה לברר בעצמו.
יהי רצון שנזכה לדור שברכת השל"ה תתאים, ש'בין הזמנים' "לא ייזכר ולא יפקד" כי כל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך.
סרטים בחופש?
הרב יונה גודמן שליט"א, ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל
הקיץ מהווה תקופה מלאת אתגרים וסכנות. נדרשת בו הורות פעילה, המתכננת ומכוונת את הילדים לאורכו למען ייבנו ולא חלילה להפך. כדי לסייע בתרגום הדברים לשפת המעשה, אשתדל בע"ה לחדד דוגמא אחת הקשורה למחשב הביתי.
מעטים ההורים המרוצים משימושי המחשב של ילדיהם. למשל, רבים הילדים שצופים באמצעותו בכמות עצומה של סרטים. הם מחליפים כל יום סרטים עם חבריהם, מביאים סרטים שאין להוריהם מושג מה תוכנם וצופים בהם עד בלי די. יש המגיעים לחמש שעות צפייה בסרטים ביום - חלק בבית וחלק אצל החברים.
משום מה, הורים רבים ניצבים נבוכים וחוששים להציב גבולות ברורים. הורות בריאה מחייבת גבולות בשני תחומים: כמות ואיכות. א. כמות: חובה לקבוע כמות מרבית של צפייה שבועית. הכמות חייבת לכלול את מה שצופים אצל החברים, אחרת לא עשינו דבר. ב. איכות: ניתן בנקל לבדוק כל סרט ב'גוגל' ולהבין מה תוכנו. רק לאחר בדיקתו ניתן לאשר לילדים לצפות בו. כלל זה מחייב את הילדים להודיע מראש להוריהם במה הם מבקשים לצפות, ולא להחליט באופן ספונטאני מבלי שנוכל לבדוק. כשם שחשוב לנו מה נכנס לפיהם, כך חיוני שנבדוק מה נכנס לנשמתם. בדיקת תוכן הסרט מראש יכולה להיעשות עם הילד. ניתן להשתמש בה כהזדמנות לדבר על תכני חיים מגוונים הקשורים להתלבטות האם לצפות בו.
יש הורים שיקראו את דברנו ויזדעקו: "מדוע כלל להתיר צפייה בסרטים? יש להתנגד לכל העניין!" להם נשיב כי מי שביתו נקי מסרטי מחשב - אשריו. אך רבים אומרים שהם נגד סרטים ולכן לא עוסקים כלל בהכוונת התכנים, ובינתיים ילדיהם צופים בלי הדרכה כלל. להורים אלה נציע לגלות אחריות הורית בתחום חיוני זה, ולעשות סדר דחוף בשימושי המחשב הביתי. אף הוא זקוק לגבולות בקיץ...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













