ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
יש לחקור 'בחפצא' של בין הזמנים את החקירה הבאה: האם 'בין הזמנים' הוא זמן בפני עצמו, וכמו שיש זמן, יש גם 'בין הזמנים' עם כללים וגדרים משלו, או שמא 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון מציאות של הזמן. והנפקא מינה גדולה - האם יש מצוה לנוח בבין הזמנים כמו שיש מצוה ללמוד בזמן, או שמא זו פגרה טכנית שעדיף לעקוף אותה אם-אפשר, ולנצלה ללימוד מקסימאלי?
זכורני את ר' אברום שפירא זצ"ל מזכיר בשיעור כללי לפני סוף הזמן, את השל"ה הקדוש שאמר: "בין הזמנים לא יזכר ולא יפקד", והיה ברור לי לפי דברים אלו, ש'בין הזמנים' הוא פשוט זמן ללא כל אופי עצמי וכשמו כן הוא 'בין הזמנים', וממילא יש לנסות להקדיש את כולו ללימוד תורה.
אבל הוקשה לי מהגמרא (ברכות ל"ה) בה רבא בקש מתלמידיו שלא יבואו לישיבה "ביומי ניסן וביומי תשרי", כלומר בבין הזמנים, למרות שהם רצו. מכך נראה ש'בין הזמנים' הוא בעצם זמן בפני עצמו ויש להקדישו למנוחה?
נראה לי שהתשובה לחקירה תלויה בסוג התלמיד, ואסביר: נוסחת החינוך קובעת שאדם שניצב מול אתגר מתאים, מצליח ומתחזק מההתמודדות, כדברי חז"ל (סנהדרין צ"ט): "אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא, שנאמר: 'כי אדם לעמל יולד' איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא?", ומסקנת הגמרא: "לעמל תורה נברא", כלומר כל בני אדם חייבים לעמול, ואשרי מי שזוכה שעמלו בתורה.
האומנות שבחינוך היא להתאים את האתגר ליכולת של התלמיד, אך יש בכך סכנה משני כיוונים: אם האתגר קל מדי - תחסר לתלמיד התמודדות, ולא יתפתח כראוי. אולם מצד שני אם האתגר הוא מעבר ליכולתו, התלמיד לא יצליח לעמוד בו, ואמנם הוא רוכש ניסיון, אבל מתפתח כשהוא מצולק.
אם-כך יש לנו שני סוגי תלמידים: ישנם תלמידים שהמערכת מתאימה להם ומפתחת את כישרונותיהם, תלמיד כזה מרגיש סיפוק מההצלחה ומהגדילה, ועבור תלמידים כאלו 'בין הזמנים' הוא פשוט חסרון והעדר זמן, אילוץ שעדיף שלא היה, כדברי השל"ה הקדוש.
אולם תלמידים שמאותגרים מעל ליכולתם צריכים את 'בין הזמנים' כמים קרים לנפש עייפה, בכדי להשיב ולבנות את ההערכה העצמית, על-ידי הצבת יעדים מתאימים שההצלחה בהם מולידה סיפוק וכבוד עצמי. לתלמידים הללו כשם שמצוה ללמוד בזמן, כך מצוה עבורם להימנע מללמוד ב'בין הזמנים' וכפי שרבא בקש מתלמידיו.
וכן לתלמידים שמאותגרים מתחת ליכולתם, 'בין הזמנים' עבורם הוא זמן קדוש של לימוד ברמה ובהתאמה ליכולתם. הם צריכים את הזמן הזה כדי להציב לעצמם יעדים חינוכיים ההולמים את כישרונותיהם.
כלומר, החופש הוא הזמן שהיעדים בו הם בהתאמה אישית לחלוטין. האדם הנבון מכיר בעצמו מה הוא צריך להשלמת נפשו. לפעמים זו פעילות גופנית שלא מוצאת את מקומה כראוי במשך השנה ולפעמים זו סוגיה או נושא שהוא רוצה לברר בעצמו.
יהי רצון שנזכה לדור שברכת השל"ה תתאים, ש'בין הזמנים' "לא ייזכר ולא יפקד" כי כל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך.
סרטים בחופש?
הרב יונה גודמן שליט"א, ראש תחום חינוך אמוני, מכללת אורות ישראל
הקיץ מהווה תקופה מלאת אתגרים וסכנות. נדרשת בו הורות פעילה, המתכננת ומכוונת את הילדים לאורכו למען ייבנו ולא חלילה להפך. כדי לסייע בתרגום הדברים לשפת המעשה, אשתדל בע"ה לחדד דוגמא אחת הקשורה למחשב הביתי.
מעטים ההורים המרוצים משימושי המחשב של ילדיהם. למשל, רבים הילדים שצופים באמצעותו בכמות עצומה של סרטים. הם מחליפים כל יום סרטים עם חבריהם, מביאים סרטים שאין להוריהם מושג מה תוכנם וצופים בהם עד בלי די. יש המגיעים לחמש שעות צפייה בסרטים ביום - חלק בבית וחלק אצל החברים.
משום מה, הורים רבים ניצבים נבוכים וחוששים להציב גבולות ברורים. הורות בריאה מחייבת גבולות בשני תחומים: כמות ואיכות. א. כמות: חובה לקבוע כמות מרבית של צפייה שבועית. הכמות חייבת לכלול את מה שצופים אצל החברים, אחרת לא עשינו דבר. ב. איכות: ניתן בנקל לבדוק כל סרט ב'גוגל' ולהבין מה תוכנו. רק לאחר בדיקתו ניתן לאשר לילדים לצפות בו. כלל זה מחייב את הילדים להודיע מראש להוריהם במה הם מבקשים לצפות, ולא להחליט באופן ספונטאני מבלי שנוכל לבדוק. כשם שחשוב לנו מה נכנס לפיהם, כך חיוני שנבדוק מה נכנס לנשמתם. בדיקת תוכן הסרט מראש יכולה להיעשות עם הילד. ניתן להשתמש בה כהזדמנות לדבר על תכני חיים מגוונים הקשורים להתלבטות האם לצפות בו.
יש הורים שיקראו את דברנו ויזדעקו: "מדוע כלל להתיר צפייה בסרטים? יש להתנגד לכל העניין!" להם נשיב כי מי שביתו נקי מסרטי מחשב - אשריו. אך רבים אומרים שהם נגד סרטים ולכן לא עוסקים כלל בהכוונת התכנים, ובינתיים ילדיהם צופים בלי הדרכה כלל. להורים אלה נציע לגלות אחריות הורית בתחום חיוני זה, ולעשות סדר דחוף בשימושי המחשב הביתי. אף הוא זקוק לגבולות בקיץ...
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך נראית נקמה יהודית?
מסירות או התמסרות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
