אם גוים נצטוו על איסור שיתוף

אמונה במזלות

אמונה בכוחות הטבע, בלי אמונה בהשגחה פרטית

לפני פטירתו של משה רבנו מעולמנו, הוא עומד ומזהיר את בני ישראל: "ונשמרתם לנפשותיכם..."כלום יעלה על דעת שום בר דעת לעבוד ולהשתחוות ולהכנע תחת "כל בהמה אשר בארץ, כל ציפור, כל רומש באדמה"? [ב] ומדוע לפרט עשרה פרטים אלו? והרי כבר כלל את הכל יחד במלים "תמונת כל סמל"? [ג] ומה פירוש שהקב"ה חילק אותם לעבודת שאר העמים? והרי זה מן שבע מצוות בני נח? [ד] מה הקשר בין דברי הסיום "ואתכם לקח ה', להיות לו לעם" לכל המפורט בתחילת דבריו?

האם "אנכי ה' אלוהיך" מתרי"ג המצוות או לא?

האם הדיבר הראשון, אנכי ה' אלוקיך, נמנה יחד עם כל תרי"ג המצוות? על סוגיה זו נחלקו ראשונים גדולי עולם.

השגחת ה' על עמו

אוסף מדברי מרן הראי"ה זצ"ל

מהו הגבול העובר בין ההשתדלות להגיע אל המטרות לבין ההשגחה האלוקית המביאה את הפרט ואת הכלל אליהן על אף הנפילות הרבות שבדרך?

על הנצרות

חידושי מחשבה של הרב קוק

נושא הנצרות כענין לדון בה נראה לקוראים רבים מוזר. לכאורה בארצנו אין לנו מפגש או עימות עם נושאי דבריה. וגם בארצות נכר נצטמצמה השפעתה הדתית, כיון שהחילוניות פושה בעולם. יאמר הקורא, שמא בתקופת מרן הרב היה בדבר חומר לעיון, אבל מה לנו לדוש בנושא זה?

יש טוב בלי רע?

ברור הדבר כי מוטל על האדם לעשות בכל יכולתו למנוע את הרע שיש בעולם. אין כוונת דברינו להלן להרפות ידיים בזה. אבל בכל זאת על האדם להבין בדעתו משום מה נתן ה' אפשרות בעולמו לקיום של הרע. תועלת במה שיש רע בעולם; היחס הנכון בין ידיעה לבחירה; סובלנות רעיונית לרע.

לימוד סתרי תורה

משנתו של מאור הדור, הראי"ה קוק

לימוד ספרי מחשבת ישראל; חשיבות מיוחדת ללימוד זה דוקא בארץ ישראל; גערת הרב במצמצמים עצמם ללמוד רק גמרא ופוסקים בלבד; היחס לחילונים בזמננו משתנה אצל לומדי פנימיות התורה; כמה זמן לתת ללימוד זה.

מציאות הרע ותועלתו בעולם

משנתו של מאור הדור, הראי"ה קוק

מציאות הרע; תועלת במה שיש רע בעולם; התוצאה הברוכה תהיה ניכרת רק לבסוף; מזעור הרע שיש במוות; סובלנות רעיונית לרע, אבל מלחמה מעשית נגדו.