פרשני:בבלי:ביצה יח ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

ביצה יח ב

חברותא[edit]


אמר רב נחמן בר יצחק: פעמים שאדם בא  בשרב, ורוחץ אפילו במי משרה של פשתן.
ופרכינן: תינח בימות החמה. בימות הגשמים - מאי איכא למימר?
אמר רב נחמן בר יצחק: פעמים שאדם בא מן השדה מלוכלך בטיט ובצואה, ורוחץ אפילו בימות הגשמים במים רעים.
ופרכינן: תינח בשבת, ביום הכפורים שאין רוחצין בו - מאי איכא למימר, כיצד טובלין בו טבילה של מצוה?
אמר רבא: מי איכא מידי דבשבת שרי, וביום הכפורים אסור?
אלא, הואיל ובשבת שרי - ביום הכפורים נמי שרי.
ופרכינן: ומי אית ליה לרבא "הואיל" שכזה?
והתנן: החושש בשיניו בשבת - לא יגמע בהן את החומץ. היות והוא דרך רפואה. אבל מטבל הוא את פתו בחומץ ואוכל כדרכו. ואם נתרפא - נתרפא..
ומשמע שלגמוע חומץ אסור בכל ענין.
ורמינן עלה מהא דתניא: לא יגמע ופולט, אבל מגמע ובולע! ואמר אביי: כי תנן נמי לא יגמע במתניתין - לא יהיה מגמע ופולט תנן. אבל יכול לגמע ולבלוע.
ורבא אמר: אפילו תימא שהתנא במשנה אוסר מגמע ובולע.
ולא קשיא.
כאן - קודם טבול, לפני שהתחיל לטבל את אוכלו, אין זה נראה כרפואה.
כאן - לאחר טבול, שסיים כבר לאכול, זה נראה כרפואה.
ואם איתא שאומרים "הואיל", נימא: הואיל וקודם טבול שרי - לאחר טבול נמי שרי!
ומשנינן: הדר ביה חזר בו רבא מההיא דחומץ, ואמר את סברת הואיל, לאחר שחזר בו.
והוינן בה: וממאי דמההיא דחומץ הדר ביה?
דלמא מהא דהואיל הדר ביה!
ומשנינן: לא סלקא דעתך שחזר בו מסברת הואיל.
דהא תניא: כל חייבי טבילות טובלין כדרכן, בין בתשעה באב בין ביום הכפורים. ובהכרח שהוא מטעם הואיל!
שנינו במשנה: ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן וכו'.
והוינן בה: מאי "אבל לא מטבילין"?
אמר שמואל: אין מטבילין את הכלי הטמא על גב השקת מימיו הטמאים לטהרו גם לכלי ביום טוב. והוינן בה: מני מתניתין?
הרי לא רבי היא, ולא רבנן.
דתניא: אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו, ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן, דברי רבי.
וחכמים אומרים: מטבילין כלי על גב מימיו לטהרו, ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן.
ולאור הברייתא הזאת תיקשי: מני מתניתין, לפי מי הולכת משנתנו?
אי רבי - קשיא השקה, שרבי אינו מתיר השקת מים, ומשנתנו מתירה:
אי רבנן - קשיא הטבלה, שהברייתא מתירה להטביל כלי אגב מימיו והמשנה כאן אוסרת.
ומשנינן: איבעית אימא משנתנו - רבי היא.
איבעית אימא משנתנו - רבנן היא.
ומבארת הגמרא:
אי בעית אימא רבי, וכך נעמיד:
א. רישא דברייתא שאין מטבילין כלי טמא אגב מימיו, מדברת ביום טוב, שהשקה מותרת בו ורק הטבלה אסורה בו.
ב. וסיפא של הברייתא האומרת שאין משיקין מים לטהרם, לפי רבי, מדברת בשבת.
ג. ואילו כולה מתניתין משנתנו - מדברת ביום טוב, ולפי רבי ביום טוב מותר השקה ואסור הטבלה.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת ביצה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב |