סדר קודשים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''סדר קדשים''' הוא הסדר החמישי בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק בדיני בית המקדש ועבודתו, קרבנות ו[[קודשי...)
 
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 21: שורה 21:


לעומתם מהרי"ן אפשטיין כתב שמעולם לא נכתב ירושלמי על קודשים, והראשונים שכתבו שכן היה - דבריהם אינם בדווקא {{מקור|פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 511. וכן אוצרי ישראל ערך תלמוד דן האם היה ירושלמי על קודשים|כן}}.  
לעומתם מהרי"ן אפשטיין כתב שמעולם לא נכתב ירושלמי על קודשים, והראשונים שכתבו שכן היה - דבריהם אינם בדווקא {{מקור|פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 511. וכן אוצרי ישראל ערך תלמוד דן האם היה ירושלמי על קודשים|כן}}.  
 
==לקריאה נוספת==
* * [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_(%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99) פירוש על סדר קודשים] בפרויקט פרשני


{{מסכתות}}
{{מסכתות}}
[[קטגוריה:סדר קדשים|*]]
[[קטגוריה:סדר קדשים|*]]

גרסה אחרונה מ־22:52, 16 באפריל 2020

סדר קדשים הוא הסדר החמישי בששת סדרי המשנה. הסדר עוסק בדיני בית המקדש ועבודתו, קרבנות וקודשים, ובדיני כשרות המאכלים.

הסדר נקרא גם סדר חכמה (בבלי שבת לא, א), כחלק מן הפסוק "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" (ישעיהו לג ו) הנדרש על ששת סדרי המשנה.

המסכתות בסדר ונושאיהן[עריכה]

סה"כ 11 מסכתות

בתלמוד הבבלי יש את כל המסכתות בסדר קדשים, אולם בנוסח התלמוד הירושלמי שלפנינו אין גמרא על סדר קדשים, וכך היה כבר בתקופת הראשונים. אמנם רוב הראשונים והאחרונים כתבו שהיה ירושלמי גם על קדשים, אלא שהוא אבד במשך הדורות (רמב"ם, רשב"ץ, המאירי, ר' ורטנר בעל אהבת ציון וירושלים, ר' זאב וולף רבינוביץ מחבר שערי תורת ארץ ישראל, מבוא הירושלמי).

לעומתם מהרי"ן אפשטיין כתב שמעולם לא נכתב ירושלמי על קודשים, והראשונים שכתבו שכן היה - דבריהם אינם בדווקא (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 511. וכן אוצרי ישראל ערך תלמוד דן האם היה ירושלמי על קודשים).

לקריאה נוספת[עריכה]

מסכתות המשנה