עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
Wikiboss (שיחה | תרומות)
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,832 עריכות
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,832 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{#switch: {{#time:Y-W|+1 days}}
__ללא_תוכן_עניינים__
| 2025-48 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עמידה|1=יישוב ארץ ישראל|2=יעקב אבינו}}
<div id="mytable" style="width:100%;">
| 2025-49 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=החסידות|1=ספר התניא|2=גאולה}}
<div style="float:right; width:70%;" class="mobile-float-reset">
| 2025-50 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חנוכה|1=בית המקדש|2=חשמונאים}}
===ויקישיבה===
| 2025-51 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נר חנוכה|1=תורה שבעל פה|2=ירושלים}}
 
| 2025-52 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עשרה בטבת|1=בית המקדש|2=תענית}}
<div id="mf-mainWelcome">שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של '''ויקישיבה''' - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו '''[[מיוחד:סטטיסטיקות|{{מספר ערכים}}]]''' ערכים בפרוייקט '''ויקישיבה'''.
| 2026-01 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נידה|1=תשובה|2=צניעות}}
 
| 2026-02 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יציאת מצרים|1=קריאת שמע|2=עמידה}}
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים '''וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,'''
| 2026-03 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ט"ו בשבט|1=ברכות הנהנין|2=קדושת ארץ ישראל}}
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו [[ויקישיבה:עזרה|כאן]]!
| 2026-04 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יישוב ארץ ישראל|1=ט"ו בשבט|2=ערלה}}
<br>נא לעיין ב[[ויקישיבה:עקרונות עריכה]] לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
| 2026-05 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שבת|1=קריעת ים סוף|2=אמונה}}
{{ויקישיבה:הודעת מערכת|}}
| 2026-06 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מתן תורה|1=עשרת הדיברות|2=לימוד תורה}}
בשיתוף עם '''אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת''', ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
| 2026-07 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=בית דין|1=צדקה|2=ואהבת לרעך כמוך}}
 
| 2026-08 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שמחה|1=בית המקדש|2=חודש אדר}}
לפרטים: [[תבנית:מקור]].
| 2026-09 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פורים|1=מגילת אסתר|2=מחיית עמלק}}
</div>
| 2026-10 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=פורים|2=סעודת מצווה}}
 
  | 2026-11 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פרה אדומה|1=בית המקדש|2=קידוש החודש}}
==[[ויקישיבה:מיזמים|מיזמים פעילים]]==
| 2026-12 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חודש ניסן|1=ברכת האילנות|2=פסח}}
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר:
| 2026-13 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ביעור חמץ|1=מצה|2=ליל הסדר}}
 
| 2026-14 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פסח|1=הגדה של פסח|2=יציאת מצרים}}
'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
| 2026-15 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חול המועד|1=שיר השירים|2=קריעת ים סוף}}
 
| 2026-16 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ספירת העומר|1=רבי עקיבא|2=ואהבת לרעך כמוך}}
'''[[פרשני:עמוד ראשי|פרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
| 2026-17 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום השואה|1=אמונה|2=קידוש השם}}
 
| 2026-18 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום הזיכרון|1=יום העצמאות|2=ארץ ישראל}}
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
| 2026-19 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=פסח שני|1=ל"ג בעומר|2=רבי שמעון בר יוחאי}}
 
| 2026-20 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום ירושלים|1=הכותל המערבי|2=הר הבית}}
 
| 2026-21 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חג השבועות|1=מגילת רות|2=מתן תורה}}
'''חפשו ערכים בוויקישיבה:'''
| 2026-22 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=בית המקדש|2=תורה}}
 
| 2026-23 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מסכת אבות|1=דרך ארץ|2=מוסר}}
{|width=70% style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F6F6FF;"
| 2026-24 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=כהנים|1=מחלוקת|2=אמונה}}
|-
| 2026-25 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=טהרה|1=ארץ ישראל|2=אהבת ישראל}}
|
| 2026-26 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=י"ז בתמוז|1=בין המצרים|2=חורבן בית המקדש}}
<inputbox>type=search
| 2026-27 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ירושלים|1=בית המקדש|2=אהבת חינם}}
bgcolor=#F6F6FF
| 2026-28 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תשעה באב|1=שנאת חינם|2=אבלות}}
default=הקלד שם ערך</inputbox>
| 2026-29 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תשעה באב|1=מגילת איכה|2=גאולה}}
|}
| 2026-30 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ט"ו באב|1=נישואין|2=בית יהודי}}
 
| 2026-31 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=לימוד תורה|1=ונשמרתם לנפשותיכם|2=ארץ ישראל}}
[[קובץ:EnTal.jpg|100px|left|link=ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית]]
| 2026-32 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חודש אלול|1=תשובה|2=סליחות}}
'''[[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי ב'''וויקישיבה'''. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית '''וויקישיבה''':
| 2026-33 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=הלכות תשובה|1=שופר|2=רמב"ם}}
{|width=70% style="border: 1px solid #F0E68C; padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F5F5DC;"
| 2026-34 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ראש השנה|1=עקידת יצחק|2=עמידה}}
|-
| 2026-35 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יום הכיפורים|1=הלכות תשובה|2=וידוי}}
|
| 2026-36 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=סוכות|1=ארבעת המינים|2=שמחה}}
<inputbox>type=search
| 2026-37 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שמחת תורה|1=ספר תורה|2=ארץ ישראל}}
bgcolor=#F5F5DC
| 2026-38 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=שבת|1=אמונה|2=תפילה}}
default=אנציקלופדיה תלמודית:</inputbox>
| 2026-39 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תיבת נח|1=גאולה|2=ארץ ישראל}}
|}
| 2026-40 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=ארץ ישראל|1=אברהם אבינו|2=ברית מילה}}
 
| 2026-41 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=הכנסת אורחים|1=עקידת יצחק|2=תפילה}}
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''.
| 2026-42 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מערת המכפלה|1=נישואין|2=גמילות חסדים}}
 
| 2026-43 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יצחק אבינו|1=יעקב אבינו|2=ברכות}}
 
| 2026-44 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=תפילה|1=בית המקדש|2=חלום יעקב}}
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}}
| 2026-45 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מלאך|1=תפילה|2=ארץ ישראל}}
 
| 2026-46 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=חנוכה|1=חשמונאים|2=בית המקדש}}
==מרחבים מיוחדים==
| 2026-47 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=נר חנוכה|1=אור|2=נס פך השמן}}
 
| 2026-48 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=עשרה בטבת|1=ירושלים|2=תענית}}
'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
| 2026-49 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יעקב אבינו|1=ברכות|2=שבטי ישראל}}
 
| 2026-50 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=גלות|1=גאולה|2=משה רבנו}}
'''[[:קטגוריה:מילון הראי"ה:ראשי|מילון הראי"ה]]''' - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
| 2026-51 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=מכות מצרים|1=תפילה|2=אמונה}}
===רשימת קטגוריות===
| 2026-52 = {{#switch:{{#expr:{{#time:H}} mod 3}}|0=יציאת מצרים|1=פסח|2=אמונה}}
<div id="categories"></div>
| #default = שבת
<small>([[ויקישיבה:עץ קטגוריות|כל הקטגוריות]]) ([[מיוחד:כל הדפים|כל הערכים]])</small>
 
{{ניווט אלפביתי}}
 
 
{{מפתח קטגוריות}}
</div>
 
<div style="float:left; width:29%;" class="mobile-float-reset">
 
<br/>
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-newArticles|
כותרת=ערכים חדשים|
תוכן={{מיוחד:NewestPages/-/7}}
|
צבע=כחול|
}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-randomArticle|
כותרת=ערך אקראי|
תוכן=<randompages limit="10" />|
צבע=כחול
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-dyk|
כותרת=[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]|
תוכן={{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj אדר ה'תש"ף}}|{{תבנית:הידעת?/ו' אדר ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj טבת ה'תשע"א}}}}|{{תבנית:הידעת?/כ"א חשוון ה'תשס"ט}}||'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
|
צבע=כתום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word;">
{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=חום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word;">
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=כחול
}}
<div style="height:100px;"></div>
<div id=divHiRes></div>
</div>
</div>

גרסה מ־07:08, 2 בדצמבר 2025

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:


 

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:


 

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
בית הכנסת הגדול ברומא
ל"ד, ד]] בית הכנסת הגדול של רומא (באיטלקית: Tempio Maggiore di Roma) הוא בית הכנסת הגדול בעיר רומא שבאיטליה. באסרו חג הסוכות, ב-9 באוקטובר 1982, הוטלה...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

כל ארץ ישראל רשות היחיד?

ארץ ישראל מוקפת מחיצות משלוש רוחות. מצפון ומזרח ישנה גדר מערכת רציפה וממערב ישנו הים התיכון, ששיפוע הקרקעית שלו נחשב כמחיצה. לכאורה, לפי זה, מדאורייתא כולה רשות היחיד, ואיסור הטלטול, גם בערים הגדולות שבה, לכל היותר מדרבנן. אלא שאמרו בגמרא עירובין כב א שלא יתכן לומר שארץ ישראל כולה רשות היחיד מפני היקף מחיצות טבעיות שיש לה, שאם כן, כל העולם כולו מוקף אוקיינוס, ולא תהיה רשות רבים מן התורה כלל. אלא ודאי מחיצות אלו בטלות, ומן התורה אינן נחשבות מחיצות.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים. הפרשה מתחילה בציווי על מעמד הר גריזים והר עיבל, ובמהלכה משה מצווה את העם מצוות הקשורות לכניסה לארץ כמו הכרתת העבודה הזרה, דיני הקרבת קורבנות בארץ, ואיסורי עבודה זרה ועיר הנידחת. בסוף הפרשה מפורטים החיות הכשרות והאסורות לאכילה, דיני שמיטת כספים וחזרה על דיני שלושת הרגלים.

תוכן הפרשה

  • מעמד הברכה והקללה- משה מציב בפני העם את משמעות הבחירה החופשית שבידם- אם יעשו הטוב יקבלו את הברכה, וההיפך אם יעשו את הרע בעיני ה'. משה מצווה את העם לערוך את מעמד הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל לכשיכנסו לארץ.
  • הכרתת העבודה הזרה- משה מצווה את העם להרוס את כל הפסילים והעבודה זרה של עמי כנען. בנוסף, העם מצווה שלא להקריב יותר בבמות מזמן שהעבודה תעבור לעבודה הקבועה במשכן ובמקדש.
  • היתר אכילת בשר תאווה- בתקופת המדבר נאסר על העם לאכול בשר חולין שלא הוקרב לפני כן. משה מתיר לעם אכילת בשר תאווה מזמן הכניסה לארץ, ומזכיר לעם את איסור אכילת הדם. בנוסף, מוזכרים גם דיני מעשרות, ודיני מעשר שני הנאכל בירושלים.
  • איסורי עבודה זרה ונביא שקר- משה מזהיר את העם לבל ילכו אחרי דרכי עמי כנען ויעבירו את בניהם במולך. כמו כן, משה מזהיר מפני הליכה אחרי מנהיגים שליליים כגון נביא שקר, מסית ומדיח וכהמשך לכך גם את דיני עיר הנידחת.
  • החיות הכשרות והאסורות- משה מפרט את דיני החיות הכשרות והאסורות, ואת סימני הכשרות של כל מין. בסוף הפרשייה מובא גם איסור אכילת נבילה ואיסור בשר בחלב.
  • שמיטת כספים- משה מעביר לעם את מצוות שמיטת הכספים, בה נשמטים החובות בשנת השמיטה. כמו כן, מובאים גם דיני עבד עברי המשתחרר לאחר שש שנות עבודה או בשנת היובל.
  • שלוש רגלים- בסוף הפרשה מובאים דיני שלושת הרגלים יחד עם הקורבנות והמצוות בכל חג ומצוות עליה לרגל.


__NOCACHE__
דבר בעיתו

תקיעת שופר היא מצוות עשה לתקוע בשופר בשני ימי ראש השנה. מצווה זו מסמלת את ראש השנה עד שבתורה הוא מכונה "יום תרועה" על שם כך. מדאורייתא יש חיוב לשמוע שלוש פעמים תקיעה תרועה ותקיעה בראש השנה, כלומר תשע קולות שופר, אך מחמת ספקות ומנהגים שונים כיום תוקעים מאה תקיעות במהלך החג.

ילד תוקע בשופר

מקור

מצוות השופר מוזכרת בתורה כמצווה העיקרית של ראש השנה "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה" (ויקרא כג, כד). הגמרא ראש השנה לג ב לומדת מהפסוקים כי המצווה מהתורה לתקוע בראש השנה סדרה של "תרועות" כאשר יש תקיעה לפני ואחרי כל תרועה.

מספר התקיעות

הגמרא ראש השנה לג ב לומדת מדרשת הפסוקים כי החיוב מהתורה הוא לתקוע שלוש פעמים תרועה כאשר יש תקיעה לפני ותקיעה לאחריה- כלומר תשע קולות שופר. אמנם, בגמרא מובא כי רבי אבהו התקין שיהיו תוקעים שלושים תקיעות שופר. הגמרא מסבירה כי היה ספק כיצד יש לתקוע את התרועה הנאמרת בתורה. יש שפירשו כי יש לתקוע אותה כשברים- שלוש קולות קצרים הדומים לאדם הנאנח מצער, ומנגד היו שסברו שיש לתקוע את התרועה כסדרה של קולות קצרים כמו יללות של בכי קטוע- דבר שאנו מכנים בימינו תרועה. לכן, התקין רבי אבהו שיתקעו את כל סוגי התקיעות- תחילה יתקעו שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה) ולאחר מכן שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה) ולבסוף שלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה), וכן נפסק בשולחן ערוך אורח חיים תקצ ב.

תקנת רבי אבהו- ספק או לכתחילה?

יש מן הראשונים שהבינו כפשט דברי הגמרא שאכן התעורר ספק בהבנת מהות התרועה ולכן תיקן רבי אבהו שיתקעו שלושים תקיעות וכן כתב הרמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ג ב "תרועה זו האמורה בתורה, נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלויות, ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה...או האנחה...או שניהם כאחד...לפיכך אנו עושין הכל, האנחה והיללה". הריטב"א ראש השנה לג ב הסביר כי ספק זה התעורר במהלך הדורות כאשר נשתכחה אותה התרועה שנהגה בזמן משה, ועם הזמן נהגו מקומות שונים במנהגים שונים ולכן היה צורך לאחד את כל המנהגים על מנת לצאת ידי חובה בוודאות בתרועה הנכונה.

מנגד, רב האי גאון הסביר כי קשה להניח שנשתכחה תורת התרועה מימי משה רבינו שהרי מצוות השופר חוזרת בכל שנה וממילא תקנת רבי אבהו לא הייתה בעקבות שכחה. לעומת שיטת הריטב"א שהובאה לעיל, הוא מסביר שלפני תקנת רבי אבהו היה אפשר לצאת בכל אחת מסוגי התרועות, והיו מנהגים שונים בעם עם תקיעות שונות, ותקנת רבי אהבו הייתה לאחד את המנהגים כך שכל ישראל יתקעו באותו האופן והדבר לא יראה כמחלוקת. הזוהר (פנחס רלא, ב) אף מסביר כי קיימים דינים שונים בראש השנה וסוגי התרועות השונים נצרכים כל אחד לדין אחר, וממילא כל סוגי התרועות נצרכים.

נוסח הברכה

הראשונים נחלקו מהו הנוסח שיש לברך על מצוות השופר. הראבי"ה רא"ש פ"ד סוף סי' י כותב בשם הירושלמי שהנוסח הוא "לשמוע קול שופר". הרמב"ם שו"ת פאר הדור סימן נא כתב שהטעם לנוסח זה הוא מפני שמצוות השופר היא בשמיעה. מנגד, ר"ת והסמ"ג (עשין מב) כתבו שיש לברך "על תקיעת שופר" משום שלדעתם עיקר המצווה בתקיעה.

להלכה, פסק השו"ע כי יש לברך "לשמוע קול שופר", אך המגן אברהם הוסיף כי בדיעבד אם בירך "לתקוע קול שופר" גם יצא.

מצווה בשמיעה או בתקיעה

מצוות השופר מורכבת משני חלקים- תקיעת השופר ושמיעת התקיעות. הראשונים והאחרונים דנו במהות המצווה והאם עיקרה הוא בתקיעה עצמה, והשומעים יוצאים בתקיעה מדין שומע כעונה, או שעיקר המצווה הוא בשמיעה אלא שיש צורך לשמוע קול שופר כשר מאדם המחויב במצווה. הבה"ג הוכיח כי עיקר מצוות השופר היא בשמיעה מדברי המשנה ראש השנה כז ב כי "התוקע לתוך הבור- אם קול הברה שמע לא יצא", ממנה יוצא כי גם התוקע עצמו לא יוצא כאשר אינו שומע את תקיעתו משום שהתקיעה עצמה פסולה. בדומה לכך, הרמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב א ג פסק‏[1] כי ניתן לצאת ידי חובה בשופר גזול משום שהמצווה היא בשמיעה, ואין גזל בקול השופר וכדבריו: "שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול אע"פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע יצא ואין בקול דין גזל".

מנגד, מדברי המשנה ראש השנה כט א כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, יש שהוכיחו כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. השאגת אריה הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה‏[2]. אמנם, האחרונים ‏[3] דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.

יש מן האחרונים יום תרועה (ר"ה כט), שאגת אריה (סימן ו'), אבני נזר (או"ח סימן מ') שנקטו בדרך ביניים והסבירו כי מצוות השופר מורכבת הן משמיעה והן מתקיעה.

מה כשר לשופר?

כל קרן של בהמה כשרה לשופר מלבד קרן של פרה. ויש מנהגים להעדיף קרן מסוימת כקרן איל או עז או דווקא כפוף או ישר, לפי היום.

מתי תוקעים?

יש מצווה לתקוע בשופר בראש השנה, ביום הכיפורים של שנת היובל (לשחרור עבדים), בתעניות ובשעת צרה. נהגו לתקוע במוצאי יו"כ, ובסיום שחרית בימי אלול. הספרדים נהגו לתקוע בסליחות בשעת אמירת י"ג מידות ובקדיש תתקבל שאחריהן. אין תוקעים בערב ראש השנה.

צורת השופר

השופר הוא קרן חלולה שקצרה מצד אחד (שבו תוקעים) ורחבה מהצד השני.

כיוון התקיעה

הרמ"א (תקפ"ה ב') פסק בשם מנהגי טירנא, שטוב לתקוע בצד ימין של הפה, אם אכן אפשר לתקוע כך. למנהג זה הובאו שני טעמים: א. משום שכתוב "והשטן עומד לימינו לשטנו", ב. משום שבשמאל התפילין כבר מגנות.

המשנה ברורה כתב כי בכל מקרה אין מדובר במנהג מעכב ולכן במידה ואין אפשרות לתקוע בצד ימין ניתן לתקוע גם בצד שמאל.

לגבי איטר שמניח את התפילין בצד ימין- לכאורה לא שייך הטעם השני למנהג אך המשנה ברורה פסק שעדיין עדיף שיתקע בצד ימין כדי שלחשוש לטעם הראשון. כמו כן, הוא הוסיף בשם החמד משה שאין הכוונה לתפילין שלו אלא לתפילין של רוב העולם שמגינות על מידת השמאל שהוא דין, ולכן גם לטעם השני אין לחלק בינו לבין שאר העולם.

עוד כתב ברמ"א שם, שיהפוך את השופר למעלה, שנאמר "עלה אלוקים בתרועה", כלומר שלא יהפכנו לצדדים (מ"ב שם סק"ט), ובשעה"צ (סק"כ) הביא מהלבוש שיגביה מעט פי השופר למעלה, ונחלקו האחרונים בכוונתו, האם צריך שכל הפתח יהיה למעלה או רק חלק (עיין פמ"ג א"א סק"ה).

תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים

אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר"ת תש"ת תר"ת ואחרי 'תתקבל' עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים‏[4] וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו עושים בזמן שבית המקדש היה קיים, שאז כאשר נשמע קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם ‏[5].

טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו ‏[6]. טעם שלישי, לסימן שניצחנו את השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה ‏[7]. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה ‏[8]. טעם חמישי, זכר לעלייתו של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, וציווה לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה ‏[9]. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה ‏[10]. טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים ‏[11]. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו ‏[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ בעקבות הירושלמי, אם כי שם לא ניתן הנימוק של הרמב"ם
  2. ↑ באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון
  3. ↑ הר צבי (או"ח ח"ב סי' פה) והחזון איש (או"ח סי' כט ס"ק ד)
  4. ↑ ספר התודעה תשרי פרק ד
  5. ↑ זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם
  6. ↑ שם בשם ר' יצחק אבן גיאת; כלבו
  7. ↑ שבלי הלקט; רוקח
  8. ↑ מטה משה
  9. ↑ שבלי הלקט
  10. ↑ ב"י סי' תרכד בשם סמ"ג וסמ"ק וע"ש ב"ח וט"ז (ורש"י ביצה ה: ד"ה ת"ש)
  11. ↑ תוס' שבת קיד
  12. ↑ תוס' שם; סמ"ג לאוין סט (תוס' ותו"י יומא פז:)
__NOCACHE__


אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=עמוד_ראשי&oldid=162579"