ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
שמחת תורה - וזאת הברכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
שמחת תורה מאששת את אמונתנו ברציפות היהודית ואת האמונה הבלתי מעורערת שלנו באלקיות התורה שנתן משה לעם ישראל בהר סיני. ביסודו של דבר, אופן חגיגת החג הזה נוצר על ידי עם ישראל עצמו. זהו חג שופע מנהגים וניואנסים שהתפתחו במשך הדורות והפכו לטקסים מקובלים. כאן, בארץ-ישראל, אשר שמחת תורה ושמיני עצרת מתרחשים באותו היום, שמחת תורה, החג העממי, דוחק כמעט לגמרי את רגליו של שמיני עצרת, החג התנ"כי וההלכתי, במחשבה ובמעשה. זאת דוגמה מעשית לכך שלפעמים המנהג היהודי שמבוסס על אהבה וחיבור חזק לתורה מנצח כביכול לפעמים את המצווה התורנית עצמה.
מה שהופך את שמחת תורה לחג כה מיוחד הוא העובדה שאנחנו מתחילים לקרוא את התורה מההתחלה מיד, כך שאין שום פער בין לימוד התורה למסירות שלנו אליה. זה נכון בדרך כלל לגבי כל טקסי ה"סיום" בחיים היהודיים, שבהם השלמת מסכת אחת מיד מובילה להתחלת לימודה של המסכת הבאה.
במציאות, קריאת התורה מסתיימת בנימה עצובה לכאורה, מפני שהחלק האחרון של הקריאה מתאר לנו בצורה חיה את מותו של משה רבנו הגדול. הוא לעולם לא ייכנס לארץ-ישראל אלא רק יראה אותה מרחוק. הדור שלו שימש רועה ארבעים שנה הלך לעולמו, בניו לא יירשו את תפקידו, ועם מתת הנבואה שקיבל, משה יודע על הבעיות הקשות שאיתן יצטרך עמו האהוב להתמודד במסעו הארוך בהיסטוריה אל ייעודו. עם זאת, השמחה על כך שיש תורה לעם ישראל מתגברת על תחושת הזאת. כל זמן שהמילים והאידיאלים של משה עדיין חיים בעם היהודי, יש סיבה טובה לשמוח, משום שפירוש הדבר שלא איבדנו את דרכנו ושהנצחיות של משה ועם ישראל מובטחת.
אומות העולם נוטרות לנו טינה על כך שאנחנו מצליחים לשמוח ולחיות חיים רגילים ופוריים גם בתנאים איומים ובמצוקה נוראה. ראו לדוגמה את סיפור השער השערורייתי של המגזין "טיים" על כך שישראל אינה רוצה בשלום רק מפני שאנחנו מנסים לחיות כאנשים רגילים וליהנות מהחיים. הרעיון האבסורדי והמרושע הזה נשמע גם במאמר המערכת של רוג'ר כהן (כהן הוא יהודי חצר מתבולל בארמון "הניו יורק טיימס" שכותב מאמרי מערכת למגזין דרך קבע). הוא מקשקש ואומר שהעובדה שאנחנו מגדלים את ילדינו, שומרים על שפיותנו ומפרנסים את משפחותינו מקבלת עדיפות על פני היענות לתביעות הבלתי הגיוניות של סאיב עריקאת ומחמוד עאבס.
שמחת תורה באה ללמד אותנו שאנחנו צריכים לשמוח כשאנחנו מסוגלים לשמוח ולחגוג את קיומנו ואת ההישגים שלנו גם כשהמצב איננו מושלם או כפי שהיינו רוצים שיהיה. סיום קריאת התורה הוא עניין של קיום וכך גם כל החיים היהודיים.
תיאור מותו של משה בתורה נועד להדגיש לנו את העובדה שהיהדות מתנגדת לפולחן אישיות. גם כשהיהודי הגדול ביותר, משה רבנו, כפי שהתורה עצמה מתארת אותו במילותיה האחרונות, הולך לעולמו ומשאיר אותנו אבלים ולבד, אנחנו לא מתאבלים בהפרזה ובוודאי לא נכנעים לייאוש. מותר לנו להמשיך לשמוח מפני שהתורה הנצחית עדיין קיימת בקרבנו, חזקה וחיונית. מבחינתנו המשחק לא נגמר לעולם. אנחנו סובלים ונופלים, אבל לעולם איננו מובסים. זה הכוח שהתורה מעניקה לנו וזה המקור לשמחה הגדולה בחגיגות של סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש השנה, ומי ייתן וכך יהיה בכל שנה ושנה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.
תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
