שלום לרב הרב ענה כהסבר לילקוט יוסף שחובת הנחת כיסוי ראש (לגבר, כמובן) הוא דרבנן וע"כ כשהוא בא בסתירה עם המנעות מאיסור דאורייתא יש להמנע מאיסור דאורייתא אע"פ שבכך נמנעים מחובת הנחת כיסוי ראשו של אדם. ורציתי לשאול כהמשך לתשובת הרב, האם לדעת הט"ז באו"ח סי’ ב’ ס"ק ג’ וכדמסיק ממנו המשנה ברורה, שחובת הנחת כיסוי הראש בימינו היא משום חילול ה’, אם גם לשיטתו יהיה הדין כנ"ל, שכן חילול שמו ית’ הוא איסור דאורייתא חמור? בתו"מ לרב.

שלום נראה שאף לט"ז (בסימן ח) אם הולך באופן חד פעמי ללא כיסוי ראש בגלל הלכות שבת אין זה נחשב שעובר בזה על חילול ה'. [ואף לט"ז שם אם יניח ידו על ראשו אינו מחלל את ה' ואינו עובר על "ובחוקותיהם לא תלכו"] בברכה