לא פעם רבנים מתירים איסור שנגזר פעם, עקב הבנה לעומק של אותו איסור - כנאמר, צריך לכוון פסנתר פעם בששנה. אז למה להתעלם? האם המצווה של שמירת שבת לא יותר חשובה כאן? מה לגבי נגנים שהיום מחללים שבת, ויוכלו סוף סוף לשמור? העניין הזה יקל עליהם מאוד.

את איסור הנגינה בכלי נגינה חז"ל בעומק בינתם אסרו באופן גורף ואין לנו הסמכות והתבונה להתיר, אמנם לגבי טיפוח וסיפוק דהיינו לדפוק עם היד על השולחן יש שאמרו (ערוך השולחן) שמותר כי היום לא כל אחד יודע לתקן כלי שיר, אבל לנגן ממש בכלי שיר אסור כי על זה היתה הגזירה.