שאל את הרב

  • הלכה
  • ספר תורה
קטגוריה משנית
  • הלכה
  • שאלות כלליות
undefined
שאלה
מה הדין למי שראה ספר תורה שנשרף בגל ההצתות?
תשובה
ספר תורה שנשרף על ידי הצתה מכוונת כפי שהתרחשו בימים האחרונים ולא שריפת ספרים שנגרמה על קצר חשמלי או בטעות, הרואים את השריפה צריכים לבצע קריעה כדין העומד ליד אדם בזמן יציאת נשמה, למרות שלא הייתה מטרה לשרוף דווקא את הספרים אלא הכול כולל ספרי תורה. וראוי לערוך לוויה ולקבור את ספרי התורה. הרחבת תשובה: א. במועד קטן (כו א) אמרו, שהרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע שתי קריעות, אחת על הגויל ואחת על הכתב, כמו שנאמר אחרי שרוף המלך (יהויקים) את המגילה ואת הדברים, אמר רב יהודה לא אמרו אלא כשנקרע בזרוע וכמעשה שהיה של יהויקים, שקרע את מגילת איכה עם האזכרות שבה, שנאמר ויקרעה בתער הסופר, וכל השרים היושבים עמו לא פחדו ולא קרעו את בגדיהם, המלך וכל עבדיו השומעים את כל הדברים האלה, מכלל שהיו צריכים לקרוע. ב. מובא בחידושי הר"ן שם, פירוש לא אמרו שחייבים לקרוע אלא כשקורע ושורף בזרוע וביד רמה להכעיס את הקדוש ברוך הוא, וכמעשה שהיה אצל יהויקים, שנתכוון לבזות את המגילה ולהכעיס. אבל אם נפלה דליקה באונס, ונשרפו ספרי תורה ותפילין, או שחטף עוף את התפילין ובלע אותם אין חייבים בקריעה כלל. ג. ומבואר בגמ' שם דלאו דוקא "נשרף", אלא כל כליון במשמע, כגון קריעה או מחיקה להכעיס. וכ"כ הט"ז (ס"ס שמ). וכ"כ הש"ך, והוסיף, שאין הבדל בזה בין אם נקרע ע"י ישראל או עכו"ם, שהכול תלוי כשרואה חילול ה' בזרוע. ד. אבל שמיעה וידיעה בלא ראיה לא. כדין העומד בשעת יציאת נשמה שדימוהו לספר תורה שנשרף, ונראה דלאו דוקא שמיעה בלא ראיה, אלא אפילו בא לאחר מעשה ורואה במו עיניו ספר תורה קרוע או שרוף הדין כן, כיון שאינו רואה בעת הקריעה או השריפה כמו בעומד ביציאת נשמה. ה. וממידת חסידות היה ראוי אף להתענות. ו. בשונה שאם חלילה נפל ספר תורה מידו, נהגו להתענות לא מוזכר דין זה בש"ס ובפוסקים, אבל על ספר תורה שנשרף במזיד מוזכר בש"ס לעיל.(החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סי' יב) ז. וכן כתב יבי"א חלק י - על השחתת ספרי התורה במערת המכפלה שהושחתו בשנת תשל"ז
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il