שלום לרב. אבא מסוים תמיד אמר בליבו שמי שישדך לבנו בחורה יקבל מתנה כספית. ראובן שאיננו שדכן מקצועי הציע לשמעון הבן, בחורה בשם רחל. רחל התלבטה ונתנה תשובה שלא נראה לה מתאים. רחל סיפרה על הבחור לחברה שלה דינה. דינה אמרה לרחל שנראה לה שיש לה בחורה בשם לאה שמתאימה לאותו בחור. דינה התקשרה לראובן ושאלה אותו לגבי הפרטים של שמעון, ואז דינה שאלה את לאה אם נראים לה הפרטים של שמעון. לאחר שלאה אמרה שזה נראה לה, דינה מסרה את הפרטים של לאה ישירות לראובן וראובן הציע לשמעון את לאה. למי האבא של שמעון צריך לשלם את דמי השדכנות? תודה רבה.

בס"ד שלום וברכה: מחשבתו של האב לשלם לשדכן אינה מחייבת אותו בתשלום ולכן אם אין מנהג לשלם לשדכן אין עליו חיוב כלל. אם נהוג במקומכם לשלם לשדכן, יש לשני הצדדים לשלם לשדכנים, ראובן יקבל שכרו מאבי החתן ודינה תקבל את שכרה מאבי הכלה. מקורות: בשולחן ערוך חושן משפט קפה, י מביא הרמ"א את דיני שכר שדכנות, אך כתב בתשובות והנהגות א, תשלו שבמקומות שלא נוהגים לשלם לשדכן כגון בני ספרד אין חובה לשלם תשלום זה. בספר חוט השני ג (הובא בפת"ש אהע"ז נ ס"ק טז) כותב שרק מי שדיבר עם המשודך מקבל שכר ולא זה שייעץ לעשות את השידוך, ולכן רחל שלא דיברה עם החתן והכלה אינה מקבלת שכר, וכל צד בשדכנות מקבל שכרו ממי שדיבר איתו. בברכה: הרב משה מאיר אבינר